שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי.

פ ו ר י מ ו נ י ם ! ! !

30 שנה לרצח אמיל גרינצוויג ז"ל

16 בפברואר 2013

תום ורותם מגרעין גופר עוצרים לרגע וכותבים על סמינר משלחת אמצע ועל המשמעות של חינוך בכלל וחינוך לציונות בכלל בעת הזו.

אנחנו אוהבים להסתכל על תמונות דהויות מ- 1900 ומשהו, להסתכל על הקוקו והסרפן, על הנופים הרומנטיים של הקמת המדינה היפה שלנו, ולהגיד "איזה יופי שהיתה פעם ציונות". הציונות הפכה חלום מתוק ורחוק, כזה שמדברים עליו בשישי בצהריים אצל סבתא בקיבוץ. "המאבקים כבר לא שייכים לנו, אנחנו יכולים עכשיו להתרווח בכיסאנו ולשתות מיץ תפוזים על הדשא- לראות את הארץ שקמה 'בזכות' האנטישמיות והשנאה, והוגשה לנו על מגש של כסף משגשגת.. כמה נחת אנחנו מביאים לאבות אבותינו החלוצים."
הציונות קמה מתוך משבר? אולי לאו דווקא. אולי המשבר לא היה כזה "משבר", אלא פשוט התנוונות – של הדעות, של הערכים, של העצמאות והחופש. כן, היו בגולה פוגרומים. כן, היו בגולה פרעות, ואנטישמיות, וטבח. אבל האם לא מה שהניח את הקרקע לכל אלו, היה ההתרחקות שלנו מעצמנו?
מהי הציונות – אם כך? הציונות שמה פס בטוש מדגיש על המילים השחוקות והבלויות מספרי ההיסטוריה, מהמצבות ומהעפר שאומרות "אנחנו כאן! אתה אחי! את אחותי!", והפיחה חיים בלבנו המשותק כמעט – הזכירה לנו את אהבת האדם, את האחדות וקירוב הלבבות שתמיד היו חרוטים על דגלה של היהדות.
הציונות היא יהדות מתחדשת. היא המתווה לחוויה של יהדות רלוונטית, שאותם ערכים ואותן אידאות עומדות במרכזה, אך נותנת לה, ליהדות, לגיטימציה להתקיים בעולם המודרני. שכונת הפועלים "בורוכוב", בנק הפועלים, המשביר.. כל אלה באו כדי לתת קרקע ליהדות, ולעם היהודי בפרט להתקיים; וכדי להכריז שיש מקום לערכים אלה בעולמנו אנו, וכי היהדות לא איבדה את עצמה, היא לא מיועדת ליחידי סגולה היכולים לשבת שעות ולחקור תלמוד ולקרוא כתבי קודש- אלא היא בלבו של הפועל, של מייבש הביצות ושל מקים הקיבוצים.
והיא גם בלבנו היום – היא משנתנו החינוכית והיא אלפיים שנות הגלות שאנו נושאים על גבנו בשליחות שלנו – המשימה החינוכית בקנים ובחברה הישראלית בכלל.
וזה מרגש. מרגשת ההבנה שאתה חלק ממשהו ענק, שעליך יש לא רק את מספר השנים שאתה חי, אלא יש עוד כל כך הרבה. יש עליך 2000 שנות גלות, 100 שנות ציונות, ואתה לא רק עצם היותך, אלא גם ובעיקר עצם בחירתך – ושהיא, הבחירה, זו שממשיכה את הדבר הזה שנקרא "יהדות". הרבה פעמים כשאנחנו אומרים שבאנו לשנות את העולם, לתקן את הקשיים והכשלים בחברה, ליצור פה עולם חדש, אנחנו חושבים שצריך לזנוח את העולם הישן, לשרוף אותו ולשכוח ממנו לחלוטין. אך זה לא המעשה היהודי והציוני שאנחנו מאמינים בו ורוצים להגשימו. כדי ליצור חברה טובה יותר עלינו ללמוד, לזכור ולהכיר את העולם הישן, לדעת מהיכן הגענו ולמה היום אנחנו כאן, ובתוך זה לקחת את האחריות ולשנות דווקא מתוך זה. וזה- זה מה שמעצים אותך, זה מה שמראה לך שהחלק שלך בעולם הוא גדול, שהבחירה הכל כך לא מובנת הזו ביהדות ובציונות היא הבחירה שעושה אותך גדול ומעצב אמיתי של החברה.
הציונות קמה על הרעיון של חברה צודקת. של להיות אור לגויים – מודל לחיקוי של חברה טובה ושוויונית – של לקחת את יהדות הגולה ולהגיד "לא עוד!". לא עוד לחכות למשיח, לא עוד רק להתפלל ל"שנה הבאה בירושלים הבנוייה", לא עוד לשבת בחיבוק ידיים מול עוולות המציאות בגולה. אלא- לעשות! למרוד בעולם הישן, וליצור- כאן- במדינת ישראל- עולם יהודי חדש.
"לכן תהווה מדינת ישראל לאורך ימים את מרכזו של העם היהודי בתפוצותיו, רק אם תהיה שונה רדיקאלית וקיצונית מתפוצות אלו עצמן." כי אם יהודי מרגיש כי אין לו במדינת ישראל בית אמיתי, כזה שהוא חי בו בצדק, בכבוד ובביטחון – נכשלנו.
הציונות היא- היא ההתעוררות! הציונות קמה כמו עוף החול מן האפר, פורשת כנפיים ומוכיחה שהיא קיימת עוד, ורלוונטית מתמיד.
"כי לעוררך אני בא, אחי!"

תום מיטב ורותם בין לבני
גרעין גופר
שכבת החוות

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!