שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

אין לנו ארץ אחרת

הבנתי שאנחנו לא לבד

להקשיב לנוער ולבוא לעצרת

1 בנובמבר 2015

גם כשזה קשה מנשוא – ג'סבן ענו, אנחנו חיים ביחד, ועל אפנו וחמתנו נמשיך לחיות יחד! נאומו של טוני נסר, רכז הקנים הערביים, בעצרת רבין.

(בעברית ובערבית) אין לי ארץ אחרת – אין לנו ארץ אחרת
כבוד נשיא מדינת ישראל, מכובדי כולם
בימים קשים אלה שהלב רותח והדם בוער ואנשים אחוזים ביצר עצום של נקמה ותסכול, אנחנו נדרשים לשמור על צלם אנוש, אנחנו נדרשים לשמור על ערכי הדמוקרטיה, אנחנו נדרשים לאחריות.
גם כשזה קשה מנשוא – ג'סבן ענו, אנחנו חיים ביחד, ועל אפנו וחמתנו נמשיך לחיות יחד!
אני מצטט את אמרתך כבוד נשיא המדינה ומבקש לחזק את ידיך בעשייתך ותרומתך להטמעת ערכי הדמוקרטיה, השוויון, כבוד האדם ואהבת האדם באשר הוא אדם.
בימים קשים אלה של ייאוש ופחד, אנחנו כאן כדי להשמיע מסר של תקווה, של דרך אחרת, אנחנו כאן כדי להשמיע את הקול השפוי, הלא קיצוני והלא מתלהם הקיים בישראל, הקול הזה הוא רובה המכריע של מדינתנו, המבקש ורוצה לחיות את חייו יהודים, ערבים ודרוזים בשותפות, בשוויון ובקיום משותף.


avivi aharon / Protest Art

עשרים שנה חלפו מאז רצח ראש ממשלה בישראל. עשרים שנה חלפו ושוב אנו ניצבים היום להגן על אותם ערכים למענם נלחם ובגללם נרצח ראש ממשלה אהוב ומיוחד – יצחק רבין.
בתודעת הציבור הערבי בישראל ובעולם הערבי יצחק רבין ייזכר כמי שהניח את חרבו והושיט את ידו לשלום – חתם על הסכם שלום עם ירדן והחל בתהליך הפסקת השליטה המתמשכת בעם הפלסטיני – הוא עשה זאת בביטחון, בהרבה כבוד ואהבה, הוא היה איש צבא דגול אך היה גאה יותר כאיש בצבא השלום.
בתודעת הציבור הערבי בישראל, יצחק רבין ייזכר כמי שקידם את החברה שלנו בהקצאת משאבים בתחומי התשתית, התעסוקה, הבריאות ואת ההשקעה בחינוך הכפיל פי שניים – הוא ראה בחינוך את התשתית האנושית לחברה טובה יותר. סוף סוף, הרגשנו שראש הממשלה שלנו מתייחס אלינו כשווים בין שווים. ולאחר הרצח, התחושה החזקה ביותר לדעתי, בקרב הציבור הערבי היתה יתמות – חשנו כיתומים.
בתודעת הציבור הערבי בישראל יצחק רבין ייזכר כאיש אנטי-גזעני הנאבק לשמור על ערכי הדמוקרטיה מפני הכוחות הבאים להחריבה. הוא ביקש לבצר אותה ולתת לכל אזרח את תחושת השיתוף והשוויון.


avivi aharon / Protest Art

אנחנו הקול השפוי, הנזעק בימים אלה להשתיק את הקולות הקיצוניים המגיעים משני הצדדים. אף אם בני דתות שונות ולאומים שונים אנו, מינהגינו שונים ולעיתים תרבותנו שונה, ועל אף חילוקי הדעות, אל לנו לתת לאותן קבוצות קיצוניות להבעיר את מדינתנו ולחבל במרקם הקיום המשותף שהתפתח בינינו.
באנו לכאן היום לומר: אף אחד לא ילך מכאן לעזה ואף אחד לא יחזור מכאן לגולה.
אין לנו ארץ אחרת.


avivi aharon / protest art

לככר הזו נקבצו ובאו בני ובנות נוער ערבים ויהודים, ביניהם חברי וחברות תנועת בני-עקיבא. לבי מתרחב ועיני דומעות כשאני חושב על האפשרות שמה שקורה כאן, בכיכר הזו הערב, יהפוך לשגרה, ליום יום של ישראל שלנו.
אנחנו הקול השפוי של ציבור המחנכים, המדריכים והחניכים של תנועות הנוער בישראל, יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, דתיים וחילוניים, מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מהמושב, מהערים המעורבות, מישובי הבדואים בדרום ובצפון, נמשיך לחנך לאור המורשת האנושית והדמוקרטית. נמשיך ללמוד וללמד שוויון ערך האדם ואהבת האדם באשר הוא אדם. למען עתיד טוב יותר לנו, לבנינו ולנכדינו בישראל שלנו.
ונאמר אמן

טוני נסר, רכז הקנים הערביים בנוער העובד והלומד.

עצרת "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה." – 31/10/15

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!