שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

בית שאן, התגעגענו – מסע בעקבות הקן של שנות השבעים

יום הזיכרון לעם הצ'רקסי

3 ביוני 2018

קצת נוסטלגיה לרגל פתיחתו המחודשת של קן בית שאן: אריאל ממן, בוגר הנוער העובד והלומד, במסלול הנח"ל, נפגש לשיחה עם אביו, רונן, גם הוא בוגר התנועה והקן משנות השמונים. "זו הייתה התקופה היפה בילדותי. זיכרונות הילדות שלי לא היו אותו הדבר בלי הקן"

קן בית שאן של הנוער העובד והלומד היה אחד מהקינים הגדולים והמשמעותיים במחוז הצפוני של התנועה לאורך שנים רבות מאז הקמתה ועד שנות התשעים.
אריאל, בן 20, תושב העיר, חייל בנח"ל, הוא הקומונר הראשון מהעיר שיצא לחוות הכשרה – שנת השירות של הנוער העובד והלומד.
במסגרת חוות ההכשרה הוא הדריך בקיבוץ גשר הזיו את שכבת י"א (וגם י' וגם היה אחראי על ליווי הדרכה של של שכבות ז'-ח') והיה אחראי על ליווי קואופרטיב.

אריאל רצה לברר עם אביו רונן על חוויות החניכות שלו בקן לרגל חידוש פעילותו.

"אני זוכר מדריכה אחת שקראו לה אורית" מספר רונן,
"אני חושב שהיא הייתה קומונרית (מדריכה בוגרת בשנת שירות, לפני הצבא) ובתור ילד ממש חיכיתי למפגשים איתה. היא נתנה לנו נקודת מבט אחרת על העולם, היא הפגישה אותנו עם חוויות שלא יכולנו לקחת בהם חלק בלעדיה וגולת הכותרת הייתה הטיול שבו יצאנו מחוץ לבית-שאן וטיילנו לרמת הגולן או למדבר יהודה."

 

א"ש לילה וערבי דיסקו – רק ב בית שאן

אבא, איזה זיכרונות נוספים יש לך בתור חניך בקן?
"אני זוכר שבאחת מהשנים שבהן הייתי חניך היו לנו שני קומונרים, כולנו חשבנו שהם בני זוג בחיים. הם היו לוקחים אותנו לא"ש לילה. א"ש לילה אצלנו בקן היה פעולת לילה, שהייתה מתרחשת בדרך כלל באמפי תיאטרון כשהם היו מתחבאים לנו עם סדינים לבנים וחורים בעיניים והיו קופצים עלינו בהפתעה ומפחידים אותנו."
"מלבד זה היו גם את הדברים היותר משמחים – מסיבות החנוכה הגדולות ומסיבת התחפושות בפורים שהייתה המסיבה הכי טובה בעיר. אפילו יותר מזה – בגלל שהיינו כאלה חניכים טובים אפילו היו נותנים לנו את המפתח של הקן ובימי שישי היינו עושים ערבי דיסקו!"

בתקופתך הקן היה גדול?
"בטח. כשהיית נכנס לקן, במיוחד במסיבות, היו 300 חבר'ה רק בכיתות ז'-יב'. הקן היה מרכז חברתי של העיר – היינו באים לשם כדי להיפגש וליהנות."

מה אתה מרגיש שהחניכות בנוער העובד והלומד העניקה לך?
"תראה, אני אגיד לך משהו, בשנים שאני הייתי בתנועה היו לנו מסדרים וטקסים עם חולצת התנועה והשרוך האדום. היו לנו השבעות – ופעם כשהיו נשבעים למשהו זה כמו שהיום נשבעים לצבא, זה היה משהו להיות חניך בתנועה. היה פה כבוד."

 

להיות מדריך זה win win

אתה יודע אבא, אני הייתי בחוות ההכשרה, הייתי קומונר בקיבוץ גשר-הזיו.
אתה לא הגעת להיות מדריך, יש לך משהו להגיד לילדים שיבואו להיות מדריכים בקן בית שאן?
"אני חושב שלהיות חניך בנוער העובד והלומד זו זכות גדולה מכיוון שהתנועה חרטה על הדגל שלה את השוויון בין אנשים, את חוסר המגדריות ועוד הרבה דברים טובים לאנושות שחרוטים על דגלי התנועה. בתור האנשים המשכילים של היום, חשוב לנו שנוער טוב יצמח בתוך התנועה הזאת. מהנוער העובד צמחו המון אנשים גדולים ומשפיעים בשלל המקצועות והתפקידים. לדעתי זו חובה לכל נער במדינה שלנו להיות חניך בתנועת נוער, קל וחומר בנוער העובד והלומד.
למי שהולך להיות מדריך זה win win – גם הוא וגם החניך מרוויחים מזה – לתת מעצמך בשביל האחר, לצבור ניסיון, לקבל פידבקים מחניכים שלך – אני מאמין שזה הדבר הכי כיף שבעולם.
אני זוכר שאתה היית מביא מכתבים שחניכים כותבים לך על כמה שהם אוהבים אותך וכמה שאתה עוזר להם והלב מתמלא בשמחה ובגאווה. לכן אני חושב שמחכה לכל המדריכים החדשים והקומונרים שנה מאתגרת והמון חוויות. הרבה דברים שיעשו השנה ילוו אותם לאורך כל חייהם, כמו שהזיכרונות מהקן עוד מלווים אותי. זה באמת אחד הדברים הכי משמעותיים לנוער לפני גיוס – שיעצב אותם להיות מי שהם."

"בנוער העובד והלומד אני מצאתי בית נוסף, ומקום שבו אני יכול להביע את עצמי בלי פשרות ולשנות את המציאות שבה אני חי. להדריך זה אחד מהדברים הכי חשובים ומשמעותיים שאתם יכולים לעשות עם הזמן".

כך מסכם אריאל את השיחה. בהתרגשות על חידוש הפעילות ובברכת שנת פעילות פורייה למדריכים החדשים. אכן, תנועת הנוער העובד והלומד שזורה בבית שאן ובית שאן שזורה בנוער העובד הלומד.

קן בית שאן

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!