שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

דעה | מאחורי החוקים יש חברה

דעה | תינוק בא לעולם, מה יהא עליו?

להיות מדריכה

20 ביולי 2017 / מאת גל חלפון, גרעין נחשון

מדינה שבה לאזרחים אין זכויות שוות היא מדינה חשוכה ושוויון בפני החוק הוא בסיס לדמוקרטיה. אבל מעבר לרשויות יש חברה ישראלית והיא חברה אלימה ומפלה. החוקים משקפים את החברה, ויש לנו דרך ארוכה לעשות כחברה – וזוהי דרך החינוך. אז נכון, יש הרבה חושך להילחם בו, אבל הדרך היא להגביר את האור

מאז שהצטרפתי לתנועה, אני מרשה לעצמי לפתוח את הפה ולעמוד מאחורי דעותיי. הצטרפתי לתנועה בסוף כיתה ח' ואפשר לומר שהגעתי בדיוק בזמן להתחיל את התהליך הזה שנקרא התבגרות. עכשיו שסיימתי י"ב, אני מסתכלת אחורה ורואה שאלו היו גם שנים לא קלות – הקושי ליצור חברויות, להבין מי אני ומה אני, ולגלות מה אני רוצה. התנועה נתנה לי מקום אמיתי להיות חשופה לעצמי ולחברה בכלל. חברותיי לקבוצה בקן הן ההשראה שלי לרדוף אחרי מה שאני מציבה לעצמי יום יום.

סוגיית אימוץ הילדים בקרב זוגות גאים מעסיקה אותי ורבים אחרים בימים האחרונים. אני רואה חברים ובני משפחה שמשתפים את רגשותיהם ברשתות החברתיות והמילים מהדהדות לי בראש ושורפות אותי מבפנים. מי זה שלוקח על עצמו לקבוע מהי משפחה? מה זו אהבה? למה משפחה המורכבת מאישה וגבר יכולה לתת יותר ממשפחה שמורכבת מאישה ואישה? או מגבר וגבר? או מדמות הורית אחת? מי יכול למדוד ולהגיד שיש אהבה אחת טובה יותר?

בימים האלה אני מרגישה שהגאווה שלי במדינה פוחתת. טוב אולי לא פוחתת אך בהחלט נשקלת. אני רואה תגובות, המגיעות מתוך כאב ותסכול, הקוראות לנוער ולאזרחים בכלל להפסיק לתת מעצמם למדינה ולחברה – לא להתגייס, לא לשלם מיסים, בעיקרון לא לקחת חלק. אבל לדעתי זה הזמן הכי קריטי לפעול בו ולקחת חלק במתרחש בחברה שלנו.

בעבורי, דווקא בתקופות כאלו, הבחירה בחינוך היא הבחירה הנכונה. לחנך את הילדים והנוער להיפתח ולהביע דעה. מדינה שבה לאזרחים אין זכויות שוות היא מדינה חשוכה ושוויון בפני החוק הוא בסיס לדמוקרטיה. אבל מעבר לרשויות יש חברה ישראלית והיא חברה אלימה ומפלה. אני רואה את זה בסביבה הקרובה שלי כמעט כל יום, באלימות שבקרב בני הנוער, ביחס המפלה כלפי בנות, בגזענות כלפי עולים או אזרחי המדינה הלא יהודים, בפחד ובבושה לצאת מהארון. החוקים משקפים את החברה, ויש לנו דרך ארוכה לעשות כחברה – וזוהי דרך החינוך. אז נכון, יש הרבה חושך להילחם בו, אבל הדרך היא להגביר את האור.

בעוד חודש אצא לחוות ההכשרה, שנת שירות בנוער העובד והלומד. תנועה שמבוססת על שוויון, כבוד, נתינה, תמיכה ואהבה.

אני והגרעין שלי, השכבה שלי, התנועה שלי לא נפסיק לחנך לטוב, להכלה, להבנה. אני אישית אשקיע את כל כוחותיי בללמד, לחנך ולנסות ליצור חברה ישראלית טובה יותר. חברה שבה מסתכלים על הנשמה שבתוך האדם, חברה מקבלת, חברה ישראלית מתוקנת לכל אזרחיה.

אני קוראת לכם לא לעמוד בצד ולראות מנגד את החושך. קומו וצאו להילחם על חיים טובים יותר!

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!