שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

והתפקיד שלי היום ? זה לשנות את העולם

הפגנה נגד המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל - כולם באים

עיתון הקורס

21 ביולי 2011

לירון מחוג 6 כתבה בבלוג שלה חוויות מקורס הכשרות. רוצים לשמוע?

קורס הכשרות 2011
מה נשמע חברים? הרבה זמן לא עדכנתי .. קבלתי מלא מחמאות על מה שכתבתי זה ממש חימם לי את הלב ועשה לי טוב ! (: אפילו היו לי כניסות מארצות הברית וגם גרמניה .
אני הייתי במסע במטורף במשך 5 ימים מה14/7 עד אתמול שזה ה18/7 .
המסע המטורף הזה נקרא קורס הכשרות , קורס הכשרות זה הכשרה להיות מדריך בנוער העובד והלומד .
5 ימים עם המון משמעות .
אני רוצה לספר לכם איך היה , מזה הנוער העובד והלומד ולמה שווה להיות שם . (:
הייתי בתחנת האסיפה ב3 וחצי , הכרתי עוד ילדים מאשקלון וחיכינו להסעה כשעלינו להסעה התחלנו את המסע .
דיברנו , צחקנו , פשוט שמחנו !
הנסיעה נמשכה המון זמן הגענו ליער חורש רק בסביבות 9 בערב , זה הייתה נסיעה ארוכה כי עצרנו גם בתל אביב ואספנו עוד נוער והכרנו גם אותם . היום הראשון בקורס היה מוזר, הרגשה מעורבבת , די משונה .הכרנו בהתחלה את המדריכים החדשים שלנו ולא אלו שמהסניף ,התבכיינו ורצינו את המדריכים שלנו מהסניף.. אמרו לנו לחכות ולנסות להכיר .. אז חיכינו . ב1 אם אני לא טועה היה כיבוי אורות .. ישנו באוהלים , על מזרון דק ברצפה ומתחת היה מחצלת . לי זה היה קשה מאוד, אני לא אחת שבנויה לזה .כשקמנו למחרת בבוקר ב7 , זה היה משונה לא התרגלתי לתנאים שצריך כל יום להסתובב עם כובע , ומרוב הצמאון שתיתי ביום משהו כמו 3 בקבוקי מים,ובבוקר,ובערב? היה לנו מסדר ! ממש עם מפקדת וסגן-בהתחלה שרו על הבוקר ורקדו , זה היה מגוחך עבורי .והסגן ? היה קשה וממורמר. היה לנו חוגים עם עוד בני נוער מעוד ערים שונות כמו רמלה ולוד .. בהתחלה לא הכרנו את הילדים. המדריכים העבירו פעילויות זה היה נראה לנו מגוחך ומצחיק בהתחלה ואפילו מעצבן, נרשמתי אחר כך לסדנת קולנוע ,התחלנו לצלם סרט , הייתי תסריטאית וצלמת – אני מבינה בכל זהאני חייבת לציין שהאוכל היה זוועה בהתחלה וגם לקראת הסוף , אני אישית כל מהלך הקורס לא אכלתי את האוכל , אבל המדריכים ממש דאגו לנו שלא ייחסר לנו כלום, יש משהו טוב בכל העניין , ירדתי 3 קילו עזר לי בדיאטה (; .
היום עבר סבבה .. עד הלילה ששם התחילו כל הצרות, העבירו אותנו אוהל, שזה היה לסחוב את כל הדברים לאוהל אחר .. התעצבנתי לקחתי את היומן ציורים שלי והלכתי לחוג לשבת בערסל ולנוח כשפתחתי את היומן ראיתי שמישהו חיטט לי בדברים הפרטיים ואף רשם לי משהו בתוך היומן היה כתוב מילה לא נחמדה ..
פה בכלל התעצבנתי .. היה כבר כיבוי אורות ואני נשארתי בכל זאת בחוץ יושבת , זולגות דמעות מעייני ורוצה רק הביתה . לפתע ראיתי אורות מכוונים אלי , שני מדריכים עם פנסים הגיעו אליי , אחד המדריכים זיהה אותי ישר וקרא לי "בראנס ! אותך לא ציפתי לראות פה ! " הוא קרא לי בראנס , כי היה לי שם כבוד , אחי הוא אדם דגול בנוער העובד והלומד המון שם מכירים אותו , דרכו מכירים אותי , אז מלא אנשים פנו אלי שם וחייכו אלי שידעו שאני אחותו . זה עשה לי טוב ..
המדריך שדיבר איתי בלילה , לא ראה שעייני בוכות .. אבל לפי הקול האיטי שלי הבין . אמרתי לו שאני רוצה להיות לבד, ושאני עצבנית ורע לי . הוא רצה לדבר איתי , לא יכולתי היה לי מספיק רע, אבל עשה לי טוב שהוא דאג לי באמת וביום השלישי אפילו שוב נגש אלי ורצה באותו היום שישבתי בחוץ ביקשתי מהמדריך 20 דקות קצת להרגע ,, הוא הסכים אבל ממש דאג.. חזרתי לאוהל ניסיתי לישון פתאום הרגשתי עקיצה , קמתי בבהלה ראיתי נדל על המזרן שלי , ענק ! מרוב ייאוש ועצבים קמתי צעקתי והלכתי שוב לשבת בחוץ . מליון מדריכים היו מסביבי.. חשבו שבכיתי בגלל הנדל .. ממש לא. אבל עברתי שוב אוהל .
אחרי לילה שלם שלא ישנתי ורק רציתי להיות בבית , ניסיתי לקום קצת בחיוך .. באותו היום הזה – ביום השלישי התחברנו יותר לילדים בחוג, למדנו קצת את השירים, והעלנו מורל .. היום השלישי היה הרבה יותר טוב .. התרגלנו קצת לחוקים , גם למקלחות הנוראיות וגם לשירותים חח .
התרגלנו . ואפילו הכרנו עוד מלא ילדים חדשים . ולמדתי להסתדר עם כולם , לשנות את הסטיגמה שהייתה לי גם אם זה ערבים , רוסים , ועוד עדות אחרות . למדתי לחיות נכון !
קמנו ב6 בבוקר ! במסדר ! התחלנו טיול ארוך ביער , משהו כמו 15 קילומוטר סך הכל . זה היה מעייף .. חזרנו מותשים , היה את הסדנאות , את החוגים .. וחשוב לציין שאת המדריכים גם הכרנו הרבה יותר טוב ומקרוב , היה יום נעים וכיף להיות בטיול .. למרות כל הקשיים והיו קשיים !.
הכרנו אנשים נוספים, עוד מדריכים , עוד אנשים שנתנו לי כבוד בגלל אחי .. ולאט לאט הסתדרתי .. וגם ליום הרביעי ישנתי טוב .. ביום הרביעי קמתי שמחה אבל לאט לאט התחלתי להרגיש רע .. בחילות , סחרחורות, כאבי ראש, גלי חום , התמוטטות פיזית . לא יכולתי לדבר, הרגשתי רע . מאוד רע . התייבשתי .
המדריכים נלחצו , רצו לקחת אותי מהר להזרקת עירוי , לא ממש רציתי אמרתי להם שאני מעדיפה לשתות המון מים.. נחתי הרבה לקחתי שתי כדורים ועד הערב זה עבר, , סיימנו לצלם גם את הסרט , התקלחנו .. היה את האירוע , אחי הגיע לאירוע , חיבקתי אותו כי הייתי כל כך שמחה לראות בן משפחה שם ובכללי אחי הוא הבן אדם שאני הכי סומכת עליו בעולם הזה , צפו לי דמעות בעיינים שראיתי אותו , הייתי שמחה . לראות את כולם גם מחבקים אותו , עשה לי טוב . כי אני יודעת מי זה אחי ומה הוא ולמה הוא ראוי .בערב.. שהיה את האירוע , חשבתי על המון על החוויה שעברתי ,מי הכרתי , מזה הנוער העובד והלומד, למה אני בטיול הזה בכלל .. הבנתי המון .
לימדו אותנו המון בקורס הזה , למדו אותנו ערכים ודרך ארץ , לימדו אותנו את החיים לימדו אותנו מזה להיות עם
צניעות, כנות, אמירת אמת, פשטות, ערכים, דרך ארץ, יושרה, לב זהב, אכפתיות, סבלנות, התמדה, אופי טוב, חוכמה, רגש, נשמה, חברות, הבנה, מאמץ, השקעה, עומק, שכל, יוזמה, נתינה, עזרה לאחרים, פעולה למען מטרות גדולות מעצמך, חוש הומור, חיוך, כשרון, יופי פנימי, אהבת אדם, אמונה, תקווה, חיוביות, פעולה למען הטוב, דאגה, חיבה, מציאת הטוב בדברים, אושר פנימי, תחביבים, אמירת תודה ופרגון, למידה, סקרנות, הערכה של דברים בחיים, נחישות, התמודדות, אחריות ומנהיגות אישית, לא להאשים אחרים ולתת תרוצים לעצמך, ללכת עם האמת שלך ולהיות מי שאתה , זה עשה לי רק טוב ! האירוע החל, המון שמחה מסביב, חיוכים ,חיילים,אורחים מעל ל300 איש . זה היה כבוד ! כשגמר האירוע , דיברתי עם אחי , נפרדנו וידעתי שאתגעגע אבל אמרתי לו שאני והוא נצטרף לדבר !בזכותו הרי יצאתי לקורס .
אחר כך החלה המסיבה , היה מטורף גיבוש מטורף ! שירים מהנים, קצב בגוף ! יצא לי במסיבה אפילו לשבת ולדבר עם אחד המדריכים על החיים שם .. על הנוער כל הכל . זה היה מהנה ועשה לי טובה ונתן לי עוד חומר למחשבה . והנבאדם הזה שדיברתי איתו , דיבר איתי גם כשלא הרגשתי טוב וקרא אותי בדיוק איך הרגשתי והוא אמר לי .. לא רק שלא הרגת טוב גם המצב רוח שלך נפל , והוא צדק בגלל זה הלכתי והודתי לו ומשם זה המשיך לשיחה .
אחר כך המשכתי במסיבה, ריקודים ומשם הכרנו עוד אנשים והיה מטורף עד 2 בלילה .. למחרת ביום החמישי , הלילה האחרון , ווווווווואו היה מדהים ! יום אחרון וחוזרים הבית , למשפחה, לבית,למיטה,למחשב להכל ! כל כך שמחנו שחוזרים הבית . זה היה מטורף ! קמנו באנרגיות מטורפות , הסתדרנו,התאפרנו , דיברנו עם המדריכים, אמרתי תודה למי שהערכתי אותו , נפרדנו מכולם , היה טקס, הסגן ? חייך ! הכל היה הצגה (; . הוא היה רציני בהתחלה מאוד, וחיוך לא העלה במשך כל הקורס רק לבסוף שחילקו תעודות .. זה היה מדהים הסוףף ! העלנו את המזוודות בעלייה , בהר .. לאט לאט הרגשנו כולם וגם אני געגוע למקום .. עם כמה שבכינו לחזור הביתה ככה רצינו לחזור לשמה . זה היה קשה להפרד מכל האנשים שהכרת , התחלנו להעביר שמות פייסבוקים,פלאפונים,הקדשות על הקלסרים , מה לא היה ! היה קשה להפרד .. לפני שעלינו להסעה נפרדנו שוב מכולם . מהחוויה המטורפת .
אין לכם מושג מזה קורס הכשרות , הנוער העובד והלומד זה דור שיישנה את העולם , אני מבטיחה לכם !
אנשים מדהימים עם יחס ולב אוהב , אנשים לשיחה שכיף להסתכל להם בעיינים, הרגשנו שם מוגנים ! לרגע לא פחדנו ! שני חברות שלי שיצאתי איתם למסע הזה ושניהן לא דיברנו כבר 5 שנים , דיברו רק משיתוף פעולה בגלל המסע הזה .
אין לכם מושג כמה למדנו שם , מזה הנוער העובד והלומד ? אתם תצטרכו להיות שם כדי לחוות . באמת שמילים לא יכולות לתאר את העוצמה שבלב .
יש לי כל כך הרבה עוד לספר על מה שהיה , אבל מילים זה כלום לעומת הרגש שתחוו שאתם תהיו שם .
אחרי ה5 ימים, אני מדריכה ויש לי תעודת מדריך . והתפקיד שלי היום ? זה לשנות את העולם , אם כמה שזה נשמע הזוי ומצחיק , זה התפקיד שלי . לעסוק בתחומים שאני אוהבת ולתרום מעצמי כדי לעזור לאחרים ולעצמי ,להרגיש בטוח חם ואהוב ולהרגיש במציאות שונה אבל ביחד זה אמיתית .
אני ממליצה לכולכם ללכת לשם ! לנסות להבין מה זה ועל מה אני מדברת, זה פתוח לכולם ! תנסו,תחוו,תלמדו,תתאהבו,תכירו,תתאמצו,תהיו אתם אחרי הכל !
מצטערת שחפרתי אבל זה נכתב מהלב ,אנשים הנוער העובד והלומד זה ה-דבר !
מקדישה לכם שיר , תאזינו למילים, זה שיר אמיתי באמת ! –
http://www.youtube.com/watch?v=WElIMdiE_mk
בהמון אהבה , לירון בראנס ♥

 

לדף הבלוג של לירון לחצו כאן

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!