שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

טקס להנצחת פועלם של אסירי ציון

עזרו לנו להביא לעצרת את בני הנוער שנולדו לאחר רצח רבין

סמינר תנועות הנוער לציון יום השנה לרצח רבין

26 באוקטובר 2014

נאומה של סיוון מוגס, חניכת התנועה ממועדון גבים בבאר שבע, בטקס ההוקרה להנצחת אסירי הציון מאתיופיה, ארצות ערב וברית המועצות לשעבר, אשר התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה.

ביום שלישי, ה-21/10, התקיים בבנייני האומה בירושלים טקס הוקרה להנצחת פועלם אסירי הציון והרוגי המלכות. באירוע הוצגו פועליהם של מי ששילמו בגופם או בחייהם למען מדינת ישראל והעם היהודי ולמען הרעיון הציוני.
בטקס השתתפו מאות מאסירי ציון ובני משפחותיהם ובכללם פעילים ציוניים מארצות ערב, מברית המועצות לשעבר, אסירי ציון יוצאי אתיופיה, אשר פעלו למען עליית יהודי אתיופיה, נכלאו או הומתו במחנות בסודן, יוצאי מחתרות ישראל שלחמו להקמת המדינה וכמובן אסירי ציון מארצות האיסלם, אשר עסקו בפעילות מחתרתית בארצותיהם ולקחו חלק במבצעי עלייה להצלת היהודים תחת השלטונות הערביים.
בטקס השתתפו חניכים רבים מהנוער העובד והלומד שהגיעו ממועדון גבים באר שבע ומועדון ספיר מנתניה.

סיוון מוגוס, חניכת התנועה ממועדון גבים, עלתה לנאום את דבר התנועה ודבריה מובאים כאן במלואם:

נאום לטקס אסירי ציון – בנייני האומה
"מכובדים יקרים, שר החקלאות וחבר הכנסת יאיר שמיר, אסירי ציון:
אנו, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, נרגשים להיות אתכם ביום זה – לשמוע, להכיר ולכבד את סיפוריהם של הגיבורים והחלוצים מהתפוצות השונות אשר פתחו את שערי העלייה לארץ ישראל.
כנערים ונערות צעירים הגדלים בתקופה בה המציאות מתווכת דרך מסכים, והמודלים לחיקוי הם גיבורי ריאליטי המתחלפים בקצב מסחרר קשה מאוד להיפגש ולהכיר דמויות משמעותיות וערכיות שאנו יכולים להזדהות איתן ולעצב דרכן את זהותנו.
בתוך מציאות זו קשה לנו עוד יותר לתפוס את סיפורה של היהדות האתיופית במשך אלפיים וחמש מאות השנים שלפני העלייה לארץ, קשה לנו להבין איך הצליחו לשמור במסירות אין קץ על יהדותם ולהגן עליה אל מול קשיים רבים והתנכלויות חוזרות, והכי קשה לנו לדמיין איך הפכו הסיפורים שעברו בשרשרת הדורות מאב לבנו מאם לבתה על ירוסלם היפה מחלום למציאות, איך קמו אבותינו עזבו את כל אשר היה להם, המוכר והבטוח ויצאו למסע ארוך ומפרך. רבים מהם שילמו את המחיר הכבד מכל, מחיר החיים .
את הסיפור של יהדות אתיופיה פגשתי בפעם הראשונה בפעולה בנוער העובד והלומד. שם למדתי גם על המנהיגים של העדה שלנו, וגם נפגשתי בפעם הראשונה במושג "אסירי ציון", הבנתי שאם היית עוסק בפעילות ציונית היו כולאים אותך ומענים אותך כדי שתסגיר יהודים אחרים, נפגשתי עם סיפוריהם של אסירי ציון מהעדה שלי: חרות טקלה, יוסף זבדיה, טדסה באיוך ועוד רבים אחרים.
למדנו על תחושת השליחות, האומץ והגבורה של אותם אנשים. הבנתי כמה משמעות יכולה להיות לחזון, חזון הציונות והעלייה לארץ ישראל. לא תיארתי לעצמי שאנשים מהקהילה שלנו שילמו מחיר כל כך כבד, והיו מוכנים לעבור עינויים קשים מנשוא בעבור הגשמתו.
הדבר המשמעותי ביותר בעבורי הוא שלמדתי להכיר מנהיגים שיכולים להוות בשבילי דוגמא – אנשים שאכפת להם ממה יקרה לעם היהודי. כאלה שמעזים להאמין ולהגשים את חלומותיהם, ושמוכנים ללכת בשביל החלומות שלהם הכי רחוק שאפשר.
במפגש אתכם ועליכם נתנה לי הזכות ובהמשך גם החובה להפוך את הסיפורים שלכם להיות חלק מהסיפורים שלי, להפוך לחלק נוסף מסיפור התנועה שלי. אני מדריכה את חניכיי בשכונה שלי בבאר שבע, לאור הערכים שבחרתם לקיים – שוויון, מנהיגות, דמוקרטיה וחברות.
ההורים שלי חלמו על ארץ זבת חלב ודבש, על חברה טובה שיש בה מקום לכולם – אני אשתדל בצניעותי לשמור על החלום, להמשיך את דרככם כאן בחברתנו, בישראל.
תודה.
לעבודה להגנה ולשלום"

   

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!