שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יש לנו בית

פעילי עולם העבודה

לא לאפליה, כן למגילה!

10 באוגוסט 2018 / מאת יובל מימון , פעילה בסניף אור יהודה

השבוע התקיימה חנוכת המבנה החדש לסניף אור יהודה. יובל מימון, פעילה בסניף, כתבה לכבוד טקס החנוכה על החוויות שלה מהשנה האחרונה וניסתה לתאר במילים שלה - מה זה הסניף בשבילה.

אז לפני חמישה חודשים התחלתי דרך חדשה בנוער העובד והלומד…
אם לומר בכנות, לא החשבתי את זה כמשהו משמעותי שאני עושה, בכלל לא נכנסתי כי רציתי. אזאתם בטח שואלים את עצמכם, למה בכלל נכנסתי?
זה התחיל בטיול שהיה לנו מהבית ספר שנקרא "מסע ישראלי". שם הכרתי, התחברתי, ונקשרתי לשתי חיילות פרק משימה (אז בכלל לא ידעתי מזה) שקוראים להן לירון ואבישג. החיבור המדהים איתן שהתחיל במסע הישראלי והמשיך גם בבית ספר ובכל התקופה שלהן כאן הפך למסע אמיתי. הבנתי בפעם הראשונה מה זה דמות מדריכית (וחוויתי את זה מהן הכי טוב שיש), מה זה פרק משימה,מה זה שנת שירות וכל כך רציתי להיות מורה חיילת והבנתי שאני צריכה לעשות את זה בנוער העובד והלומד ולכן, הלכתי בדרכן …
בפעולה הראשונה עוד לא ידעתי מה זה אומר הנוער העובד והלומד. הייתי קצת בחששות – בכל זאת, אנשים חדשים , תנועת נוער חדשה שאני לא יודעת מה עושים בה. למרות זאת, אפשר להגיד שכבר בפעולה הראשונה הבנתי שזה המקום שלי. אני יודעת שזה נשמע קיטשי למדי אבל זה אמיתי! פעם ראשונה שאת נכנסת למקום שבו כולם רוצים אותך למרות שהם לא מכירים אותך בכלל, כולם מקבלים אותך, קשובים אלייך – הרגשתי כאילו אני עם האנשים האלה כבר הרבה זמן!
מפעולה לפעולה שמתי לב כמה אני מתחילה להיכנס לזה באמת, כמה אני לא מוכנה להפסיד אף פעולה, כמה אני לומדת על זכויות נוער בעבודה, על החברה, על עצמי. כמה אני נעשיתי יותר מעורבת בחברה, אם זה כשהתחלתי ללכת למועדוני נוער שיש אצלנו בעיר שלפני כן לא ידעתי בכלל שיש כאלה בעיר שלי או שהתחלתי ללכת לכמעט כל אירוע עירוני ולעזור ולהיות חלק ממשהו בעיר שלי. התחלתי ללכת להפגנות בנושאים שתמיד הפריעו לי ובחיים לא עשיתי איתם משהו – כמו צעדת השרמוטות, מצעד הגאווה, ההפגנה על חוק הלאום והאחד במאי שהיה אחד הדברים הכי משמעותיים בשבילי – שם פשוט הבנתי כמה אני חלק ממשהו ענקי גדול ומשמעותי.
הסניף הזה בשבילי, בשיא הכנות, הוא בית. מילדה שרוב היום יושבת בבית או יוצאת עם חברים, הפכתי לילדה שרוב היום לא נמצאת בבית אבל עושה דברים משמעותיים עם החיים שלה!
המדריכים שלנו, שיודעים תמיד לבוא לחבק ולתת את כל האהבה שיש, להיות האנשים הכי קרובים אלינו להבין מתי קשה לנו, להיות אוזן קשבת, אלה שאנחנו סומכים עליהם בעיניים עצומות. יש גם מכשולים אבל איתם הכל נראה פשוט יותר כי הם פשוט הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.
החברים בסניף הפכו לחברים הכי טובים שלי וכולנו יודעים להיות ביחד גם שקשה ומתמודדים עם כל דבר הכי טוב שיש, צוברים חוויות, נהנים ומנסים להמשיך להשפיע ולשנות את המציאות כי הבנו שביחד אנחנו יכולים הכל.
אז אני יודעת שנתתי פה קצת חפירה , אבל שאלתם מה זה הסניף בשבילי.

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!