שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

כל אחד הוא אור קטן

היו נכונים

שכר המינימום עלה!

1 בינואר 2017

קבלו את העונה השנייה של "כל אחד הוא אור קטן" - פרויקט תנועתי מיוחד לכבוד חג האורות שמפגיש אותנו עם המדריכות והמדריכים אשר מגבירים יום יום את האור החברה הישראלית וביחד עושים את אור גדול מאד.

כל אחד מאתנו הוא כמו אותו נר קטן בחנוכייה. לכאורה נראה כאילו עוד אדם אחד לא מוסיף הרבה לעולם הגדול. אבל האמת היא שכל אחד מאיתנו, כאותו הנר שבחנוכייה, הוא זה שעושה את ההבדל בין האתמול להיום. כל אדם הוא מיוחד במינו, ואין לו תחליף. כל אדם צריך לגלות את אותם הכוחות הטמונים בו, ולנצל אותם בכדי שהיום יהיה שונה מאתמול. זוהי הקריאה של חג החנוכה.

במהלך חנוכה, המשכנו את המסורת שהתחלנו בשנה שעברה וכל ערב הכרנו את הסיפור של אחת.ד המדריכים.ות בתנועה והקן או הסניף שלו. כל יום הכרנו ברשתות החברתיות אור אחד קטן שביחד עושה את האור הגדול של כולנו. אותה מדריכה או רכז, או צוות או קבוצה, הם אלה שעושים אור קטן בסביבתם שהופך לאור איתן של התנועה.

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." אהרון דוד גורדון

לצפייה בפרויקט "כל אחד הוא אור קטן" משנה שעברה

נר ראשון – לינור חסן, קן סאג'ור

הכירו את לינור חסן, מדריכה חרוצה ופעילה מזה שנתיים בקן סאג'ור, הגיעה להדריך בקן דרך התנדבות במסגרת פרויקט מעורבות חברתית. קן סאג'ור מונה היום 180 חניכים עם 22 מד"צים ועוד 19 שמסיימים עכשיו הכשרה.

הכירו את לינור חסן, מדריכה חרוצה ופעילה מזה שנתיים בקן סאג'ור, הגיעה להדריך בקן דרך התנדבות במסגרת פרויקט מעורבות חברתית. קן סאג'ור מונה היום 180 חניכים עם 22 מד"צים ועוד 19 שמסיימים עכשיו הכשרה.

היום לינור מדריכה קבוצה של 18 חניכים ונפגשת איתם לפחות פעם בשבוע כדי להמציא ביחד פעילויות חדשות, ללמוד ביחד, להמציא שירים ולהתגבש ביחד כקבוצה. בנוסף, לינור לא חוסכת בנוכחות שלה ומעבירה עוד הפעלה לכלל חניכי הקן גם בימי שישי.

"בהתחלה כמדריכה הרגשתי כל הזמן את כובד האחריות ותמיד חששתי שלא אצליח לקדם את הקבוצה שלי. בסוף הבנתי שאני כמדריכה עליי לשתף את הקבוצה באחריות, להיות שקופה, לייצור אווירה שונה פשוט לתת סמכויות ולדעת איך לגבש ולרתום את כולם בהתנהגות ומנהיגות נכונה. אותי כמדריכה זה העצים ופיתח את הביטחון העצמי את האני שבי שלא גיליתי לפני.. אני גאה להיות שייכת."

נר שני – גל, רועי ונועם, רכזי איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד.

הכירו את גל, רועי ונועם, רכזי איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד וחברים בתנועת דרור ישראל. בכל יום הן וחבריהן עוסקות בשינוי שוק העבודה לנוער בישראל.

הכירו את גל, רועי ונועם, רכזי איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד וחברים בתנועת דרור ישראל. בכל יום הן וחבריהן עוסקות בשינוי שוק העבודה לנוער בישראל.

הכירו את גל, רועי ונועם, רכזי איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד וחברים בתנועת דרור ישראל. בכל יום הן וחבריהן עוסקות בשינוי שוק העבודה לנוער בישראל. האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים מסייע כ-3,000 נערים, נערות, צעירים וצעירות שפונים להסתדרות הנוער העובד והלומד, לקבל את כספם שלא שולם להם במקום עבודתם, בסכומים שמסתכמים ביותר מ-2 מיליון ש"ח בכל שנה. מזכירי ומזכירות האיגוד המקצועי מייצגים בבתי הדין ומעניקים סיוע משפטי, מדריכים חניכים ברחבי התנועה ובבתי הספר השונים לאקטיביזם והתנגדות לניצול, ומיידעים עשרות אלפי בני נוער מדי שנה על זכויותיהם.

רועי פלמן, שמלווה התאגדויות במזון המהיר: "חשוב שנערים ונערות שזכו לעבוד במקום עם הסכם קיבוצי ידעו להכיר את כל הזכויות שלהם. היכולת לאפשר לעובדים לדמיין עולם עבודה טוב יותר ולהצליח גם ליהנות ממנו, להראות להם שעבודה זה לא רק דבר קשה שעושים כדי להרוויח כסף, היא זכות גדולה עבורי".

נועם הרחול, שמלווה גם היא את ההתאגדויות הצעירות, מספרת: "אין דבר יותר משמח מלהצליח להחזיר לנער כסף שלא שילמו לו, כי לצערנו גם במקומות מאוגדים שנמצאים בדרך להסכם קיבוצי, עדיין יש פגיעה בזכויות העובדים. אני מקווה שהעובדים המדהימים האלה, שממש מדריכים את החברים שלהם בנושא הזכויות בעבודה, גם יצליחו לראות את המאמץ שלהם מניב פירות."

גל בן צבי, שמסייעת למאות חניכים וחניכות בתלונות משפטיות על ניצול בעבודתם, מספרת: "אני פוגשת מדי יום נערות ונערים שחוו על בשרם את שוק העבודה המנצל, את החוויה המקטינה ואת היחס המבטל ממעסיקים שמרשים לעצמם להתנהג אליהם כך פשוט כי הם אוכלוסייה מוחלשת בתוך עולם העבודה. "טרף קל". גיליתי שדווקא מתוך המציאות הזו אפשר להצמיח מצפן ערכי, עוצמה, ותחושת משמעות. יש בי הערכה מטורפת כלפי כל אחת מהנערות והנערים שבוחרים להתייצב מול המעסיקים – שמייצגים את עולם המבוגרים והסדר הקיים של המציאות – ולדרוש כבוד ושוויון לאדם העובד. כל ניצחון של חניך שאני מלווה גורם לי להאמין יותר ויותר שאפשר ליצור מציאות אחרת, הוגנת יותר ויפה יותר."

גל, נועם ורועי הם רק השפיץ של עשרות רכזי איגוד ומקצועי ומאות מדריכים שעוסקים באיגוד מקצועי והגברת האור של ההתאגדות והצדק אל מול החושך של הניצול ורמיסת החלש.

נר שלישי – קבוצת פיסטוק, קן חבצלת והחדשה

הכירו את קבוצת פיסטוק מקן חבצלת והחדשה, חניכים וחניכות בשכבה י' בקן שבחרו כקבוצה לקחת אחריות יחד. כל חברי וחברות הקבוצה מדריכים בקן בכל שבוע, בימי שלישי ושישי. הם חלק מבוגרת של 70 חניכים שמדריכים מעל 250 חניכים בקן חבצלת הוותיק ברחובות.

הכירו את קבוצת פיסטוק מקן חבצלת והחדשה, חניכים וחניכות בשכבה י' בקן שבחרו כקבוצה לקחת אחריות יחד. כל חברי וחברות הקבוצה מדריכים בקן בכל שבוע, בימי שלישי ושישי. הם חלק מבוגרת של 70 חניכים שמדריכים מעל 250 חניכים בקן חבצלת הוותיק ברחובות.

"הקבוצה שלנו היא קבוצת י' בקן, וכולנו מבתי ספר שונים ומכיתות שונות, אבל כשאנחנו ביחד בקן… זה משהו אחר. אנחנו מרגישים שיש לנו משפחה. יש לנו את הבדיחות הכי מוזרות בעולם, וכל אחד אצלנו מביא איתו משהו מיוחד. כל פעם שמישהו צריך עזרה אם זה בהדרכה, בטיולים, או סתם מישהו שיקשיב, הוא יודע שיש לו את זה כאן בקבוצה. בהדרכה זה בא לידי ביטוי הכי הרבה, יש שיתוף פעולה ואנחנו מעודדים אחד את השני וכל מי שלי מדריך מקבל את החוויה כי כולנו אחד בשביל השני. ככה זה אצלנו."

נר רביעי – אימאן מסעודין וחן רזילוב, קיום משותף נגב

הכירו את אימאן מסעודין, מתנדבת שירות לאומי-אזרחי בשגב שלום, ואת חן רזילוב ,קומונרית בלקייה ובמקור מקן בנימינה.

הכירו את אימאן מסעודין, מתנדבת שירות לאומי-אזרחי בשגב שלום, ואת חן רזילוב ,קומונרית בלקייה ובמקור מקן בנימינה.

אימאן וחן הן חלק ממשלחת משותפת לקומונרים ומתנדבי שירות לאומי-אזרחי במסגרת פעילות קיום משותף בנגב, שאחראיות שתיהן על פעילות של 300 חניכים. הן מדריכות קבוצות בשכבות ז'-ט', מלוות את המד"צים שעושים פעילות לשכבה הצעירה ועושות פעילות בבתי הספר. יחד, הן מדריכות בבית הספר הדו-לשוני בבאר שבע חניכים יהודים וערבים שלומדים שם יחד.
"שתינו מגיעות מרקעים שונים, מעולמות שמעולם לא נפגשים, והשנה במסגרת המעגל של קיום משותף בנגב נפגשנו. שתי בנות שונות לגמרי, שאחת לא שייכת לעולמה של השנייה. למדנו להכיר ולתקשר. למדנו לא לפחד מהשונה ושהוא דווקא מעצים אותך. למדנו שתקשורת מגיעה בהמון מובנים ולא רק בדיבור. למדנו והבין ולהכיר את המסורת והתרבות של השנייה ולכן היום, שתינו כאן כדאי להדליק נר חנוכה, נר שנדלק בקיום משותף."

נר חמישי – אניה קפלון, סניף צפת

הכירו את אניה קפלון, פעילה בסניף צפת. השנה היא חלק מצוות הפעילים בתפקיד "עולם העבודה".הצוות של אניה אחראי על העלאת המודעות של בני הנוער לזכויות בעבודה, מיפוי מקומות העבודה לנוער וליווי נוער שנוצל בעבודה בהגשת תלונה. הפעילים גם דואגים להזמין ולארגן את בני הנוער ממקומות העבודה לפעילות תרבות בסניף.

הכירו את אניה קפלון, פעילה בסניף צפת. השנה היא חלק מצוות הפעילים בתפקיד "עולם העבודה".הצוות של אניה אחראי על העלאת המודעות של בני הנוער לזכויות בעבודה, מיפוי מקומות העבודה לנוער וליווי נוער שנוצל בעבודה בהגשת תלונה. הפעילים גם דואגים להזמין ולארגן את בני הנוער ממקומות העבודה לפעילות תרבות בסניף.

אניה חברה בקבוצת "גוזי הגוזל" בשכבת י', הקבוצה הראשונה בסניף שיצאה יחד לקורס פעילים בקיץ והיום חברי הקבוצה לוקחים על עצמם את התפקידים השונים בסניף.

"בשבילי הכל התחיל באחד במאי, אחרי שהיינו במצעד המדריך שלי הזמין אותי ועוד כמה חברים לארגן את מבצע זר לנופל, ולמשך כמה זמן פעלנו בתוך העיר בלי מבנה.
עד שקרה משהו ששינה הכל לגמרי, וזו ההזמנה לקורס פעילים. הזמנו כל מיני אנשים מאוד מגוונים, ולבסוף יצאנו קבוצה של תשעה חניכים לשישה ימים הכי טובים שיכלו להיות לנו באותו החופש. הם עברו מהר מידיי, וכבר מצאתי את עצמי עומדת על הבמה ומקריאה נאום, ואז אומרת את המשפט "גאים להיות פעילים הנוער העובד" בעיניים מלאות גאווה ועוד לא יודעת עד הסוף על כל המטלות שיפלו עליי כפעילה. אחריי שנגמר הקורס חזרנו לצפת, ובמקום לדבר התחלנו לעשות. בהתחלה היה קשה, היינו נפגשים בחוץ גם בימים עם רוח חזקה, אבל כולנו כבר קיבלנו את המטלות שלנו והתחלנו לבצע. לאחר כמה זמן קיבלנו מבנה זמני בו אנחנו פועלים עכשיו, וכבר חודש, שאנחנו מתאימים את הלימודים הקצת מורכבים של כיתה י', ואת מטלות הבית שלנו, עם הגעה לסניף, לישיבות צוות, לערבי תרבות ולבסוף לפעולות. היה לנו המון משברים, המון ריבים, המון מחלקות, אבל אנחנו תמיד נרגעים, יושבים וממשיכים, כי אנחנו מבינים, עד כמה אנחנו אוהבים את התנועה, את המדריכים ואת המסעות, ואני מבינה עבורי, שגם עם כל המטלות, הקשיים ולחץ הזמן, אני עדיין גאה להיות פעילה בנוער העובד והלומד!"

נר שישי – ארז הראל, מושב קדרון בני המושבים. 

הכירו את ארז הראל, חניך ופעיל בשכבת יב במושב קדרון במועצה אזורית ברנר שבבני המושבים. לאחר שהדריך למשך שנתיים, ארז אחראי השנה על נושא הפעילים ופעילויות החוץ וטבע בקן.

הכירו את ארז הראל, חניך ופעיל בשכבת יב במושב קדרון במועצה אזורית ברנר שבבני המושבים. לאחר שהדריך למשך שנתיים, ארז אחראי השנה על נושא הפעילים ופעילויות החוץ וטבע בקן.

ארז הוא לא רק פעיל מרכזי במושב, אלא גם פעיל חברתי במאבק החקלאיים שמתרחש בימים אלה ממש. ויש לו דברים חשובים להגיד לנו.

"הצטרפתי לתנועה בכיתה ד' ותמיד נהניתי לבוא ולקחת חלק בכל הפעילויות. מההתחלה, התנועה הייתה בשבילי מקום להתבטא, לחשוב, ולגבש ביחד עם חבריי את דעותינו. הודות לתנועה, אני וכמה נערים שכולנו מאוד פעילים בתנועה ומאוד דעתנים, התגבשנו כחבורה של יבניקים שמובילים ומקדמים יחדיו את התנועה במועצה.
שנה שעברה, בכיתה יא', יצאתי למסע לפולין במסגרת התנועה. מאותו המסע, יצאתי עם הרבה מחשבות, אולם מחשבה אחת תפסה מקום מרכזי אצלי בתודעה, המחשבה נוצרה בזכות דבריה של צביה לובטקין, מראשי המחתרת החלוצית במרד גטו וורשה:
"כח מוסרי זה – מנין בא? יכולנו לעמוד בגטו כאשר עמדנו רק מפני שהיינו קולקטיב, תנועה, מפני שכל אחד ידע שאיננו בודד. כל יהודי הועמד בדד מול גורלו, יחיד ועזוב מול האויב כביר הכוח. אך אנחנו עמדנו מהרגע הראשון ועד הסוף כקולקטיב, כתנועה. הרגשה זו- שישנה תנועה, שיש ציבור אנשים הדואגים איש לרעהו, שיש דרך משותפת, היא שאפשרה לכל אחד מאתנו לעשות את אשר עשינו."
בשביל כולנו התנועה היא מקום לחשוב, ליהנות, ולהכיר חברים, אך אל לנו לשכוח כי בסופו של דבר, מטרתנו היא לגבש יחדיו דרך משותפת ולהיאבק למענה כקולקטיב. לא רק לחנך, גם לפעול!
אני גדלתי כבן של חקלאי, וכנכד של חקלאי, וכואב לי לראות את מצב החקלאות כיום. לכן הצטרפתי למטה הצעיר של מאבק החקלאים בבני המושבים, ביחד ניסינו לחזק את המודעות ולעודד אנשים לצאת להפגנה שהייתה מול הכנסת. מטרת המאבק היא לשנות את מדיניות הממשלה ביחס לחקלאות, מדיניות שבעקבותיה משקים מתפוררים ונסגרים, וזה נובע מכמה סיבות: מחיר המים, אגרות מיותרות על עובדים זרים, ייבוא פרוע ולא מפוקח, פערי תיווך בשוק הסיטונאי ועוד. חשוב להבין שמהאבק הוא לא אינטרס רק של החקלאים, חקלאות זו ציונות וחשוב שלישראל תהיה חקלאות עצמאית. המאבק לא הסתיים ואנחנו לא מורידים הילוך. אני מזמין אתכם לקרוא ולשמוע על הנושא, ולהצטרף ובכך נגשים את מטרתנו: להיאבק יחדיו לחברה צודקת!"

נר שביעי – שיר ירדן, קן יקנעם

הכירו את שיר וירדן, מדריכות בקן יקנעם וחברות בקבוצת "בולדוג". ביחד הן מדריכות את קבוצת "גלידות" משכבה ה', קבוצה גדולה ומכובדת של חניכות וחניכים!

הכירו את שיר וירדן, מדריכות בקן יקנעם וחברות בקבוצת "בולדוג". ביחד הן מדריכות את קבוצת "גלידות" משכבה ה', קבוצה גדולה ומכובדת של חניכות וחניכים!

שיר וירדן הן חלק מחבורת החניכים שהקימו את קן יקנעם לפני שנתיים. היום כבר יש בקן מעל 150 חניכים ב-12 קבוצות.  לייסד קן זו משימה לא קלה, והיא דורשת המון השקעה והתמדה. ביחד, שיר וירדן מצליחות לשלב השקעה בהדרכה ובחניכים עם חברות טובה!

שיר מספרת: "אף פעם לא האמנתי שאני יכולה להדריך וגם לא כלכך רציתי את זה.. אבל מאז שנכנסתי להדרכה אני פשוט לא יכולה להפסיק ומחכה לימי שלישי ושישי שבהם אני מרגישה הכי אני. אני לא רק מדריכה את הקבוצה שלי, אני גם שותפה לה. לא שזה תמיד קל בהדרכה.. יש הרבה עליות ומורדות אבל אז תמיד אני יודעת שיש לי את הקבוצה שלי, בולדוג, כדי לתת לי עצות או אפילו סתם להיות שם. בגלל כל הסיבות האלה אני כול כך גאה להיות חלק מקן וחלק מתנועה מדהימה שיש לה מקום משמעותי בחיים שלי. אני מאחלת לכולם למצוא את האור שלהם – את מה שהם טובים בו ופשוט לתת את האלף אחוז שלהם בזה. בקיצור – הדרכה זה כמו חולצת תנועה קל להיכנס קשה לצאת"

נר שמיני – קוסאי סואעד, קן סלאמה

הכירו את קוסאי סואעד, מתנדב שירות לאומי-אזרחי בתנועת הנוער העובד והלומד - קן סלאמה. כבר בגיל 13, התחיל קוסאי את דרכו בפעילות התנועה השונות.

הכירו את קוסאי סואעד, מתנדב שירות לאומי-אזרחי בתנועת הנוער העובד והלומד – קן סלאמה. כבר בגיל 13, התחיל קוסאי את דרכו בפעילות התנועה השונות.

"מהרגע הראשון חלמתי להיות מדריך כדי לתרום לחניכים, חלמתי להיות מנהיג בשביל להוביל את החברה הערבית בכלל והבדואית בפרט. רציתי לשנות, להשפיע ולהיות חלק. חלק מכל דבר אך לא סתם חלק אלא חלק מרכזי שיכול לשפר, לשדרג ולהשיג דברים חדשים.
חיכיתי לסמינר מד"צים בקוצר רוח וחלמתי על תעודת המדריך כי ידעתי שמשם השינוי יכול להתחיל. לפני שנכנסתי להדרכה, התנדבתי ונתתי הרבה לסביבה שלי, עברתי את הסמינר בהצטיינות והמשכתי להיות מדריך בוגר ולא הסתפקתי במדריך צעיר כי ״הרצון״ לתת היה עז!
קיבלתי הרבה תמיכה מרכז הנוער, מהדי סואעד. בזכותו ובזכות יכולתי הצלחתי לגייס ולהכין מדריכים לפעילות בתנועה. אני לא מוותר על ערך ההתנדבות בחיי ועובדה אני כאן בשביל להמשיך בנתינה למען המדינה, תנועת הנוער העובד והלומד, הכפר שלי, בני הנוער בכפר וגם למעני – להעצים את האישיות שלי ולהכיר את עצמי מחדש."

נר תשיעי, "השמש" – שי גרנון, קן עמק הירדן

הכירו את שי גרנון, חניכה בקבוצת י"א האזורית (ADHD) ומדריכה שנה שנייה בקיבוץ, השנה את כיתות ז-ח ובשנה שעברה את כיתות ד-ו. שי תלמידת כיתה י"א בבית ספר התיכון בית ירח, גרה בקיבוץ כנרת, וחניכה בקן עמק הירדןשפעילים בו כ-450 חניכות וחניכים.

הכירו את שי גרנון, חניכה בקבוצת י"א האזורית (ADHD) ומדריכה שנה שנייה בקיבוץ, השנה את כיתות ז-ח ובשנה שעברה את כיתות ד-ו. שי תלמידת כיתה י"א בבית ספר התיכון בית ירח, גרה בקיבוץ כנרת, וחניכה בקן עמק הירדן שפעילים בו כ-450 חניכות וחניכים.

"אני התחלתי את תהליך התחנכותי בתנועה בכיתה ט' כאשר הקיבוץ שלי הצטרף לקבוצת ADHD, שכבר הייתה קבוצה מגובשת, לתהליך ט של המועצה האיזורית- תהליך לקראת הדרכה. במהלך התהליך הבנתי מהי כוחה של קבוצה, מהו שיתוף, מהו מקומו של מדריך- כבר אז ידעתי שאני רוצה להדריך, אבל כנרת לא הייתה עוד אופציה.
לאחר שסיימתי את סמינר מד"צים הבנתי שאני רוצה להעביר את כל הידע וההכשרות שעברתי במהלך הסמינר עצמו וגם במהלך תהליך ההכנה לחניכים, יותר מחניכים, לילדי כנרת מכיתות ד-ח.
אני מדריכה שנה שנייה בקיבוץ, למעשה זוהי השנה השנייה של פעילות תנועתית בקיבוץ. מזה שנים רבות שלא הייתה פעילות תנועתית בקיבוץ ולאחר שחוויתי טיולים, סמינרים, פעולות ושיחות שהתנועה הציעה לי רציתי את כל אלו גם עבור שאר ילדי הקיבוץ שיחוו את מה שאני חוויתי ועדיין חווה מהתנועה.
היה לא קל, היה קשה להכניס את התנועה. הרבה מאבקים, שיחות, דחיות אך לבסוף עשיתי זאת בעזרת שותפי להדרכה והרכז שלי לשעבר. הכנסנו את התנועה לקיבוץ… באמצע השנה אבל זה קרה!"

"אז איך זה להדריך בקיבוץ? איך זה לראות את החניכים גם כשאתם לא בזמן פעולה?
לכל דבר יתרון וחיסרון- אני רואה את היתרון. אני יכולה להיות יותר מודעת ומעורבת למה שקורה סביבם, אני אדע יותר על דרכים להשפיע עליהם והכי חשוב אוכל ללמוד להכיר אותם טוב יותר.
אז היום אחרי שנתיים של הדרכה, מלאות פעולות, מתודות, טיולים, מחנות, הכנות, שיחות, והרבה חניכים אני יכולה להגיד שהשתנתי. אני כבר לא כמו שהייתי בכיתה ט', נהפכתי למדריכה, לדבר שאני גאה להיות."

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!