שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

כתבה שפורסמה ב-nrg לאחר הריסת מבנה קן כפר סבא ישן

לזכרו של דוד כהן ז"ל - "אבי הנוער העובד"

יומנה של מדריכה

21 ביולי 2010

קהילות לא צומחות בהריסות הקהילות הפזורות לאורכה ולרוחבה של המדינה הן הלב הפועם של החברה, הן נכס לעיר ולא נטל. סיפורו של קן הנוער העובד בכפר סבא. ליאור לרנר 21/7/2010

 מי שהיה ביום שבת האחרון באירוע הפרידה מקן הנוער העובד והלומד במרכז כפר סבא היה יכול להרגיש את האכזבה באוויר, את הייאוש מהיחס האטום של הממסד. בשעה שאני כותב את המילים האלו עולים דחפורים על המבנה ההיסטורי והופכים אותו לגל אבנים.

סניף התנועה ברחוב נחשון בעיר הידוע גם בכינויו "קן כפר סבא ישן" היה בית לבני נוער רבים שהגיעו אליו עם החולצות הכחולות והשרוכים האדומים. הם הגיעו כדי להכיר חברים חדשים, לבלות וגם להדריך ולשנות את העולם. לפני כ-70 שנים הקימה ההסתדרות את המבנה הגדול במתחם ששימש את כל מוסדות הארגון בעיר.

הקן היה בית של קהילה תוססת שהייתה מרכז החיים עבור מאות בני נוער ותומכים שהיו חלק ממנה. במשך שנות קיומו, היה הקן הסביבה בה בנתה עצמה הקהילה סביב מסורת, מיתוסים, כישלונות והצלחות, סיפורים שעברו בין דורות של חברים, וכל מה שבעצם זקוקה לו קבוצה של בני אדם בכדי לקיים חיים משותפים.

סיפורו של הריסת המבנה ההיסטורי יכול להיות הסיפור של החברה שלנו כולה. סיפור על דחפורים שמיישרים את השטח, על גורמים בשלטון המקומי שלא מבינים את החשיבות של הקהילתיות ומעדיפים על פניה את הרווח המיידי.

תחילתו במצבה הכלכלי העגום של ההסתדרות שהחליטה למכור את השטח ליזם פרטי שהביע נכונות לבנות במקום מספר בניינים. חילוקי דעות והאשמות הדדיות בין ראשי עיריית כפר סבא בעבר ובהווה מנעו את העברת מבנה הקן לידי העירייה ובכך נתנו הכשר להריסתו.

חוסר הנכונות של הגורמים העירוניים לבטל את תוכנית הבנייה הוביל את חברי הקן למחות נגד המהלך. במשך למעלה מעשור ניהלו החניכים מאבק עיקש נגד הבנייה המתוכננת. הם הפגינו, שלחו מכתבים ואפילו הגישו בקשה להכריז על המקום כאתר לשימור. המאבק של הנערים והנערות מכפר סבא לא נשא פרי ולפני מספר ימים, לאחר סיום קייטנת הקיץ, הם נתבקשו לפנות את המקום.
מונעות פשע ואלימות
הקהילות הרבות, השונות והמגוונות, הפזורות לאורכה ולרוחבה של המדינה הן הלב הפועם של החברה הישראלית. הן מעניקות משמעות ויכולות להיות גורם שמשנה את פני היישוב. כשמדובר בבני נוער, הן חשובות עוד יותר, מפני שהן מוציאות את הנערים מהמחשבים ומהטלוויזיות למפגש אנושי. במקרים רבים הן מהוות מפלט מתרבות מערבית עלובה שמעודדת אינדיבידואליזם קיצוני או שטחיות מגוחכת.

לשומר המצוות יש את בית הכנסת, לאוהד הספורט את האצטדיון ולנער והנערה יש את המתנ"ס, המועדון השכונתי או קן התנועה. הריסת בית של קהילה היא מהלך שיכול לזעזע את היסודות שלה ואף לפרק אותה. חוסר ההבנה כי הקהילתיות היא מרכיב חשוב בחיים של חברה הוא דבר שאינו מתקבל על הדעת.

בעולם בו רבים עושים לביתם ומעטים מדי עושים למען אחרים, הקהילות הן כלי חשוב שיכול להכיר לדייר הבניין את האדם שמתגורר מולו, ויכול להביא קבוצות של אנשים לפעול למען מטרה משותפת. הקהילתיות גם יכולה למנוע אלימות ופשע כי בבסיס הקהילה טמונים ערכי סולידריות חברתית. האנשים האלימים פועלים מתוך יצר הישרדות ועקרונות חייתיים. את הנגעים האלה יכולה הקהילה למנוע.

עיריית כפר סבא לא המציאה את רעיונות פירוק הקהילתיות, היה לה ממי ללמוד. לפני כשלוש שנים, הרסה עיריית תל אביב את אולם הכדורסל ברחוב אוסישקין בעיר ששימש במשך 27 שנים את קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב. לפני כחודש, פונה איצטדיון המכתש בגבעתיים, מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן, לקראת בניית 170 יחידות דיור.

גם במקומות אחרים ברחבי הארץ מחריבות רשויות מקומיות מבנים של קהילות בשם "הקדמה" ואף מסרבות לספק מרחבים פיזיים לקהילות קיימות.

האם יש לשמר כל מבנה שיקר רגשית למישהו? מובן שלא. אך צריך להיות קשוב לרחשי ליבו של הציבור. אם ראשי הערים יבינו כי המדיניות לא צריכה להיות כלכלית בלבד, הם ירוויחו קבוצות מגובשות הפועלות ביחד ותורמות לשיפור היישוב.

בימים אלה עומדות על הפרק מספר תוכניות בנייה שצפויות להרוס מבנים של קהילות ברחבי הארץ. טוב יעשו ראשי הרשויות המקומיות אם יבינו שהקהילות הן נכס לעיר ולא נטל עליה וינסו להשאיר בחיים את המרחבים הפיזיים בהם הן פועלות.

לכתבה עצמה ב- nrg –  

www.nrg.co.il/online/1/ART2/134/198.html

ועוד כתבה חשובה שפורסמה בנושא בעיתון זמן השרון – www.nrg.co.il/online/54/ART2/136/853.html

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!