שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

מכתב לקן

יום כיף בלונה פארק תל אביב!

חברות בתנועת נוער שווה לכל כיס

14 בספטמבר 2012

מכתב קטן שכתבתי לקן האהוב שלי..

נתחיל עם הקן הישן, אז בכיתה ה'-ז' הייתי חניך בקן דימונה, ילד קטן ומתלהב מכל דבר, אוהב טיולים וטבע.. הייתה לנו מדריכה מדהימה בשם נועה ויינגריך, היא הייתה הכי טובה בעולם!, הדריכה את קבוצת דחליל, (דף חדש לילדים), היינו הכי חמודים בעולם, הא"ש לילה הראשון שעברתי, הכפיתה הראשונה שעברתי, המשחק הראשון ששיחקתי, והפעם הראשונה שלבשתי חולצה כחולה, אני עוד זוכר, שהיה מין חלון חירום כזה במקלט (הקן), שהוביל למין חדר סודי כזה, מעולם לא נכנסה לשם נפש חיה, הייתי הראשון הגיבור שהעז להיכנס אל תוך החושך, מאז הפך להיות החדר, החדר שלי, החדר של ניקו…

אני זוכר שאהבתי את הקן יותר מכל דבר ביקום, אם הינו מלכלכלים משהו מיד היינו תופסים מטאטא, מגב ושומרים על הקן הכי טוב שאפשר.. בשלב מסויים הפכתי להיות מחסנאי (בכיתה ז'!!), והחזקתי מפתח למחסן, סידרתי אותו אחרי שלא נגעו בו מיליון שנה.. היה אפשר למצוא את הכל פתאום, פתאום גילינו מלא דברים חדשים (ישנים) שהיו שם פשוט.. 

אני זוכר את מחנה העפלה, הטיול הראשון שלי מהתנועה, הפעם הראשונה שלבשתי חולצה כחולה ושרוך אדום, חוויה מדהימה!, אני עוד נזכר שמיד לאחר המחנה, החלטנו שאנחנו חייבים מקום בקן! אז הקמנו חדר מתבגרת, מצאנו 2 מטר מרובעים, מין חדר ביניים כזה בין המטבחון לבין החדר בוגרת.. והקמנו שם חדר מתבגרת.. ציירנו על הקיר את כל החווית שלנו, את השמות שלנו, את סרג'נט פפר החתיך (תום וויליניץ), את האנשים המדהימים שהכרנו, והרגשנו שאנחנו חייבים לשתף, הזמנו לביקור את החבר'ה מבאר שבע שהיו איתנו במחנה, הרגשנו כל כך בבית, אהובים, חמים, ויותר מכל מרוגשים..

בסוף התקופה הזאת, לקראת תחילת שנת לימודים כיתה ח'.. נועה הודיעה שהיא עוזבת, ושאנחנו עוברים למבנה חדש.. בכינו הרבה.. עברנו ללא רצון, לא רצינו לעזוב את הבית או את אמא.. מכאן נבעה הפסקה של שנתיים, טוב נו היינו פגועים..

אז לפני שנמשיך, רציתי להגיד תודה לנועה ויינגריך (מקווה שביטאתי את זה נכון), שעד עכשיו אני לא יודע אם היא שמרה את התמונה של הפעם הראשונה שלי עם חולצת תנועה ומקל קפא"פ ביד, שניה לפני העליה לאוטובוס לכפר החורש.. תודה על חוויות ילדות מדהימות! תודה על הקשרים שיצרת, ותודה על כל מה שעשית עבורי, ועבור קבוצת דחליל.. אנחנו אוהבים אותך!

בתחילת כיתה ט', נועה כרמל גייסה אותנו מחדש, התחלנו להקים בית חדש… 

קן דימונה, לאחר שהיה חצי כבוי בשנים האחרונות, בשנתיים, שלוש האחרונות החל לתפוס תאוצה, שנה שעברה קמה לה בוגרת לתפארת, עם 20 חניכים,
קם גרעין "מסע" מדימונה, מה שלא קרה כבר 4 שנים לפחות.. וקצת הבנו מה המטרה שלנו, הנוער העובד והלומד השנה, ביום הפעילות הראשון הפעיל והדריך 95 חניכים משכבות ד'-ו',
יחד עם צוות הדרכה של 11 מדריכים, והמש"צ הראשון בקן, 95 ילדים חזרו עם חיוך ואנרגיות הביתה ולא יכלו לחכות עד לפעולה הבאה.

לאחר הרבה ויכוחים וזמן המתנה, עיריית דימונה והמתנ"ס העירוני משפצים את קן דימונה, מתקינים 2 מזגנים, קולר לשתיית מים קרים בכל השעות, צביעה מחדש של כל הקן, כולל הצטיידות.
בתור יב'ניק שעוד שנה אעזוב, אהיה מאלה שיסתכלו על הקן החדש ויהיו גאים במה שנעשה, יעלו חיוך בכל פעם שיחזרו משנת השירות/הצבא בסופש, ואולי יהיו חלק מקבלת השבת עם החניכים החדשים..

יש עוד הרבה מה לומר על הקן, נבנה לו אתר חדש באתר התנועה, פייסבוק מתפקד יותר, והרבה הרבה חידושים ושיפורים!
אז רק רציתי להודות לכמה אנשים שעזרו בדרך,
נועה כרמל, התחילה בתור פרקמ"שית בדימונה, הקן התאהב, היא התאהבה, כבר 3 שנים (נראה לי) שנועה חיה את הקן, ועל בשרה הקן נבנה מחדש, כיום היא מתפקדת כרכזת הקן,
ואני לא מאמין שעוד שנה אעזוב, ואתגעגע לכל החלומות שרקמנו יחד, לכל השיחות על עתיד הנוער בדימונה, עתיד הקן ועתידי, אז תודה לך נועה בראש ובראשונה.. אין סוף להערכתי אלייך!
בהמשך, אודה לחברי קבוצת קיבינימ"ט, למרות שאנחנו קצת קטנים, ונועה חופרת שנגדל ונתרחב, החברויות שנרקמו עמוק יותר, הקשרים החדשים, והרגעים בהפסקה שמדברים על התיקון השני בחוקה בארה"ב עקב הפעולה אמש, לא אשכח זאת לעולם, ולעולם לא אוכל להודות לכם על מה שעשיתם ואיך ששיניתם אותי ואת תפיסות עולמי במהלך 3 השנים האחרונות.
אז אלן, סבטה, משה, ועומרי.. מה שאני היום, כמעט כולו בזכותם, הצחוקים המתגלגלים, הכתף התומכת, השטויות, והווי הקבוצתי.. ליוו אותי במהלך 3 השנים האחרונות, ולא יעזבו אותי עד לרגע האחרון שנעשה שנת שירות יחד.. תודה על הכל!


הבאים בתור הם המדריכים החדשים, (ככה אני קורא להם), הגעתם לפני שנה, כקבוצה בכיתה ט' שלומדת להדריך, בהתחלה קצת לא הכרתי אתכם, ואולי קצת לא רציתי להכיר, כי הייתי מכונס בעצמי והבוגרת היפה שהיא רק שלנו, אחרי סמינר מובילים, חזרתם מדריכים מדהימים, אני גאה להיות מש"צ שלכם, אתם המדריכים הכי טובים בעולם, ואתם אנשים מדהימים שבכל אחד חבוי סיפור אחר שאני כבר מת לשמוע.
אמנם ההיכרות שלנו קצרה, אך זה הספיק בשביל שאומר שבכל פעם שאני פוגש אתכם, אני מתמלא גאווה, גאווה שאתם הפנים של הקן כשאנחנו נעזוב, הקן באחריותכם מעוד שנה, אני מצפה ואני יודע שתוכלו להחזיק את הקן, להדריך, לשנות ולהוביל מהפכה!

ולבסוף, אך הכי לא פחות חשובים, החניכים המדהימים, הדרכתי בכיתה י' את קבוצת ההאקרים שהייתה אז בכיתה ד'.. החניכים הראשונים שלי… מלאכים קטנים, נשמות טהורות כל אחד ואחת מכם.. לא אשכח את הקוף המשוגע ברבין, הקיץ חם (ממש) בקן, הסיפורים המצחיקים, dj bl3nd של אבי, השטויות של אריאל, החן והיופי של כל אחד ואחת מכם, תהיו בטוחים שלעולם לא אשכח אתכם!
בקיץ האחרון התחלתי להדריך את שכבה ז', נכון היו קצת קשים בגיוסים, אך לבסוף זה השתלם, עשינו הכי הרבה כיף ביחד, אתם ילדים מדהימים ותישארו מדהימים!
וכעת אני רואה את אלה שהיו בד', כעת כבר בו' לקראת סיום היסודי, בוגרים רק בגוף, ילדים כמו שאתם, נתמלאתי געגועים ביום שראיתי אתכם יוצאים מהכיתה… תודה על הכל חניכים מדהימים! מכל השכבות שהדרכתי אי פעם!

שנה טובה, מלאת הרפתאות, אתגרים וחוויות בלתי נשכחות, שכל שנרצה יעשה, וכולנו נחיה בשלום, אחווה ושיתוף!
דבר אחד אני רק מבקש מכם, תישארו ילדים, אין לכם לאין לגדול, אין מה למהר, העולם שם יחכה לכם, תהנו מהילדות שלכם עד גיל 90.. לעולם אל תתבגרו, תישארו שטוטיים, חמודים, יצירתיים ומאתגרים כמו שאתם, וכמוני..
תאתגרו את עצמכם, היו מי שאתם ותשאפו רחוק, השמיים הם לא הגבול, אין לכם גבולות ואל תיתנו לאף אחד אחר להציב לכם גבולות!

בברכת התנועה,
לעבודה להגנה ולשלום,
עלו והגשימו!

ניקו ציבולבסקי, קן דימונה.

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!