שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

עולים לשכבה הבוגרת

הרמדאן, חודש התענית המוסלמי

לזכרו של דוד כהן ז"ל - "אבי הנוער העובד"

1 באוגוסט 2010

מאיה לוין, שכבת המגינים, מקן מזכרת בתיה מספרת על הקיץ שהיה ועל העלייה לשכבה הבוגרת - בנאום לטקס הסיום בטיול מים - כנסו לקרוא!

 השעון מצלצל , אתה קם מהמיטה הנוחה רק כדי לגלות שהשעה 6:30 בבוקר. עכשיו מתחילים התחקורים העצמיים, מה אתה עושה מחוץ למיטה בשעה כזאתי בחופש, הביה"ס נגמר לא? ושבטוח יש איזה טיול או מחנה וחייבים להגיע מוקדם???. אז זהו שלא, יש דבר הרבה יותר גדול שמחזיק אותך על הרגליים בשעה הזו של היום , הפלוג"ע. כן, כן, כל פלוג טיפוסי קם מהמיטה מוקדם מאוד, מאוד, שם חולצת תנועה ולא שוכח להביא איתו חיוך ושני עיגולים שחורים מסביב לעיניים! אבל בינינו, ברגע שמעניקים לך את המטאטא ואת המגב הראשון אתה בין שזה היעוד שלך בחיים! אתה לא קולט איך זה שלא הייתה אפשרות להיות בפלוג"ע לפני זה. אחרי 935 סנוויצים בשקיות כתומות אתה מבין שאין מקום טוב יותר להיות בו. וזה נכון! מרגע שנהיינו פלוגע דברים השתנו בשכבה שלנו ,התגבשנו בצורה שלא חלמנו להגיע אליה, מתחרותיות ילדותית לידידות ואחדות בוגרת. הכרנו אחד את השני לעומק (כמובן שהיה לנו משבע בבוקר עד שתיים להכיר). יצא לכל אחד ואחד מאתנו להיפתח לאנשים חדשים מפלוגת העבודה ומהבוגרת כולה, כל כך הרבה הזדמנויות לעזור ולהיות חלק ממשהו גדול יותר, זה באמת שינה משהו בנו. בהתחלה גם אנחנו חשבנו שלקום בשעה כזאת כדי לקרצף אסלות ולעשות ספונג'ה עם שמפו לשיער כי נגמרה האקונומיקה זה בזבוז אחד גדול של חופש אבל הבנו שפלוג"ע זה גם נקיונות וסנוויצים אבל לא רק. לבוא ולתת מעצמנו זאת רק דרך נוספת להעביר את החופש ולנצל אותו- פשוט לתת, בלי תמורה שאפשר להרגיש אותה בידיים, רק המון מצב רוח טוב , חוויות שיישארו איתנו לתמיד וחברים חדשים. אז בעצם למה לא?
הקיץ הזה לא היינו בני נוער רגילים שקמים באחת בצהריים משחקים במחשב רואים טלוויזיה ותופסים איזה ש"נץ ב-4, היינו פלוג"ע ולדעתי הרווחנו הרבה יותר.
בתחילת החודש כשחזרנו מהחייצת , היינו מוקפים בחברי בוגרת שעשו לנו את שבועת הקבלה לבוגרת, וזהו, אז הבנו שאנחנו כבר לא בצעירה ולא במתבגרת עכשיו אנחנו חלק מהבוגרת.
ולמרות החששות שהיו בנו והספקות בקשר ליחס של כל שאר הבוגרת, איך שחשבנו שיסנג'רו אותנו וירדו עלינו כי אנחנו קטנים ומתלהבים הכל התגלה להיות ההפך המוחלט מהיחס שקיבלנו מהבוגרת. כולם היו פשוט תומכים ונחמדים ודאגו לנו ונתנו לנו הרגשה של משפחה.
כשחזרנו אחרי שבועת הבוגרת קבלו תיקון כשצרחנו אותה, היינו בעננים. שום דבר שחווינו בתנועה עד היום לא משתווה בכלל להרגשה הזאת, הבנו שאנחנו חלק מהמשפחה הענקית הזאת, חלק מהבוגרת מה שאומר שאנחנו יכולים להיכנס לחדר אחד שתמיד היה אסור. החדר שחלמנו עליו מכיתה ד' ורק חיכינו כבר להיכנס אליו ולשבת על הספות המגניבות שיש בו. אז זהו שמבפנים החדר קצת קטן להתחשב בעבודה שנכנסנו אליו 70 חברי בוגרת חדשים וקצת חם אבל חוץ מזה זה החדר הכי מדהים בקן! הוא מלא בתמונות של קבוצות ברכות וקישוטים מגניבים רק ההרגשה להיות בתוכו מחדירה היא הרגשה כל כך חיובית החדר מלא חיים ואהבה ! אה, ואם תהיתם לאן נעלמו המראות בשירותים.. אז זהו ש…הן בבוגרת…!

אין נאום בלי רגע קטן של התחנפות, תודה ענקית למדריכים המדהימים שלנו , צוות ח' שולט!
וכמובן למשצית הכי שבעולם ולמפקדות פלוג"ע שבלעדיהן לא הינו הפלוג"ע המהממת שאנחנו היום! המון בהצלחה בשנה הבאה , בהדרכה, בחווה ובצבא!

אז לסיום, רציתי לאחל לנו שנה מדהימה גדושה בחוויות ופעולות מגניבות. לזכור להעריך את מה שיש לנו ולנצל את כל ההזדמנויות בדרך. תהיו פלוגים לעניין ותדאגו שהשירותים תמיד יהיו נקיים. לעבודה להגנה ולשלום עלו והגשימו.

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!