שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

תנועת הנוער העובד והלומד מציינת את חג הסיגד!

חיפוש קן

סיכום פורום לקחים מיום 04/11/2012

13 בנובמבר 2012

ביום רביעי הקרוב, ה14/11/12 נציין במדינתנו את חג הסיגד. ברחבי הארץ קינים, מועדונים וסניפים רבים כבר החלו להתכונן..

השנה גרעינים משכבת החוות הרימו בשיתוף עם בני עקיבא את "אוהל הכיסופים לציון של תנועות הנוער", באוהל יעבירו הקומונרים הדרכות בתערוכה על חג הסיגד באתיופיה ועל הכמיהה לציון שליוותה את יהודי אתיופיה במשך 2,500 שנה, חוץ מזה באוהל יתקיימו תחנות ברוח תנועת הנוער לציון החג בצורה יצירתית ויהיה אפשר לשמוע הרצאות מענינות של עמרם אקלום ודני אבבה.
בנוסף, מד"צים בכל רחבי הארץ יעבירו בשבוע הקרוב פעולות לשכבה הצעירה והפנינג סיגד . אם גם אתם רוצים הפעילות מצורפת למטה..

אז מה זה בעצם הסיגד?
חג הסיגד, שמשמעו השתחוויה, הוא חג המאפיין את יהדות אתיופיה, אשר קיימו מדי שנה בכ"ט במר חשוון את החג דורות רבים.
חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ״ט בחשוון- 50 יום לאחר יום הכיפורים, השנה החג חל בכ"ט בחשוון ב 14/11/12. חג הסיגד הוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה.
1. שני המקורות המרכזיים לחג הסיגְד הם:
מעמד הר סיני שמתואר בספר שמות – במעמד זה נכרתה הברית בין בני ישראל ובין ה'.
2. שיבת ציון שמתוארת בספר עזרא ונחמיה. שם חידשו ברית זו כאשר שבו בני ישראל לארצם (ליהודה), ולכן יש קשר הדוק בין חידוש הברית ובין הכמיהה לעלות לישראל.

אז מה מציינים ?
מציינים שלושה דברים: מזכירים את הברית בין עם ישראל ובין ה' ואת מעמד מתן תורה על הר סיני, חשבון נפש אישי וקולקטיבי המאפשר ליהודים אשר התנצרו או התרחקו מהיהדות לחזור לשורשים, להזכיר את הכיסופים והתקווה לעלות לירושלים.
חג הסיגד עזר לשמור על זהותם היהודית והתקווה הגדולה לעלות לארץ ישראל. ובבוא הימים ולהתאחד עם כלל העם היהודי "כמו טיפה אשר שבה לים".

עם העלייה ארצה, ממשיכה הקהילה האתיופית לציין את חג הסיגד בארמון הנציב משם נשקפת ירושלים כולה, חלק מהעדה האתיופית מציינת את החג בכותל המערבי.

היום, יותר מתמיד, יש המון דעות על מה צריך להיות עתידו של החג בישראל. רבים לא מכירים את משמעותו של יום זה ואילו אחרים שואלים מחדש מה צריך להיות התוכן של יום זה אחרי שרוב הקהילה כבר עלתה.
בלי לשים לב יום זה יכול להפוך להיות זיכרון נושן או סמל לנתק. יום זה עלול להראות כסגור בפני דור המבוגרים בעדה, או יום לאתיופים בלבד ואולי סתם אנשים עלולים לעמוד מובכים בפני חוסר ההיכרות עם החג ולוותר על חלקם בו.
הבנו שאנחנו כתנועת נוער צריכים לתת את דעתנו ועמדתנו ביום זה, לתת מקום לכל ילד וילדה להיפגש עם יום חג יהודי זה, להכיר במשמעות שלו, לשאול על כך את ההורים שלו ולא להפוך יום זה למחוץ לנחלתנו.
על החשיבות של יום זה לציבור כולו מסביר הרב שרון שלום:
"היה זה באחת השבתות עת הלכתי לבית הכנסת לתפילת מנחה, בדרכי עצר אותי ילד ושאל אותי: "תגיד למה אתה כושי?", במקרה אחר פנה אלי תלמיד ישיבה ושאל: "תגיד היה לכם תנ"ך באתיופיה? האם התפללתם? יש לכם את התורה שלנו?..".
סיפורים אלה מראים על נתק ומרחק בין אחים, בין נורמות ותרבות של אחד לנורמות ותרבות של האחר. שאיפתנו כיהודים החיים במדינת ישראל היום צריכה להיות יצירת חברה בה כל אחד שומר על ייחודו תוך שותפות עם השאר ויחדיו נוצר עם יהודי אחד. איך עושים זאת? זו שאלה שצריכה להעסיק את כלל אנשי החינוך."

לכתבה זו צירפנו גם חומרי הדרכה מתאימים כדי לחשוף ליותר חניכים את החג ומנהגיו.

לעבודה להגנה ולשלום – עלו והגשימו.
לסרה, למטבק, ולסלם – אוטו וודלאי.

שליחת כתבה
רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!