שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    הובא למנוחות המלחין והמעבד גיל אלדמע, חתן פרס ישראל.

    ממשיך עם הגרעין - אל הנח"ל

    "האלימות על רקע גזעני היא מחלה"

    30 בספטמבר 2014

    אלדמע, מראשי מעצביו של הזמר העברי, הלך לעולמו בגיל 86. בילדותו היה חניך בקן בורוכוב ויצא להכשרה עם "הנוער העובד" לקיבוץ דפנה.

    אתמול (29/9) הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת השלושה המלחין והמעבד גיל אלדמע, חתן פרס ישראל, מראשי מעצביו של הזמר העברי, אשר הלך לעולמו בגיל 86 ביום שני ה-28/9. אלדמע היה בילדותו חניך בקן בורוכוב ואף יצא להכשרה עם "הנוער העובד" לקיבוץ דפנה. נציגים מהקן נכחו בהלוויה והניחו זר בשם חניכי קן בורוכוב לדורותיו ותושבי השכונה.
    גיל אלדמע הלחין שירים שהם מנכסי צאן הברזל של הזמר הישראלי, ובהם: "זמר איכרים" (גורן גרעינים), "שיבולים" (חד מחרב), "אנה פנה דודך", "כי תנעם", "מחול הדייגים" (רוח ים והוד גלים), "ויניקהו דבש מסלע", "נערי ברועים" ו"מכל פרחי מור בגן". כן הלחין את המוזיקה להצגה "בת המלך" בתיאטרון הילדים והנוער ואת המוזיקה להצגה "הכנסת כלה" של ש"י עגנון ב"הבימה". גיל אלדמע עיבד כ-500 שירים, מהם עיבודים קוליים למקהלות ולחבורות זמר. בנוסף היה גיל אלדמע מעורב בכתיבת השיר "ירושלים של זהב" עם נעמי שמר.

     

     

    גיל נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשנת 1928 להוריו, זהבה ואברהם אלדמע . אביו היה המורה לציור בגימנסיה "הרצליה" מראשיתה ומיוזמי קרנבל פורים ב-1912, לימים ה"עדלאידע" הידועה של תל אביב. ביתו של אברהם אלדמע בשכונת בורוכוב שימש מרכז תרבותי-קהילתי לכל הסביבה, וחצרו כשימשה תיאטרון קיץ בן 900 מושבים. כאן הציגו "הבימה", "אוהל", "המטאטא" ושאר להקות התיאטרון של אז. על בית ההורים מספר גיל אלדמע: "הבית היה מעין מועדון תרבותי לתושבי השכונה. כל ערב שבת היו באים לביתנו לרקוד לצלילי הפסנתר של אבי, שלא למד מוזיקה והיה מורה לציור. את הבמה בחצר ואת הספסלים שאירחו את באי ההצגות הקים אבא ללא סיוע כספי. למעשה גדלתי בתוך תיאטרון, ודי מהר התבלט כישרון המוזיקה שלי."


    בגיל 11 הצטרף גיל לסניף בורוכוב של "הנוער העובד" ושם עסק בהכנת מוסיקה לטקסים ומסיבות. עם סיום לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא גיל עם הכשרת "הנוער העובד" של הפלמ"ח לקיבוץ דפנה. השיר הראשון שהלחין היה "שיא הכיף", לבקשת חיים פיינר (לימים חפר).
    במלחמת העצמאות ניהל גיל יחד עם דנה כוגן את תחנת השידור "קול הגליל" שהתמקמה בקיבוץ איילת השחר, והיה פותח את שידוריה בנגינת שיר הפלמ"ח באקורדיון ומסיים אותם ב"שיר הפרטיזנים". בפברואר 1949 נשלח כקשר לכאוכב אל הווא, ושם עלה על מוקש ונפצע. גיל איבד את רגלו הימנית שנקטעה מעל לברך.
    לאחר שהשתקם החל גיל אלדמע ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים; הוא סיים את לימודיו בהצטיינות והחל לעבוד כמדריך וכמורה למוזיקה בכפר הנוער "הדסים"; שם הקים מקהלה ותזמורת ושם גם יצר את שיריו שהפכו מאז לחלק מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.
    בשנת 1957 יצא גיל לארה"ב להמשיך בלימודיו. הוא למד ב"מנס קולג' אוף מיוזיק" וסיים אותו בהצלחה. בניו יורק הכיר את רעייתו לעתיד ויקי, ונשא אותה לאישה בשנת 1960. משחזר לארץ באותה שנה החל לעבוד ב"קול ישראל" בתחום המוזיקה העממית והזמר העברי כעורך תכניות, כמעבד להרכבים קוליים וכליים, כמנהל מוזיקלי של תכניות וכמפיק ומפיק שותף של מופעי זמר עבריים. בין תכניותיו: "שירו רונו נא", "אנחנו שרים לך", "אנו נהיה הראשונים", "שוב יוצא הזמר" ועוד תכניות רבות אחרות.


    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!