חווקה פולמן רבן (1924-2014)
הסתדרות הנוער העובד והלומד – דרור ישראל מבכה את מותה של חווקה פולמן רבן ומשתתפת בצער משפחתה.
חווקה נולדה ב- 1924 בפולין, בנעוריה היתה חניכה בתנועת דרור, חניכת גימנסיה דרור בגטו וארשה, חברת הארגון היהודי הלוחם (האי"ל), חווקה היתה קשרית של הארגון וסייעה "לפרוץ" את חומות הגטאות על ידי העברת פרסומים, ידיעות ואף נשק. חווקה השתתפה בפעולת הארגון נגד הצורר הנאצי בקראקוב בדצמבר 1942.
בפעולה הושלכו רימונים לבית הקפה ציגנריה, קצינים וחיילים נאצים נהרגו, כמוכן כרוזים אנטי פאשיסטיים נתלו ברחבי העיר ומוסכים של רכבי הגרמנים הועלו באש.
חווקה נאסרה מיד בתום הפעולה על ידי הגסטאפו, עונתה ונשלחה למחנה אושוויץ בירקנאו. בינואר 1945, לאחר שנתיים, עם תחילת ההפצצות של בעלות הברית על המחנה, הוצאה חווקה, במסגרת "צעדות המוות" למחנה רוונסבריק, הסמוך לברלין. באפריל 1945 שוחררה.
חווקה שרדה את תופת המלחמה וההשמדה.
לאחר המלחמה הייתה שותפה בהקמתו של קיבוץ לוחמי הגטאות ובית לוחמי הגטאות, לאורך השנים חינכה וגידלה דורות רבים של צעירים על רוח הקיבוץ, המרד ואהבת האדם.
חווקה הייתה שותפה וחברה של רבות ורבים מחברי וחברות התנועה, השתתפה במסעות התנועה לפולין, ליוותה את עשייתנו החינוכית בבית לוחמי הגטאות ובכלל. שמחת החיים שלה ואמונתה הבלתי מתפשרת באדם, היוו עבורנו מקור השראה, אמונה ותקווה לעשרות אלפי חניכים וחניכות- נוער וצעירים בתנועה.
חווקה הייתה עבורנו הגשר החי בין תנועת דרור של אז, החלוצית, המורדת, המאמינה, לתנועתנו שלנו היום- הנוער העובד והלומד- דרור ישראל.
המסע התנועתי שלנו לפולין- "המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער- שואה וגבורה" נחתם מזה עשרים שנים בדבריה של חווקה מעצרת הזיכרון ביום השואה והגבורה, במלאת 45 שנים למרד גטו וארשה ו- 40 למדינת ישראל:
"… בסוף דבריי, אני פונה אל הנוער, לאלה שיבנו את עתיד הארץ הזו ויעצבו את החברה כאן.
כאשר נסתיימה מלחמת העולם השנייה, לאלה מאתנו ששרדו היה החופש קשה ומכאיב. אבדן הכול – משפחה, חברים מיליוני היהודים – הורגש בעוצמה אכזרית. ולחזור לחיים, להתחיל הכול מחדש נראה כבלתי אפשרי כמעט.
עזרה לנו האמונה והתקווה שהעולם החדש יהיה אחר, שבארץ שלנו, בישראל, החברה תהיה צודקת, מוסרית, טהורה ובה ישמר צלם אדם בכל התנאים ובכל המצבים.
וחלמנו על שלום – סוף סוף שלום. היו געגועים לזה והיה החלום.
בשם הלוחמים מאז אני קוראת לנוער שלנו:
שמרו על החלום, טפחו אותו, היאבקו עבורו ".
אנחנו נשמור על החלום, נטפח אותו, נאבק למען הגשמתו.
יהי זכרה של חווקה ברוך.
הנוער העובד והלומד – דרור ישראל.