שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    טקס הסיום של קורס פעילים

    מוזמנים - האוכל עלינו

    אתם תהיו פה גם מחר, נכון?

    20 ביולי 2014

    אומרים שאין בחברתנו מנהיגים ודמויות חיקוי. אני רואה מסביבי עשרות כאלו.

    טקס סיום קורס פעילים
    יולי 2014

    פעילים, מדריכים ומדריכות, חברים וחברות,

    רכז הקורס- עומר אשואל, המפקדת- שירי זילברמן, והסגן.

    ערב טוב,

    אנחנו מתכנסים בערב זה ביער כפר החורש וחשים התרגשות, אושר וגאווה גדולה על הקורס המשמעותי כל כך שיצרתם פה. על המפגש של החברים והחברות שיחד הפכו לקבוצה של פעילים. מסבבינו נושבות רוחות רעות, המבשרות את אשר גועש ברחוב הישראלי וברחוב הפלסטינאי- רוחות של שנאה וגזענות, רוחות של נקמה שמבקשות גדיעת חיים והרס.

    מעשי הזוועה שנעשו בארבעת הנערים הישראלים- אייל יפרח, גיל- עד שעאר ,נפתלי פרנקל ומוחמד אבו חאדיר מזעזעים את נפשנו ואינם מרפים.
    מה שקורה סביבנו אינו תופעה. זה לא פשוט קורה יש מאין. זה תהליך.

    תופעה היא כאשר משהו קורה במפתיע, מופיע יום אחד וחולף. תהליך, הוא דרך ארוכה, מהלך שנבנה צעד אחר צעד בצורה מחושבת ונבחרת על ידי מוביליו. אנו מצויים בנקודת שיא בתהליך של הפרטת החברה וניסיון לפירוקה:
    הפערים הכלכליים בחברה הולכים ומתעצמים. לרעב המציאו שם חדש – "חוסר בטחון תזונתי". השותפויות פורקו. החינוך המקצועי נעזב על ידי המדינה ורעיונותיו ננטשים. הנערים והנערות העובדים מותרים לעושק וניצול. הזרמים הקיצוניים צומחים על קרקע זו כמעט מבלי מפריע, הן בקרב היהדות והן בקרב האסלאם. נבחרי הציבור עוסקים באינטרסים פרטיים ולא בנו, האזרחים. כך מרגילים אותנו אט אט לכך שזו המציאות ולא תיתכן אחרת.

    המאבק שמתחולל פה, אינו בין ערבים ליהודים, אלא בין אנשים שמאמינים באדם ומקדשים את ייחודיותו לאלו שלא. בין אנשים המאמינים בשוויון לאלו שאינם מאמינים בו.
    ישנם קולות אשר קוראים לנו לשנוא, לנקום, להשחית. מעשים אלו נוגדים הן את רוח היהדות והן את רוח האסלאם. לשנוא ,זה להיות אדם ללא אמונה. אדם נואש.

    עלינו להבין את התהליכים אשר מתרחשים סביבנו, להעמיק בהם. הם לא מורכבים מידי לפירוש ולגיבוש עמדה. עלינו להאזין טוב לקולות הרוח המנשבת בחברתנו ולדעת להתנגד להם. מוטלת עלינו האחריות להשיב לרגע מתוך העתיד המבוקש ולזכור כי גם בעת לחימה, העתיד המבוקש לנו הוא שלום. רק כך נשמור על מדינתנו, על אזרחיה ועל חייליה. נשמור על חפים מפשע מבית ומחוץ תוך ביעור הטרור מקרבנו.
    אתם בחרתם לבוא לפה יחד ולדרוש להשמיע קריאות אחרות. בחרתם, אתם ומדריכיכם להיות מספיק אמיצים לחפש דרך אחרת במציאות בה רבים כבר התייאשו.

    אל תתנו לייאוש למלא את ליבכם. עלינו להמשיך להיאבק על דמותה של החברה שלנו, על בניית החברה הטובה. אתם יודעים למה? כי היא שלנו. אנו כרוכים בשותפות גורל, יהודים וערבים, יחדיו בבית זה. גם כשהוא נראה לעיתים קטן ומכוער. הוא שלנו, אין לנו בית אחר.
    המאבק שלנו הוא על החברה, על דמותה, ערכיה ואנושיותה. מאבק כנגד הפירוק והניצול ולמען התאגדות של אנשים, של עובדים. מאבק על קיומם של בתי ספר מקצועיים, על כבוד האדם באשר הוא. מאבק על צדק
    מאבק להגשמתו של ערך שוויון ערך האדם.

    העובדה שרבים בחברה הישראלית מסיתים איש נגד שכנו, אינה מניחה בידיהם את הצדק. רק את הבדידות. ואילו אתם, אתם אינכם לבד. אנו תנועה, תנועה אחת, גדולה, כללית ואוהבת מאוד. אתם חלק ממנה, אתם בוניה ויוצריה. היו אמיצים ותהיו אמיצות לומר את שאתם מאמינים ומאמינות, ואל תשקיטו את אשר בליבכם. היו נאמנים ונאמנות לדרכיכם.

    התנועה שלנו היא גם תהליך. היא צועדת עם החברה הישראלית יד ביד לאורך כל הדרך, יודעת את חולשותיה ואת גדולתה. באחריותנו לשמור על דרכה. אחריות זו מחייבת אותנו לפנות לאנשים כמו עומרי פדן, מנכ"ל מקדונלדס בישראל שמתעקש שכספו יהיה על חשבונם של עובדיו, לעמוד מולו ולומר לו- "לא תוכל", "לא עוד", אנחנו לא ניתן!
    אתם הפעילים, זה הכוח שלכם – לזהות את העוולות ולרדוף את הצדק. זה מאבק קשה וככל שנתמיד בו הוא יהיה יותר קשה.

    השבוע היו פעולות "תג מחיר" נגד הנוער העובד והלומד, פעולות השחתה בקן פורדיס, סניף לוד ובסניף נהריה. מבני הפעילות שלנו הושחתו ורוססו בכתובות גזעניות של איבה. נורת אזהרה לפעולה אותה אנו בוחרים לקיים. פעולות אילו אינן מקריות. הן מופנות נגדנו כי ישנם אנשים סביבנו המבינים שמעשינו מנוגדים בתכלית הניגוד את דרכם הארורה. הם עושים זאת כדי שנוותר עליה, ניסטה ממנה ושהייאוש יכלה גם את ליבנו.

    אנחנו נעמוד בכוחות משותפים אל מול פעולות אלה כתנועה אחת- יהודים, ערבים ודרוזים, מהעיר, מהכפר המושב והקיבוץ. נבער כל השחתה, ננקה יחד את הקנים והסניפים שלנו, ונאמר לכולם כי לגזענות אין מקום בביתנו המשותף. כי ביתנו פתוח לכל נערה ונער וימשיך להיות מקום בטוח לכל אחת ואחד מאתנו.
    שלשום היו ביער בני המושבים, אתמול המד"צים ,היום אתם ומחר הקנים הערביים . כך מגדילים את האור. אתם הפעילים ועוד אלפי בני נוער שמסיימים את סמינרי ההכשרות שלהם ביער זה ונכונים לבנות יחד חברה מתוקנת.

    ואתם מדריכי המדריכים, יצרתם במו ידכם את קורס פעילים בעתות אלו. מה שנרקם ביניכם לבין חניכיכם נשאר לתמיד. זו תיבת התהודה שלכם. לנו אין אחרת מלבד המפגש האנושי, הקשר העמוק, המחויבות והמסירות שיש ביניכם, מדריכים וחניכים. אומרים שאין בחברתנו מנהיגים ודמויות חיקוי. אני רואה מסביבי עשרות כאלו: כל מי שהגיע לפה ליער להדריך ולהתחנך, כל מי שיצאה עם תחילת הקורס כדי לחזור לעיר וליישוב עליו היא אחראית וכל מי שיבחר להיות פעיל יום יום בסניפים.

    מדריכים, תסללו את השותפות עם החניכים והכירו להם את פעולתה הרחבה של התנועה- את ההפגנות נגד תג מחיר, את המאבק כנגד תורת המלך, את מסע המושבות עם תנועת בני עקיבא, את יצירת "לעולם אדם", את המרכז להדרכה לנוער להט"ב, את מועצת המחדשים וטורניר הכדורגל נגד הגזענות. שנדע ונזכור תמיד כמה כוח טמון בנו וכמה רגישות נדרשת כדי לבנות תנועה כללית.

    ואתם הפעילים, תהיו גדולים, יש מאחוריכם חניכים רבים בקהילה, בבית ספר ובסניף. החברה שלנו מזמנת לכם משימות רבות עם סיום הקורס ומצפה לכם שנה שלמה של פעילות. היו המנהיגים של המחדשים, המנהיגים של התנועה שלנו. נבקש ונאחל ימים טובים יותר, של שלום וביטחון לכולם, של שלווה לתושבי הדרום ולחיילים נבקש שישובו הביתה במהרה.

    לעבודה, להגנה ולשלום, עלה והגשם!

    נתי ווימן

    רכזת הדרכה – הנוער העובד והלומד

    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!