שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    מחנה קיץ 2012 – קן קרית אונו

    מנהיגים את המחאה - מובילים את הנוער

    פלריג "המחנה" נצפה במחוז שרון !

    26 ביוני 2012

    כנסו והורידו את הפלייר והצטרפו לחוויה המושלמת של הקיץ !

     

    המחנה השנה  – מחנה חסמב"ה!

    אתם מוזמנים להצטרף ולחוות איתנו את הדילמות, הקשיים, האתגרים וההחלטות

    שנערי חבורת חסמבה מתמודדים איתם.

     

    גס

     

     

    במערה החשמלית נשתררה דממה. ילדי חסמבה הרהרו בדברי מפקדם, ירון זהבי, והגו בהרפתקאות הצפויות להם בעתיד – במלחמתם באותה חבורה של ילדי הפקר, המתגוררים, לפי השמועה, באחד המרתפים של "השטח הגדול" ההרוס, ביפו העתיקה.
    "ומפקדם הוא גַ'מוּס?" שאל אהוד השמן ותמך סנטרו באגרוף קמוץ.
    "כן, ג'מוס הוא ראש החבורה," השיב ירון. "אולם כפי הנראה תומך בהם אדם מבוגר ורע מעללים ומסייע להם בשוד ובגניבה. זהו זה!" ירון הביט נכחו. הוא ראה את ילדי חסמבה נשענים אל קירות המערה החשמלית וידוע ידע, כי עליו להסביר להם את גודל המשימה החדשה וחשיבותה. הפעם אין זו מלחמה בבלש ג'ק סמית ("החיפושית האדומה") או בשודדי הסוסים; עוסקים הם בדבר עדין מאוד, בנפשם של נערים שיצאו לתרבות רעה, ויש למצוא דרך כיצד להחזירם למוטב. ירון חזר והציץ בפיסת הנייר אשר בידו.

    טלגרמה
    ירון זהבי תל אביב רחוב מוצקין* נקודה חבורת ג'מוס "המטפחת השחורה" מתכוננת לערוך פריצה חדשה נקודה יש לעמוד על המשמר נקודה פרטים נוספים בפגישתנו במערה החשמלית ביום ראשון בשעה שמונה בערב נקודה
    חתום קו"ף גימ"ל

    "מה השעה?" שאל מנשה התימני.
    "קו"ף גימ"ל (הוא ראש הבולשת קלמן גיזנבורג, מיודענו מ"חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס") יבוא בעוד רבע שעה," השיב ירון.
    "אין לי סבלנות אפילו במיל," אמר אהוד השמן מבית הספר למסחר. "אני פשוט משתוקק לראות את הקצין הזה, מהבולשת."
    "אתה זוכר, דני, איך שלח אותי למאפייה של חסן זיתוני?" דחף מנשה במרפקו את דני שהחל מנמנם. "התקופה ההיא של 'אוצר הזהב של המלך הורדוס' היתה תקופה אדירה, בחיי!"
    "מעניין, מה מעשיו של אלימלך זורקין," אמרה תמר. "האם הוא יושב עדיין בבית הכלא?"
    "הוא ברח!" פלט ירון במהירות.
    "ברח?" קרא מנשה בקול רם.
    "באמת?" אמרה תמר בהתרגשות.
    "אני חושש שעתיד הוא לנקום בחסמבה, אשר גרמה למאסרו," אמר משה ירחמיאל.
    הטלפון החל מצלצל.
    "הלו, מדבר ירון זהבי. מי? הה, בסדר. עליך לסלוח לי, מר גינזבורג, אולם סוד הוא סוד. אסור לאיש לדעת את מבואות המערה החשמלית. מיד אשלח אליך את אהוד השמן. רגע." ירון כיסה בכפו על השפופרת לבל יישמעו דבריו ולחש לאהוד: "אהוד, תכניס את הקצין בכניסה הסודית מספר 3. תקפיד לקשור את עיניו."
    "בסדר, מפקדי," השיב אהוד והצדיע.
    לאחר שניות מספר נעלם אהוד במעלית היורדת אל אחד הכוכים בתחתית ההר.
    "הוא בחור כארז, אהוד זה," אמר ירון שִׁבחו של הנער. "תמיד אפשר לסמוך עליו."

     

    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!