מבוא
קן קרית חיים קיים מזה 80 שנה, וכ-60 שנה במבנהו הנוכחי. בין כתליו התחנכו עשרות אלפי חניכים ומדריכים. המפורסמת שבהן הינה ככל הנראה חנה סנש, אשר הדריכה בקן תקופה קצרה לפני שהתנדבה לשליחותה האחרונה מעבר לקוי האויב. הקן הינו כיום בית, בכל המשמעות שניתן לייחס למילה, למאות חניכים ומדריכים. הפעולה החינוכית המתקיימת בו לא תסולא בפז.
שנות ה-50' – הקמת הקן ובנייתו
בשנות ה-50' של המאה הקודמת חברו יחדיו גופים שונים בתנועת העבודה לבניה של מבנה ראוי לפעילות התנועה (אז: "התנועה המאוחדת") בקרית חיים. חברת בית ארלוזורוב, ההסתדרות הכללית, ו-ועד קרית חיים הקצו כספים, בחלקם כספי תרומות שנאספו לשם כך, לבניית המבנה.
ברוח הימים ההם לא עוגנה במפורש כל חלוקת זכויות על המבנה. המבנה נרשם בסופו של תהליך על שמה של חברת בית ארלוזורוב בע"מ.
המבנה שימש את התנועה עד סמוך לשנת 2002 ללא תשלום וללא כל דרישת תשלום מצד חב' בית ארלוזורוב. לא מיותר לציין שהתנועה, הנוער העובד והלומד, ראתה ורואה במקום כשלה, אחראית באופן כולל ומוחלט להוצאות המבנה, לרבות שיפוצים שנעשו לא פעם, בעלות מצטברת של מיליוני שקלים חדשים.
2002 – חב' בית ארלוזורוב מבקשת למכור את הקן ולסלק את חניכיו לרחוב
אלא שנראה שעם בוא שנות ה-2000, מצאו ראשי החברה מקור למימון הגרעון אליו דירדרו את בית ארלוזורוב– מפלגת העבודה הישראלית. לקראת שנת 2002 הוגשה לנוער העובד והלומד דרישת תשלום ראשונה, תוך נקיטת איומים על פינוי החניכים והחניכות מהקן ותביעת תשלום שכר דירה מופרז.
לאחר מאבק מתמשך בגזירה זו אותה ביקשה החברה להטיל על הנוער העובד והלומד הושגה, בשנת 2004, פשרה אשר אושרה בבית המשפט – הנוער העובד והלומד הסכימה והתחייבה לשלם דמי שכירות. בתמורה לאי סילוקנו מהקן הסכמנו במסגרת "הפשרה" להכריז על אי קיומה של "זיקה היסטורית" של התנועה למבנה.
ההסכם הראשוני היה לפרק זמן של חמש שנים, ומאז 2009 הוא מחודש לשנה אחת הלאה בלבד בכל פעם, ובכל פעם מחדש עוברים חניכי הקן ומדריכיו את התהליך הכואב והמשפיל, עד לרגע בו מתקבל חידוש החוזה.
שנת 2012 – מכירת הקן עוברת שלב!
לשיא הגיעו הדברים בשנת 2012, אז נודע לתנועה כי בישיבת דירקטוריון הוחלט להאמיר את דמי השכירות של הקן פי עשרה! להכין את הקן ליציאה למכרז למכירתו! ולחתום עם הנוע"ל על חוזה שכירות לשלושה חודשים בלבד! באותה ישיבה אף הוטעם והוסבר כי יש לעדכן את הנוע"ל על החלטות אלו רק לאחר ה-22 לינואר 2013, אשר היה כזכור יום הבחירות הכלליות…
חניכי הקן ומדריכיו הובילו מאבק ציבורי קצר בהחלטות אלו של בית ארלוזורוב והמפלגה וראו ברכה בעמלם – בתחילת ינואר 2013 נחתם חוזה לשנה, שהסתיים ב-31 לדצמבר 2013.
סוף 2013 – מפלגת העבודה מציעה את המבנה למכירה… לנוע"ל!
בסוף נובמבר 2013, פנתה תנועת הנוע"ל שוב למפלגה וביקשה את התייחסותה וטיפולה בסוגיית קן קרית חיים. דרישת התנועה הייתה לעגן את זכויות הנוע"ל במבנה, כך שלא תהיה תלויים בגחמות חב' בית ארלוזורוב או במצבה הכלכלי של מפלגת העבודה.
במהלך דצמבר 2013 התבשרנו כי יו"ר הדירקטוריון של בית ארלוזורוב, אבנר סטפק, הונחה לטפל בהעברת המבנה לרשות הנוע"ל. אבנר סטפק יצר קשר עם הנהגת התנועה ונקב בתג מחיר מדהים: 1,800,000 ₪. סטפק דרש לדעת "אם יש לתנועה את הכסף", שהוא "לא יכול לקחת אפילו שקל פחות", ורמז שאם אין לנוע"ל את הכסף ימכרו את הקן לגורם אחר.
2014 – הנוע"ל יוצא למאבק!
כמובן שהמחיר אותו נקב אבנר סטפק הוא מחיר מופרז, שמבוסס על התייחסות למבנה כמגרש למגורים ולא כאל מבנה תנועת נוער. זהו גם סכום אסטרונומי עבור תנועת הנוער העובד והלומד. חניכי הקן ומדריכיו, וכל תנועת הנוער העובד והלומד, פתחו במאבק שמטרתו "לגאול" את המבנה מידי מפלגת העבודה, ולהעבירו לידי התנועה, ולעגן את זכויות התנועה בקן לדורות.
יחד עם בוגרי הקן, הורי החניכים ותושבי קרית חיים מוקמת בימים אלה קופה ציבורית אשר מטרתה לאסוף כספים לגאולת הקן מידי המפלגה. עוד מתכננים בתנועה הפגנות ומחאות תחת הכותרת – "קן קרית חיים, שלא ייגמר לעולם".
דרישת התנועה מהמפלגה היא להפסיק לראות בקן קרית חיים הזדמנות להכנסה כספית, ולראות את הערך החינוכי והחברתי שבו. על המפלגה לעגן את זכויות הנוע"ל במבנה וכך להבטיח כי דורות רבים של חניכים וחניכות ימשיכו לפעול בו.