בתחילת השבוע (23 לפברואר) יצאו חמישים רכזים מתנועות הנוער העובד והלומד ובני עקיבא למסע משותף במדינת ישראל, ואל עומקן של שתי התנועות. המפגשים שזימן המסע, כך אנו מאמינים, עשויים להתגלות כמשמעותיים ביותר בעיצוב המשך דרכה של הציונות בארץ.
בשנת 1913 יצא הרב קוק, מנהיג הציונות הדתית, ממקום מושבו ביפו לסיור במושבות ארץ ישראל. הרב ביקש לפגוש את אנשי היישוב הישן בני העלייה הראשונה ואת חלוצי העלייה השנייה בהם הוא ראה מופת חשוב בהגשמת הציונות. תחילת הגאולה. לציון מאה שנים למסע ההוא פנתה הנהגת בני עקיבא לתנועת הנוער העובד והלומד, והציעה כי נקיים מסע משותף. מסע אל המקומות המחברים בינינו ואל המחלוקות הגדולות, מסע שיאפשר להעמיק את הקשר בין התנועות ולהעשיר את הזהות הנבדלת של כל אחת מהן.
כדי להבין את ההקשר של המסע, יש צורך בשיעור היסטוריה קצרצר. תנועת בני עקיבא הוקמה בשנת 1929 והיא תנועת הנוער המרכזית של הציונות הדתית. תנועת הנוער העובד והלומד היא תנועת הנוער הגדולה של הציונות הסוציאליסטית. החלוצית. שני זרמים אלו בציונות הם ככל הנראה הזרמים בעלי העומק הרב ביותר בציונות וכן הפעילים והיוצרים ביותר בתוכה מראשיתה. המשותף לתנועות הוא ראיה של עצמן כאחראיות לגורלו של העם היהודי, ולא רק של מגזר מסוים בתוכו. תפיסה זו מתבטאת בסיסמתה של בני עקיבא: "תנועה של עם" ובסיסמת הנוער העובד והלומד: "ביתנו פתוח לכל נערה ונער". סיסמאות אלו מבטאות את הערכים שכל אחת מהתנועות חרטה על דגלה. "תורה ועבודה" ו"לעבודה, להגנה ולשלום", בהתאמה.
במהלך המסע עברנו במספר תחנות אשר מפגישות את שתי התנועות עם הסוגיות המרכזיות מחיי התנועה ומציפה את הדילמות העיקריות. ביומו הראשון של המסע קיימנו סיור בנווה צדק בעקבות הקשר בין הרב קוק ליוסף חיים ברנר. סיימנו את היום במפגש וארוחה משותפת בבית הכנסת על שם הרב קוק לשיחת ציפיות. למחרת, נפגשנו בבית הנוער העובד והלומד לשיחה על מצב האדם העובד בחברה הישראלית ועל הפורום לצדק חברתי. משם נסענו לאריאל ולעלי לשיחות שעסקו בהתנתקות מיישובי גוש קטיף ובדילמות שקשורות ליהודה ושומרון. את היום סיימנו ברביד בשיחה על הגשמה. את היום האחרון התחלנו בסיור בעקבות אבות הציונות הסוציאליסטית בבית קברות כנרת. משם נסענו לנצרת לשיחה עם הקנים הערביים בנוער העובד והלומד. לקראת סיום, נסענו לעפולה לשיחה עם חברי הגרעין התורני בעיר. המסע הסתיים בכנסת ישראל בירושלים. קיימנו שיחות סיכום בקבוצות וערכנו מעמד סיכום במעמד חברי הכנסת משדולת תנועות הנוער ומנהל חברה ונוער.
לקריאה מעמיקה על המסע כנסו למאמר המלא שכתב יואב רימר, חבר מחלקת ההדרכה הכלל תנועתית של הנוער העובד והלומד.