תנועת הנוער העובד והלומד כואבת ואבלה על הרצח הנורא של סגן יעל יקותיאל ז"ל, בוגרת קן בורוכוב בגבעתיים, והיא בת 20 בלבד. יעל נרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב בירושלים ביום ראשון (8/1/17) ביחד עם עוד שלושה צעירים שנקטפו מעולמנו בטרם עת בגלל מעשה טרור נפשע שכולו רשע ושנאת האדם. שמות הנרצחים הנוספים: סגן שיר חג'אג', בת 22 ממעלה אדומים, סגן משנה שירה צור, בת 20 מחיפה וסגן משנה ארז אורבך, בן 20 מאלון שבות.
יעל הובאה היום בשעה 15:00 למנוחת עולמים בבית העלמין בקריית שאול. מאות בני משפחה וחברים הגיעו ללוות אותה בדרכה האחרונה. בין מלוויה הרבים היו גם קצין חינוך ראשי, תא"ל אבנר פז-צוק, וראש עיריית גבעתיים, רן קוניק.
יעל הייתה חניכה בקן מכיתה ד', חברה בקבוצת "זבנג", יצאה לסמינר הדרכה והדריכה את קבוצת "בלאגן" בקן בורוכוב. ענבל הראל, חניכה שלה כתבה: "כיתה ה', חוזרים מטיול, יעל המדריכה צריכה להישאר בגינה לחכות שיבואו לאסוף אותה ואני מחכה איתה. אם יש כמה רגעים מעטים שאני לא יכולה לשכוח בתור חניכה, אחד מהם, זה את הרגע המאושר הזה, צוחקות עד שכואבת הבטן ומאושרות באמת בלי זיופים. מישהו תיעד את הרגע הזה, אז אני גם לא אשכח את הרגע המיוחד הזה אף פעם. כשאני חושבת עלייך ועל הרגע הזה אני חושבת על כמה מדריכה מדהימה ומשמעותית היית בשבילי וכמה אני אוהבת ומעריכה אותך. יהיה זכרה ברוך."
דניאל באבו: "יעל הדריכה אותנו בכיתה ה', בשנה השנייה שלנו בנוער העובד והלומד בקן בורוכוב. אנחנו זוכרים לא מעט פעולות איתה, זיכרונות ממנה שבאמת הייתה משקיעה בנו ונותנת מעצמה, אכפתית ואוהבת. זיכרונות יפים עם געגוע". הראל, בת 15, מספרת כי "בתור חניכים קטנים היא באמת הייתה מדהימה ומודל לחיקוי. במיוחד שאני ותמיר מדריכים היום כמעט את אותה שכבת גיל וזה מעלה המון זיכרונות. היא הייתה פשוט בחורה מדהימה וחייכנית ואוהבת והיה לה אכפת מהחניכים. אנחנו זוכרים המון פעולות וטיולים, בעיקר זיכרונות יפים של ילדים שבאו לתנועה וקיבלו את הכי טוב שאפשר".
"אני חושב שהיא הייתה דמות משמעותית בשביל כולנו", אומר תמיר הלר, גם חניך בקבוצת בלאגן: "כולנו זוכרים שהיא הייתה מדריכה משקיענית ואכפתית. אני פגשתי אותה בערך לפני חודשיים ברחוב והיא סיפרה לי קצת על הצבא ואני על ההדרכה שלי בתנועה, זו הייתה מין סגירת מעגל בשבילי לפגוש אותה אחרי שלא ראיתי אותה כל כך הרבה זמן".
באבו מוסיף כי "לקח המון זמן לעכל ולקלוט. ברגע שאתמול שמענו על הפיגוע ושהיא הייתה אחת הנפגעות, נזכרתי שבסוף שנה כשהיא עזבה אותנו היא עשתה לנו מין סרטון פרידה כזה שהיום די אירוני ועצוב – עם 'שיר פרידה' של שלמה ארצי. רואים תמונות שלנו בנפרד אתה, תמונות מהפעולות, מהמחנות, מאושרים. באמת סרטון שהוא נוגע ללב ועצוב".
נירית הררי, שהדריכה עם יקותיאל בקן בורכוב ומכירה אותה מבית הספר היסודי למרות שלא למדו יחד מספרת כי יצאה להדרכה בתנועה בזכותה. "יצאנו ביחד בכיתה ט' לקורס מדריכים שהיא שכנעה אותי לצאת אליו, אני לא רציתי והיא לקחה אותי. בעקבות זה הדרכנו ביחד בכיתה י' בקבוצת 'בלאגן'. היא הייתה מדריכה מאוד משקיעה, נתנה מעצמה הכל. לא ויתרה אף פעם על אף חניך ועשתה הכל מהלב. הייתה גם חברה מאוד טובה שלי".
"היא הצליחה להיכנס מהר מאוד ללב של אנשים כי היא תמיד נתנה את כולה", אומרת הררי. "אתמול היה בעיקר הלם גדול מאוד. זה התחיל כשמועה שהיא רק נפגעת חרדה ואז כשנאמר שהיא נרצחה אז לא האמנו, לא רצינו להאמין עדיין, פשוט היה שוק טוטאלי. זה גם היה היום הראשון שלה בתפקיד כקצינת הסברה, זה היה סיור שהיא עבדה עליו קשה והתרגשה ממנו ולא הספיקה להעביר אותו. היא הייתה אדם מאוד מיוחד שנתן המון לעולם, היה לה חיוך תמיד. הייתה יקרה וטובת לב".
מכאן אנחנו רוצים לשלוח את תנחומינו הכנים ולהשתתף באבלה הכבד של המשפחה והחברים ושל כל משפחות הנרצחים ולאחל החלמה מהירה לפצועים, ביניהם דנה אופיר, אף היא הייתה חניכה בקן בורוכוב.