חלק מכם וודאי זוכרים את האירועים שהתרחשו ברשת "קופי בין" לפני שנה בדיוק…
הרשת, שהייתה תחת ניהול חברה בשם "אקסלנט קופי" לקחה לעובדים את הטיפים, לא שילמה דמי הבראה, ימי חופשה ופיצויי פיטורין. כשהחלו ניסיונות ההתאגדות ברשת פוטר אלון- לי גרין, מי שהוביל את המהלך. בעקבות החלטת בית המשפט הוא הוחזר לעבודה ולאחר מכן הכריזו העובדים (בגיבוי של ההסתדרות הכללית) על סכסוך עבודה עם הרשת במסגרתו הם השביתו (באופן חוקי) את סניף אבן גבירול. מאות חברי התנועה השתתפו בפעילויות מחאה רבות מול סניפי הרשת. אחרי שלושה וחצי שבועות מפרכים של מאבק הושג הסדר עבודה קיבוצי ראשון מסוגו בכל הקשור לבתי קפה.
חשבתם שכל הסיפור הזה מאחורינו?
ובכן- לא ממש. בנובמבר 2008 נקנתה הרשת, שהייתה במצב כספי מורכב על ידי חברה אחרת בשם "סיטי פוד". מהלך המכירה והקנייה נעשה מבלי לשתף את העובדים, אלה האחרונים החלו להבין את משמעות המכירה רק בתלוש השכר של חודש דצמבר: לכל העובדים שהועסקו פחות משנה נאמר שהם מפוטרים (למעשה באופן הזה כאילו "נמחק" להם הוותק). לעומת זאת- כל העובדים שעובדים למעלה משנה- לא פוטרו והמשיכו לעבוד כביכול תחת החברה הקודמת "אקסלנט קופי", חברה שלכאורה כבר נסגרה. נראה היה ש"סיטי פוד" עושה כל שביכולתה כדי להמנע מלפטר את העובדים ולשלם להם פיצויי פיטורין, הבראה וחופשה- למעשה את כל התנאים הסוציאליים המגיעים להם לפי חוק, ניתן לומר כי התנהלות מעין זו לוקה במה שמכונה "חוסר תום לב".
התנהלות זו הניעה ודחפה את התארגנות עובדי הרשת בפעם השניה. בשונה מהפעם הראשונה כעת מדובר על התאגדות של כלל עובדי הרשת מכמעט כל הסניפים (למעשה כרגע יש עובדים מאורגנים בכל שמונת הסניפים שאינם עובדים תחת זכיינות). את ההתאגדות יזמו אנשי האיגוד המקצועי לנוער וצעירים מהסתדרות הנוער העובד והלומד.
התחלנו לאגד את כל העובדים וגילינו תוך כדי המהלך דברים מעניינים: העובדים (גברים מעל גיל 21 ונשים מעל גיל 20) לא מקבלים פנסיה, בחלק מהסניפים לא משלמים שעות נוספות, בחלק לא משלמים שעות שבת כמו שהחוק מחייב, בחלק לא מקבלים החזרי נסיעות. תוקפו של ההסדר הקיבוצי (שהושג לפני שנה) עומד להסתיים בסוף החודש הנוכחי.
החלו להתרוצץ שמועות (שעדיין קיימות) כי הבעלים מ"סיטי פוד" מנסים למכור את הסניפים לידי זכיינים. אם זה מה שיתרחש קיים חשש שההתאגדות שלנו תתפרק, לפחות ברמה החוקית (כי כל הסניפים יהיו תחת בעלים שונים).
אז מה קורה עכשיו?
פרטים נוספים אפשר לקרוא בבלוג המיוחד שהוקם
כתבה: הילה עמיאל
קובץ הנחיות לקראת אירועי פורים
הנחיות אלה הינן תוספת להנחיות ולשגרת היום יום – שימו לב והקפידו על מילוי כל הנחיות התנועה וחוזרי משרד החינוך.
כמו כן הנחיות אלא אינן לדיון, אלו הנחיות לביצוע !
למרות שלפעמים גם אצלנו יש פדיחות אפשר לומר שאנחנו תנועה מאוד רצינית. תנועה עם היסטוריה מפוארת, תנועה גדולה, תנועה חשובה, תנועה מגוונת וגם תנועה שבכל מיני תחומים מתנהגת ברצינות יתרה.
באיגוד המקצועי לנוער וצעירים חושבים (כמעט) כל הזמן לאחרונה איך אפשר לנסות לשנות (ולו במעט) את המציאות הקשה והעגומה של ציבור העובדים במדינת ישראל. הבשורה שאנחנו מבקשים לספר עליה מגיעה מכיוון המחוזות השונים של התנועה.
הרעיון המרכזי הוא שמי שרוצה להביא לשינוי במצבם של העובדים צריך להתחיל בביתו שלו, או במילים אחרות אצלנו "בחצר האחורית". הרעיון היה להתחיל בבדיקה רצינית ומעמיקה של מצב העובדים של הספקים שלנו- אותם עובדים ועובדות של ספקי השירותים השונים והרבים שהתנועה עובדת איתם.
לתנועה, על שלל חניכיה, חבריה, מגזריה, קיניה השונים- במושבים, בקיבוצים, בערים, בכפרים וכמעט בכל מקום- יש ספקים, אותן חברות קטנות וגדולות המעניקות שירותים שונים ומגוונים לכולנו, הספקים האלה מעסיקים מאות ואלפי עובדים.
כשאנחנו מתכוונים להתחיל לעבוד עם ספק חדש אנחנו בודקים אותו כמעט מכל כיוון אפשרי:
האם הסחורה או השירות שהוא מספק הוא מוצלח? האם יש לו המלצות? האם הוא עומד בהתחייבויות שלו? האם המחיר שלו משתלם? למשל כשמדובר בחברת אבטחה אנחנו מבררים האם לחברה יש רישיון? האם המאבטח עבר לאחרונה מטווח?
ממש עובדים בזה.
הרעיון היה להוסיף קריטריון חדש, קריטריון נוסף לבחירת הספק- האם הוא שומר על זכויות העובדים שלו?
במהלך השבועות האחרונים החלו במחוזות ובחלקים השונים של התנועה לבקש מכל ספק שרוצה לעבוד איתנו לשלוח אלינו אישור. איזה אישור אתם שואלים? אישור שהוא לא ניצל או מנצל עובדים…
מי אמור לספק אישור שכזה? מאוד פשוט- משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
איך זה בדיוק עובד? מייד ננסה להסביר.
קחו למשל את חברת ההסעות "ורדים טורס", מדובר על ספק לא חדש שלנו, חברת אוטובוסים הקשורה למחוזות חיפה וצפון. "ורדים טורס" עובדת איתנו ומספקת לנו (כתנועת נוער המקיימת עשרות אלפי ימי נסיעות מידי שנה) שירותי הסעה, בעיקר לטיולים, סמינרים וכו'.
לאחרונה חידשנו איתם החוזה ואחד האישורים ש"ורדים טורס" היו צריכים להעביר אלינו היה אישור שבמהלך שלוש השנים האחרונות לא הוטלו קנסות, לא הוגשו כתבי אישום, לא נשלחו התראות ולא התקיימו חקירות כלפי חברת ורדים טורס.
חברת "ורדים טורס" פנתה לענת בן עזרא דוקן שהיא הממונה על אכיפת חוקי העבודה במחוז חיפה צפון של משרד התמ"ת וביקשה מהם לשלוח אישור כתוב שהחברה אכן לא ניצלה עובדים.
ענת בן עזרא דוקן ממשרד התמ"ת בדקה במחשבים וגילתה (במקרה הספיצפי הזה) כי חברת "ורדים טורס" לא קיבלה קנסות ולא התראות. לא הוגשו נגדה כתבי אישום ואפילו לא מתקיימות נגדה חקירות בגין הפרת זכויות עובדים. במילים אחרות, חברת "ורדים טורס", לפי המידע שנמצא במשרד התמ"ת היא בסדר ואיננה מנצלת עובדים.
מה הרעיון?
הרעיון הוא להפוך את נושא זכויות העובדים ל-קריטריון. אתם ספקים? אתם רוצים לעבוד עם עם הסתדרות הנוער העובד והלומד? מעכשיו תצטרכו ותדרשו להוכיח שאתם (בין היתר) גם מקפידים על זכויות העובדים שלכם. לא הצלחתם להוכיח זאת? אולי לא נעבוד אתכם…
כמובן שמדובר בהתנסות חדשה שעוד תיקח זמן. חלק מן הספקים כלל לא מבינים מה אנחנו רוצים. חלק מן הספקים דווקא מבינים אבל לא שמחים לשתף איתנו פעולה. אבל המהלך יצא לדרך: כל ספק חדש נדרש להציג אישור שהוא לא ניצל עובדים. כל הספקים הקיימים נדרשים להשיג את האישור ולהעביר אותו אלינו.
אנחנו הגוף הראשון (שאיננו הממשלה) המציב את הדרישה הזו בפני הספקים. אנחנו מקווים שאחרינו יצטרפו תנועות נוער נוספות, אחרי תנועות הנוער יצטרפו גם מתנ"סים וגופים ציבוריים אחרים. הרעיון הוא ליצור מצב שזכויות עובדים יהפכו להיות קריטריון משמעותי בבחירת ספק.
אנחנו בהתחלה של המהלך. זה יקח זמן, זה אפילו קשה, אבל כך בצורה יצירתית מצליחים במחוזות השונים של תנועת הנוער העובד והלומד לשנות את המציאות.
הדיסק "אברמק" יצא בהוצאת הנוער העובד והלומד לפני ארבע שנים
השיר "חלום " של אברמק תורגם ל14 שפות ביניהן פרסית,ערבית ויפנית..
הקליפ לשיר "חלום":
יומיים לפני הבחירות לכנסת קיימה תנועת הנוער העובד והלומד הפגנות מחאה בחמש צמתים מרכזיות בגליל. ההפגנות החלו בשעה 16:30 והתקיימו בין היתר ב- צומת כרמיאל, צומת כרמיאל מערב, צומת עכו, צומת משגב ובצומת אחיהוד. בהפגנות לקחו חלק חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד מחנתון, אשבל, רביד, עכו וכרמיאל.
"קולות הגזענות המהדהדים בשבועות האחרונים מעוררים חלחלה וחשש אמיתי לדמוקרטיה בישראל " אמר אמיר שוורץ מקיבוץ אשבל שיזם את ההפגנה "נעמוד היום ונשמיע קול שפוי צלול וברור נגד הגזענות, יחד נצליח להסביר ולשכנע כי הגזענות מסכנת את הדמוקרטיה".
הבניין עם האבנים האדומות בפאתי וורשה, אינה תחנה שכל מסע עובר בה.
עבורנו במסע התנועתית זוהי הזדמנות לדבר על חוות ההכשרה שהיתה שם, לפני ותוך כדי המלחמה.
כותבת על גרוכוב צביה לובטקין:
"הקיבוץ היה אותה שעה הפינה החמה בתוך יוון החשיכה והניוון שהשתרע סביבנו…לא נעדרו גם ויכוחים סוערים בשאלות העומדות ברומו של עולם. ופעמים, בשעות הקשות ביותר, התרוננה השירה ועלתה, התלקח המחול והחבורה התלכדה בהורה גועשת".
הבניין נהרס ועל חורבותיו יוקם בניין מודרני ואילו עלינו מוטלת המשימה להמשיך ולספר את הסיפור…
אירנה סנדלר שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, הותירה אחריה מורשת יוצאת דופן:
2,500 חיים שהצילה בזמן השואה.
מאת נועם אשר
אירנה סנדלר נפטרה בשבוע שעבר, בגיל 98. זהו גיל הזכאי ללא ספק לתיאור 'שיבה טובה', אך עדיין, אינו מצדיק בפני עצמו כותרות עיתונים ברחבי העולם. ובכל זאת, משנפטרה סנדלר, העיתונים בעולם פרסמו את תמונתה: תמונת אישה פולניה שפניה העגולות זורחות בחיוך של טוב לב, וסרט שחור קשור לראשה. בתלבושתה הכהה, המיושנת, ובקמטים המעטרים את פניה, היא רחוקה מלהראות כמו סלבריטאית ממוצעת. מעטים יזהו את תווי פניה. ובכל זאת, היא זכתה לטורי הספד בכל מקום, מהניו-יורק טיימס ועד לאתרי חדשות ישראלים. אירנה סנדלר היא האישה והאגדה, גם אם האגדה אינה ידועה דיה. האישה שהצילה 2,500 ילדים יהודים בזמן השואה.
הכיבוש הגרמני של פולין ב-1930 המיט אסון על הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה. רובה הגדול הושמד, בסיועם הפעיל או במבטם האדיש של שכניהם הגויים. פולין מעולם לא התיימרה להיות שום דבר אחר מאשר מדינה אנטישמית בגלוי: חלק גדול מהאוכלוסייה צפה בסיפוק במעשי ידיהם של הגרמנים. אבל, כמו במקומות החשוכים ביותר בתקופה הזו, גם כאן היו נקודות של אור. אירנה סנדלר הייתה, אולי, הגדולה והזוהרת שבהן.
אירנה לא יכלה לשבת בשקט בביתה, בצד הארי של וורשה, בעוד אסון מתרקם בגטו.
במקצועה הייתה עובדת שירותי הבריאות, ובתוקף תפקידה הותר לה להיכנס לגטו וורשה. שם, מאחורי חומות גבוהות ועל פני שטח זעיר, נדחסו כ-400,000 יהודים, כמעט שליש מאוכלוסייתה של וורשה. המדיניות הכללית של הגרמנים אסרה כניסת 'אזרחים אריים' לאזור הגטו, אבל עובדי הבריאות היו יוצאים מן הכלל. אחרי כל, מנקודת מבטם של הגרמנים, היהודים כולם היו נגועים במחלות, והצפיפות ותנאי התברואה הירודים בגטו לבטח לא היו מקדמי בריאות טובה.
אירנה לא יכלה לשבת בשקט בביתה, בצד הארי של וורשה, בעוד אסון מתרקם בגטו. לאישה הצעירה היה הכל: בית משלה, מקצוע מכובד, ילדה אותה אהבה בכל לב. אבל, בניגוד למרבית שכניה הפולניים, היא לא למדה להסיט את מבטה מהזוועות. כך החלה לפקוד את הגטו לעיתים קרובות, מבריחה אליו מזון, תרופות ובגדים.
התמחות: הברחת ילדים
לא היה בכך די. בשנת 1942 כבר היה ברור שהגטו הוא תחנה זמנית מאד בדרך, שסופה אחד: השמדה. אז הוקם בפולין ארגון המחתרת היחידי שפעל להצלת יהודים: ארגון ז'גוטה, שפעיליו הונעו חלקם ממצפון קתולי מפותח וחלקם מרגש דמוקרטי, וקיבלו מימון מהממשלה הפולנית הגולה ששהתה בלונדון. הם עזרו בהברחת יהודים מהגטו, סיפקו להם תעודות מזויפות, וחיפשו עבורם מקומות מסתור. הסניף הגדול והפעיל ביותר היה בבירה הפולנית, וורשה. בראש מחלקת הילדים שלו עמדה עובדת הבריאות הצעירה והנמרצת: אירנה סנדלר.
אירנה סנדלר בצעירותה
2,500 הוא מספר שקל לומר וקל לכתוב. כשמדובר בהצלת חייהם של 2,500 ילדים יהודים שוכני הגטו, המילה 'קל' לא מהווה שום חלק בנוסחא. כדי להציל את הילדים, לא די היה בחילוצם הפיזי מהגטו, היה צריך למצוא להם חוף מבטחים. אירנה, עם קומץ נשים פולניות שעזרו לה, ניהלה את טווית הקשרים המורכבת הדרושה למציאת מעונות לילדים, ולהנפקת תעודות שיעידו על דבר היותם אריים טהורים, נוצרים מלידה.
עדיין, לא היה בכך ביטחון מלא. "האימהות היו כל כך אמיצות. הן היו שואלות אותי אם אני יכולה לערוב לחיי ילדיהן", היא סיפרה. "תמיד עניתי שלא… חלקן נתנו לי את הילדים בכל זאת. חלקן אמרו לשוב מאוחר יותר. לא פעם, כששבתי מאוחר יותר, מצאתי את הבית ריק. המשפחה כבר גורשה למחנות."
גם כשהאימהות, מתוך תקווה או ייאוש, מסרו לידיה את הילדים, לא היה בכך די. רבים מהם היו צעירים מכדי להבין את חומרת הסכנה ולשתף פעולה. אירנה נאלצה למצוא פתרונות יצירתיים כדי להבטיח את שלומם: חלקם הורדמו והוברחו מהגטו בתוך שקי תפוחי אדמה. לעיתים נעשה שימוש בדרך מילוט אחרת, ביזארית יותר: הגטו גבל בבית הקברות המקומי, וילדים שהורדמו הובלו בארונות קבורה – אל הסיכוי לחיות. גם כשלא היה ניתן, מסיבה זו או אחרת, לתת לילד סמי הרדמה שיוודאו את שמירת השקט, אירנה לא התייאשה. הפיתרון המקורי שנמצא היה הברחת הילד באמבולנס, כשלצד הנהג יושב כלב בעל מזג רועש. נביחותיו הבליעו כל קול שהילד המפוחד השמיע.
הכד מתחת לעץ התפוח
שלא כמו גורמים נוצריים מסוימים שפעלו להצלת ילדים יהודים בתקווה לגאולת נשמותיהם בהטבלתם לנצרות, אירנה חיה בתקווה שהמשפחות תשרודנה, ושאחרי המלחמה תושב לילדים זהותם היהודית. למטרה הזו היא שמרה רשימה של פרטי הילדים, כתובים על ניירות טישיו דקיקים. ברשימה הזו הופיע השם היהודי המקורי של הילד, שמו הפולני בניירות המזויפים, וכתובת המחבוא שלו. את הניירות הללו שמרה בתוך כד, אותו טמנה תחת עץ תפוח בחצר האחורית של אחת מעוזרותיה.
פצועה ונזקקת לקביים, היא שבה לפעולות ההצלה
הזהירות לא הייתה מיותרת. הגרמנים חשדו במעשיה ועצרו אותה באוקטובר 1943. הם עינו אותה באכזריות כדי להוציא ממנה מידע על מבצעי ההצלה שניהלה. אירנה לא דיברה.
נגזר עליה מוות, אבל המחתרת הצליחה לגייס מספיק כסף כדי לפדות את חייה. אירנה ניצלה, אבל מהמאסר בידי הנאצים יצאה עם נכות שתלווה אותה כל חייה. גם זה לא עצר אותה, פצועה ונזקקת לקביים, היא שבה לפעולות ההצלה. הרשימה בכד המשיכה להתארך.
היה זה הכד שפרסם לבסוף את שמה, שנים ארוכות אחרי סיום המלחמה. מסך הברזל שירד על מזרח אירופה ירד גם על גבורתה של אירנה. הקומוניסטים התייחסו בחשדנות כלפי אנשי המחתרת שעבדו במימון הממשלה הפולנית הגולה – והאנטי קומוניסטית. אירנה, שחששה בעיקר לביתה, נצרה את סיפוריה בליבה. ב-1965 העניק לה יד ושם את תואר חסידת אומות העולם, ומאוחר יותר ניטע גם עץ לכבודה בשדרת חסידי אומות העולם. אבל מלבד מחוות אלו, שמה עדיין לא היה מוכר. בשנת 1999, לו חיפשת באינטרנט את השם 'אירנה סנדלר' היית מוצא רק אתר אחד המזכיר את שמה. היום יעלה החיפוש עשרות אלפי תוצאות.
העולם שומע על אירנה
מי שאחראיות לשינוי הן שלוש בנות אמריקניות מקנזס, שכפרויקט בהיסטוריה קיבלו מהמורה שלהן גזיר עיתון הקרוי 'השינדלרים האחרים'. הידיעה קצרה הזכירה כמה אנשים שעשו רבות להצלת יהודים בוורשה, ביניהם אירנה סנדלר. הן החליטו לערוך את הפרויקט על אירנה.
שיחזור הישגיה ההרואיים, כולל מפגש עם ילדים שהצילה, הביא להם הפתעה מענגת: הן היו בטוחות שאירנה כבר אינה בין החיים. להפתעתן, הסתבר שאירנה, בסוף שנות השמונים שלה, עדיין חיה בוורשה.
הנערות החליטו שהיא ראויה ליותר הכרה. הן העלו מחזה על פועלה בשם 'חיים בתוך כד' על שם כד הרשימות שתחת עץ התפוח. הן גם נסעו לפולין להיפגש עם האישה שאת חייה הן חקרו. המרץ שלהן הביא לתוצאות מרשימות: לפתע, העולם נזכר באירנה. פולין העניקה לה אות גבורה, המחזה על חייה הועלה מאות פעמים בארצות הברית ובקנדה, וחוקרים גילו עניין מחודש במעשיה.
המרץ שלהן הביא לתוצאות מרשימות: לפתע, העולם נזכר באירנה
עבור אירנה, החלק המרגש ביותר בפרסום שמה היה שיחות הטלפון. "ראיתי את תמונתך בעיתון", כך התחילה שיחת טלפון אופיינית. "אני זוכר את הפנים שלך – את האישה שהוציאה אותי מהגטו!"
בשנתיים האחרונות נשמעו דיבורים לא מעטים על הענקת פרס נובל לשלום לאירנה. ממשלת פולין רצתה להגיש את ההצעה בשיתוף עם מדינת ישראל. עד למותה של אירנה, הפרס הזה לא הוענק לה. אבל כל היודעים את קורות חייה יסכימו שאין אות כבוד בעולם שבכוחו להעצים את גדולת מעשיה. היא הלכה לקברה מתוך ידיעה שאלפי חיים יהודים ניצלו בזכותה – הם וכל צאצאיהם. אבל המורשת המופלאה הזו מעולם לא סיפקה אותה: "הייתי יכולה לעשות יותר", היא אמרה תמיד, "תחושת הצער הזו תלווה אותי עד יום מותי".
ואולי אין בכך שום דבר מפתיע. לולי הייתה מסוגלת להרגיש כך, לחוש צער על רשימה-לא-ארוכה-דיה בכד המוטמן, היא לא הייתה אירנה סנדלר: האישה שיכלה להציל נפשות בגבורה עילאית שכזו.
ועכשיו למילים :
שיר ה -60:
עברו שישים שנה, חלפו כבחלום
ואלה שהתחילו כבר אינם היום
אבל אנחנו פה, נהייה להם כהד
אנחנו ההמשך לנוער העובד
פזמון:
הנוער העובד, עוד באמת עובד
עדיין לא הניח מידו את הכלים
אחרי שישים שנה, כמו בראשונה
אנחנו מישן כל בוקר מתחילים
עדיין במוסך, עדיין בסדנא
הנוער הוא ממש כמו לפני שישים שנה
!ועוד הראש זקוף-קדימה הפועל
עוד יש מי שעובד בארץ ישראל
פזמון: הנוער העובד…
יש מי שבידיו, ת'עניינים מזיז
ויש מי שידיו מלוכלכות בגריז
ומי שמטפל בלייזר ומחשב
נותן לארץ את הראש ואת הלב
פזמון:
הנוער העובד…
——————————————————————————————-
שיר ה – 70:
חולצה כחולה ושרוך אדום
חולפים שבעים שנה ויום
אדמת סלעים הפריחה גן,
היינו שם, היום אנחנו כאן.
היינו שם, בארץ בראשית
את ואני ואחינו השכן
אבל תמיד גם כשהיום החשיך
הדלקנו אור גדול בין קן לקן
פיזמון:
הדליקו אור של אהבה
גם לעתיד גם לעבר
לפיד עליז, לפיד יוקד,
לנוער העובד והלומד.
חולצה כחולה ושרוך אדום
של נוער שידע לחלום
אשר בחלומו ברא
מפה של יופי חי במדינה.
מפה של יופי גם בלבבות
מפת שלום על פני אדמת קרבות
וכך שבעים שנה מיום ליום,
אנו חולצה כחולה ושרוך אדום
פיזמון:
הדליקו אור של אהבה
גם לעתיד גם לעבר
לפיד עליז, לפיד יוקד
לנוער העובד והלומד
האש חיה, האש דולקת
בכל רחוב, בכל פרבר
בכל שיבולת שצוחקת
אל הזריחות של המחר
וכל הטוב והיקר
הנוער שר…
פיזמון:
הדליקו אור של אהבה
גם לעתיד גם לעבר
לפיד עליז, לפיד יוקד
לנוער העובד והלומד
——————————————————————————————
שיר ה – 80:
אחרי שמונים שנה של עשייה
של התפתחות, פסיעה אחר פסיעה
הנוער עוד ממשיך לחלום
לעבודה, להגנה ולשלום
הדור החדש כדור הראשון
עוד מוביל את עצמו בדרכי השוויון
אפשר לראות סימנים של צמיחה
בקן מתפתחת חברה חדשה
כולנו ביחד נצעד בגאון
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
כולנו ביחד נצעד בגאון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד 2X
זו לא טעות , זה לא סתם שיגעון
זאת יצירה ויש בה גם דמיון
עומדים אל מול הלא נודע
חוזרים ואומרים – אין זו אגדה !
כולנו ביחד נצעד בגאון
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
כולנו ביחד נצעד בגאון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד 2X
נביט לאופק, ניגע בחלום
ביַדְך השינוי, ברֹאשֶך החזון,
בוא ונסלול שביל עפר
אל עתיד טוב יותר לקראת המחר
כולנו ביחד נצעד בגאון
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד
בכחול ואדום מאילת עד חרמון
כולנו ביחד נצעד בגאון
הנוער פועל, צועק ורוקד
הנוער עדיין עובד ולומד X 3
———————————————————————————————————-
שרוך אדום:
אנחנו צמחנו בארץ הזאת
ברגע של אושר, ברגע אמת
למדנו ליצור, להקשיב, לדבר
למדנו, למדנו לתת.
מדור הטוריה עד דור המחשב
היינו תמיד הפנינה
כיום עקבותינו באלף ישוב
בכל רחבי המדינה.
פיזמון:
שרוך אדום, חולצה כחולה
והיא עולה והיא גדולה לה לה
בזרם שאינו נגמר
איתה צעדנו ונצעד, אל המחר!
חלוץ המחר הוא חלוץ לא רגיל,
קצת זרוק עם המון נשמה.
בשיער פרוע, באוזן עגיל
גם כיום הוא עושה הגשמה.
והנוער עובד וזורם בשירה
משירה מבטה לחלום
כי הנוער הזה בדורנו יגשים
וינצח בקרב השלום!!
פיזמון:
שרוך אדום, חולצה כחולה
והיא עולה והיא גדולה לה לה
בזרם שאינו נגמר
איתה צעדנו ונצעד, אל המחר!
עוד יש מקום לחלומות גדולים
לרעיון של התחדשות.
ויש עוד כוח לאותן מילים
כמו צדק ומחויבות!
פיזמון:
שרוך אדום, חולצה כחולה
והיא עולה והיא גדולה לה לה
בזרם שאינו נגמר
איתה צעדנו ונצעד, אל המחר!
——————————————————————————————————
חג המעלות:
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו , יותר מכל הלילות
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו מכל הלילות
אתה מתרגש ולוחש וחושש
מסתכל מקרוב על האש
עכשיו אני יהיה מוכן להיות לכתובת האש העשן
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו , יותר מכל הלילות
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו מכל הלילות
אתה כבר שייך, לעולם לא תשכח
איך הכל בהיר כל כך, אל תשכח
אתה חלק מתוך משפחה
משפחה גדולה וברוכה
עוד תוכל לשנות עד המהפכה
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו , יותר מכל הלילות
חג המעלות
חג המעלות
את הלילה הזה תזכרו מכל הלילות….
————————————————————————————————-
דור ממוחשב:
על ימים כאלה בתנועה איש לא חלם
ימים של אופנוע ומחשב מטומטם
משחקי טלויזיה ווידאו גם
הזמן קורא הוא ראו עכשיו
בקן צומח דור ממוחשב
ביום שישי האחרון קבענו פגישה
מתוך כל הקבוצה הזאת הגיעו רק שלושה
ומה עם כל השאר? הם באו מאוחר
הייתה תוכנית בטלויזיה.. מישהו אמר
על ימים כאלה בתנועה איש לא חלם
ימים של אופנוע ומחשב מטומטם
משחקי טלויזיה ווידאו גם
הזמן קורא הוא ראו עכשיו
בקן צומח דור ממוחשב
ולטיול יצאנו במדבר יהודה
טיפסנו בשביל הנחש בדרך למצדה
ובקולי קולות עם אוזניות צמודות
שמענו את מדונה שרה בתוך העתיקות
על ימים כאלה בתנועה איש לא חלם
ימים של אופנוע ומחשב מטומטם
משחקי טלויזיה ווידאו גם
הזמן קורא הוא ראו עכשיו
בקן צומח דור ממוחשב
אחרי הלימודים יושבים אל מול המקרן
והמחשב אז מצפצף בקול מסקרן
ואבא לא מבין, סבא לא מאמין
שהצליל של המחשב נשמע הכי אמין
על ימים כאלה בתנועה איש לא חלם
ימים של אופנוע ומחשב מטומטם
משחקי טלויזיה ווידאו גם
הזמן קורא הוא ראו עכשיו
בקן צומח דור ממוחשב
דור ממוחשב
דור ממוחשב!!!
———————————————————————————————————–
בפעם הראשונה (הרפסודיה):
בפעם הראשונה התגלה לך הנוף
בפעם הראשונה במסע מחוף לחוף
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים וברפסודייה
הרוח הצוננת וחומו של שק שינה
כוכב רחוק שמנצנץ וטיולית חונה
מפל גבוה על חבלים בנגב הרחוקו
גם נשיקה אחת שלא תוכל למחוק
בפעם הראשונה התגלה לך הנוף
בפעם הראשונה במסע מחוף לחוף
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים וברפסודייה
והרפסודייה על הכינרת הקסומה
הלילה עבר ועוד 2 דקות תנומה
והיא הייתה יפה כל כך בלועה בבגד ים
תמונה רגעית שלא תוכל לשכוח לעולם
הטעם…. של הפעם….
והסוף שלא גילית
והימים והלילות שאת כולך כולך ניסית!
בפעם הראשונה התגלה לך הנוף
בפעם הראשונה במסע מחוף לחוף
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים וברפסודייה
בפעם הראשונה התגלה לך הנוף
בפעם הראשונה במסע מחוף לחוף
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים וברפסודייה
הטעם…. של הפעם….
והסוף שלא גילית
והימים והלילות שאת כולך כולך ניסית!
בפעם הראשונה התגלה לך הנוף
בפעם הראשונה במסע מחוף לחוף
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים וברפסודייה
בפעם הראשונה לא תשכח מה שהיה
בשביל המטיילים
ר פ ס ו ד י י ה
——————————————————————————————————
חולצה כחולה:
חולצה כחולה והיא עולה, והיא עולה על כל ההגיים
תנועה גדולה והיא עולה והיא כולה חוגגת את ה-70
תנועה גדולה והיא עולה 70 שנה עם כל הנשמה (הנשמה)
תנועה גדולה והיא עולה 70 שנה היא כבר בפעולה
חולצה כחולה והיא עולה, והיא עולה על כל ההגיים
תנועה גדולה והיא עולה והיא כולה חוגגת את ה-70
תנועה גדולה והיא עולה 70 שנה עם כל הנשמה (הנשמה)
תנועה גדולה והיא עולה 70 שנה היא כבר בפעולה
——————————————————————————————————–
האינטרנציונל:
קום עם עובד הרם דגליך
מן השדה מן הסדנה
כל הרעב שלום ולחם
הוא אח איתך לאמונה
עולם ישן עדי יסוד נחרימה
מגב כפוף נפרוק העול
את עולמנו אז נקימה
לא כלום אתמול-מחר הכל!
האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם
עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!
האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם
עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!