שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    הלוואי והיינו יכולים להיות אלה שמצליחים למצוא את הפתרון למאות עובדי "עוף העמק", הלוואי והיה ביכולתנו לגרום לכך שהמפעל הזה יחזור לפעול,

    לעיתים גם כשרוצים מאוד קשה להיות הגורם שמוביל לפתרון.

     

    עדיין יש הרבה דברים שאנחנו יכולים ומצליחים לעשות,

    מאז היום הראשון שבו מתבצרים העובדים במפעל אנחנו שם.

    חברי תנועת הבוגרים, קומונרים וגם חניכי השכבה הבוגרת מהמחדשים וממחוז צפון.

     

    נמצאים, מפגינים הזדהות, עוזרים במה שאפשר לעשות.

    בתחילת השבוע הזה גם ערכנו סוג של הפנינג לילדי המפעל.

     

    חשבנו שחשוב שתדעו על כך.

     

    הלוואי ולא נצטרך לקיים עוד פעילויות שכאלה בחצרות מפעלים העומדים בפני סגירה.

    ב-1939 כונסו כל יהודי לודז' בגטו שהיה השני בגודלו. בתוך מציאות החיים הקשה בגטו מצא אברמק זמן וכוחות ליצור, בכוחות אלו הוא כותב במחברת "משל עצמי", 8 שירים ו2 מחזות.

    ב-1944 עם חיסולו של הגטו נשלחים אברמק והוריו עם שאר תושבי לודז' לאושוויץ. אמו נשלחה מיד עם הגיעם לתאי הגזים, אברמק ואביו נשלחו לעבודות כפייה במחנה.

    באחד הימים רצה אביו של אברמק לחסוך ממנו את העבודה הקשה והשאיר אותו בצריף, כשחזר בערב מצא את מיטתו ריקה… הגרמנים אספו את כל אלו שלא עבדו ולקחו אותם לתאי הגזים.

    בסוף המלחמה חזר אביו של אברמק לביתם בלודז' ומצא את המחברת, אך לא סיפר עליה לאיש. הוא התחתן בשנית ועלה עם אשתו ובנו אליעזר לארץ. לאחר מותם של הוריו, גילה אליעזר (לולק) את מחברת השירים של אחיו החורג אברמק והוציאה לאור.

    לפני מספר שנים לפני יציאת מסע הנוער העובד והלומד לפולין מצא אורי מייזלמן, המתופף לשעבר של להקת "קרח תשע" את הספר בחנות ספרים ישנים בתל אביב: "הגעתי אל השירים הללו בדרך המקרה. שירים שכאלה אסור להשאיר יתומים בספרי ההיסטוריה" אומר אורי "קשה להאמין שילד כה צעיר כתב יצירות כאלה, אלה שירים שחייבים להגיע לאוזניים וללב של בני נוער צעירים".

    ברגישות שאינה אופיינית לנער צעיר כתב אברמק שירים המתארים חלומות וחזיונות תוך שימוש בעולם דימויים עשיר המשולב בראייה מפוכחת ולעיתים צינית של מציאות חיים טראגית.

    אורי, העוסק בהדרכת בני נוער לפולין במסגרת "הנוער העובד והלומד" מחליט כי השירים חייבים להגיע לאוזניהם של רבים ופונה לחבריו אוהד קוסקי ורועי הדס מלהקת "קרח תשע". יחד הם יצאו למסע מיוחד: הלחנת והקלטת שיריו של הנער אברמק קופלוביץ בן ה- 14 .
    תנועת הנוער העובד והלומד וחברת ההדרכה "המעורר" סייעו במימון ההפקה.
    כל הרווחים יועברו לקרן מלגות שתממן יציאת בני נוער מעוטי יכולת למסעות לפולין.

     

    האזינו וצפו בקליפ של השיר "חלום" שנכתב על-ידי אברמק, מתוך דיסק שהופק ויצא לאור בהוצאת הנוער העובד והלומד

     

    נאומה של חן, קומונרית מקן אשדוד, בטקס העלייה לתל חי:

    אין לי מילים לתאר את עוצמת הרגע הזה ,רק לעמוד כאן על הבמה ולראות אתכם חניכי שכבת החושלים ,

    שהגעתם מכל הארץ ,מהעיר מהקיבוץ והמושב כדי לציין ביחד את ארועי י"א באדר.

    הסתכלו סביבכם,אתם שכבה גדולה ומגוונת ויש הרבה כח בכינוס של קהל אנשים שחולמים יחד את אותו החלום בדיוק כמו שטרומפלדור וחבריו חלמו כאן לפני 89 שנים.

    החלום הוא אותו חלום , אך המציאות השתנתה.

    בשנת 1920 , המאבק שחיו כאן החלוצים באופן יומיומי, היה על עצם הקיום היהודי על אדמת ארץ זו.

    כיום ,המאבק הוא לא רק על קביעת הגבולות ולא על יישוב אדמת הארץ.

    משימתנו המשותפת היא יצירת התוכן בתוך הגבולות הללו-תוכן של אחריות חברתית בחברה שמכילה המון עניים,אלימות, ניכור ומקדשת תחרות והשגיות.

    משימתנו היא החזרת האדם למרכז בחברה שמרכזה הוא הכסף ותרבות הצריכה. אנו עושים זאת דרך החינוך , השיחה והיצירה. כך נגשים את חלומנו המשותף, ניצור ונקיים חברה שבאמת טוב לחיות בה.

    יש לכם המון כוח בידיים ועם זאת אחריות רבה. רק אם תבחרו לקחת אותה ולקיים אותה, רק אז תתנו לחלום שלנו סיכוי להתגשם ולהיות למציאות היום יומית שלנו.

    האחריות הזאת היא אינה דבר בלתי אפשרי- היא קיימת כבר עכשיו והיא באה ליידי ביטוי יום יומי בקינים ובמועדונים, בערים,בקיבוצים ובישובים שלנו. אל תירתעו ממנה,ואל תזניחו אותה. שאו אותה יחד כקבוצות , כחברי בוגרת בקן, כחניכים בתנועת הנוער העובד והלומד.

    חניכי שכבת החושלים ,

    לעבודה להגנה ולשלום,

    עלו והגשימו!

    המשבר הכלכלי העולמי נותן את אותותיו והוא מגיע בצעדים מהירים גם אלינו,
    בשבוע שעבר היו אלה עובדי מפעל "פרי גליל" שבחצור הגלילית, השבוע כבר מדווחים על מפעלים חדשים ונוספים.

    שכם אל שכם לצד העובדים – בשתי הפגנות – בחצור ומול בי המשפט המחוזי בחיפה עמדו מדריכים, חברי התנועה, להפגין סולידריות עם העובדים ולנסות להעניק להם את התחושה שהם אינם לבד במאבקם.

    השארו מעודכנים!