ערב השנה החדשה נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות כמו יפאן, הודו, טורקיה, תאילנד ואף ישראל, שהנצרות אינה דתן הרשמית. ניתן לייחס זאת לעובדה, ששיגרת החיים – ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר – ברוב מדינות תבל מתנהלת על-פי לוח השנה הגרגוריאני.

עבור העולים מחבר העמים זוהי שמחה משפחתית מובהקת, חגיגת תחפושות עליזה לילדים וסיבה למסיבה. בני משפחה וחברים מתכנסים לסעודת חג כיד המלך, מחלקים זה לזה מתנות, שותים שמפניה ועושים שמח. מבחינתם, אין לנוֹבֶי גוֹד כל זיקה דתית, למרות קירבתו לחג המולד. בכך הם ממשיכים, בעצם, מסורת של חג עממי חילוני, שנקבעה בברית-המועצות האתיאיסטית של תחילת המאה הקודמת.

בישראל, הציבור הוותיק מזהה את חגיגת ה-31 בדצמבר כסילבסטר. עולי מדינות חבר העמים מעולם לא השתמשו בשם זה, ורק מעטים מהם שמעו עליו קודם עלייתם ארצה.

למצגת הסבר מפורטת יותר:

cid-6ade4abe5ab87f97.skydrive.live.com/browse.aspx/.Public

מתוך חגיגות הנובי גוד בקן הדר בחיפה:
 

תמונות נוספות של ערבי תרבות "נובי גוד" בקינים ב"משדרים מהשטח".