דבר נשיאות החניכים בתחילת המליאה
אני רוצה להתחיל מלספר לכם על מתנה שקיבלנו אתמול מהוד, חוברת ובה החלטות מועידות ומליאות שהתקיימו לאורך השנים בתנועה. בשבילי לפחות חלק מעניין וחשוב באותה חוברת היה אותן החלטות, שממרחק השנים נראות קצת הזויות ושנפלו. הצעה לשינוי סיסמת התנועה ל"לעבודה לדמוקרטיה ולשלום", מיזוג עם המחנות העולים ועוד.
מה שמשך אותי היה אותו ראש חולם שעמד מאחורי ההצעות האלו, מן תעוזה באנשים לקום ולהציע החלטות, שגם אם אני איני מסכים איתן, אני חייב להודות שהן מפתיעות, גדולות ובטוח אינן מובנות מאליהן, ואני שואל את עצמי- באיזו סביבה הם גדלו? מה ומי היה להם בקנים שגרם להם לחשוב ככה? מה זו היכולת הזו ליצור יש מאין שכולם מרגישים שחסרה בימינו?
התשובה הגדולה ביותר שאני יכול לתת לשאלות האלו, מורכבת מארבעה חלקים שכל אחד מהם מכיל בתוכו את הצעות להחלטה שכתבנו בנשיאות ומהוות הכרעה אמיצה לגבי הדרך בה אנחנו רוצים ללכת ושאותה אנחנו רוצים לסלול. אנחנו יכולים לתת להצעות הללו את התוקף שלהן במציאות, בהצבעה אמיתית ובלקיחת אחריות בקנים ובמחוזות בתור המנהיגים.
חברים, שותפים, עברנו יומיים עמוסים ביותר, השיחות שלנו התפרסו על ציר אורך של זמן; החל מהגולה, דרך הקיבוץ ועד ימינו בשוק העבודה. ההגשמה בתנועה מהקמתה, דרך שנות השמונים, מובילים שנית, היום ומחר בקן. וכחלק בלתי נפרד התעסקנו גם בציר רוחב של מושגים; הגנה ושלום, המתח ביניהם, הגשמה, כבוד לאדם העובד ועצמאות המדינה.
אין ספק שהפסקה האחרונה הייתה לא פחות מבלבלת מהפעולות עצמן. אנו יוצאים מכאן בתקווה שהשאלות שעלו בפעולה נשאלות וימשיכו להישאל, שבאותן פעולות פתחנו לעצמנו את אותם הצינורות החלודים של התודעה ושעכשיו, ברגע ההצבעה וקבלת ההחלטות, נביע את הרצון לעמוד מאחורי שאלות אלו ולקדם אותן לעבר תשובה ראויה.
התחלנו את הנשיאות השנה במחשבה לגבי הנושא אותו היינו רוצים להביא השנה לקידמת הבמה. לאחר ויכוחים קשים ושיחות ארוכות בחרנו להתעסק בסיסמת התנועה ואחרי התעסקות נרחבת בנושא החלטנו לכנס את מזכירות החניכים הארצית ולחשוף את העניין לעיניכם ולשיפוטכם. מפאת קוצר בזמן ועניין רב להתחיל את המליאה, לא ארחיב יותר ורק אומר שתהליך ההכנה למזכירות היה ארוך, קשה ודרש מאיתנו את המיטב.
אני מרגיש עכשיו, בסיומה של המזכירות, סוג של תנופה, לא הקלה במשא, כי הוא הרי רק מתווסף, אלא יותר כוח לשאת אותו. מעכשיו האחריות היא על כולנו יחד, המנהיגים במחוזות ובקינים, לקחת אותה, לעבד, לאמור את הדברים הקשים שצריכים להיאמר ולדעת גם לתת את התשובות הראויות.
עכשיו נוכל ללא היסוס לצעוק ש "אנו לעבודה, להגנה ולשלום" מזכירות החניכים תש"ע – עלה והגשם!
משה אלקבץ, יו"ר המליאה, יב' קן ראשון מזרח.
ועכשיו?
עכשיו תור כולנו! להביא את ההחלטות לקינים, לשוחח עליהם ובעיקר לממש אותם!