דוד לייב כהן נולד בעת הימים הנוראים בשנת ה'תרנ"ה 1894 , בעיירה סלובודקה שבפלך קובנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית.כילד רביעי במשפחתו. הוא הושפע מאביו, שהיה רב נודד והשתייך לתנועת החסידות ומאחיו הגדולים יצחק-אייזיק ורייכל, שהתחברו לקבוצה מהפכנית מקבוצת נרודניה ווליה ("נארודניקים"), שלחמה במשטר הצארי ברוסיה במטרה לשנות את סדרי החברה.
דוד כהן עלה לארץ מתנועת "החלוץ" בליטא בשנת 1924 ,נענה לקריאתו של ברל כצנלסון להתמסר לפעולה בקרב ילדי העמל וילדי העזובה והיה בין מקימי הנוער העובד.קרוב ל-50 שנה חינך ופעל בקרב הנוער העובד ,הוא שעשה את הסיפור העממי והאגדה החסידית לערך חינוכי בתנועה.אלפים רבים מחניכיו ,בני הנוער העובד והלומד הם כיום פועלים נאמנים ומגינים מסורים ,רבים מהם מפקדים דגולים בצה"ל ,אנשי ציבור ,מורים ומחנכים ושרים בממשלת ישראל ,וכן יוצרים וסופרים.דוד זכה לכינוי האהבה "אבי הנוער העובד".

במהלך תקופתו כמחנך בתנועה נגע בהרבה נערים מכל מיני מקומות וכל מיני סוגים. דוד היה מגיע אל הקלוב שם היה מספר סיפורי חסידים ,מעביר הרצאות וסיפורים על נערים עובדים.
במסגרת תפקידו התנועתי, דוד תמך רבות בהקמתו של קיבוץ נען – הקיבוץ הראשון אשר נוסד בידי נערים עובדים, שנולדו בארץ ישראל – חניכי הנוער העובד. הקיבוץ עלה לקרקע ב1930, לאחר שהונחה לו אבן-הפינה בועידה השנייה של התנועה.
בספרו הראשון "ביתי בין נערים" כותב דוד את הדברים הבאים:
"בשעה שגמלה בליבי ההחלטה ללכת לפעולה זאת ידעתי כי הדרך הארגונית והחינוכית שתביא אותם אלינו, היא לא לנסות להעלות אותם אלא לרדת אליהם, להצטרף אליהם לחיות אתם ויחד אתם לעלות.זאת הייתה השיטה החינוכית שלי, להעלות גרעינים-גרעינים מתוך השכונות, לא לקרוא אותם לבוא אל הנוער העובד, אלא, להביא את הנוער העובד אליהם ממש.אל הראשונים המייסדים ,הרוח החיה והכוח המכוון והפועל, הצטרפתי אני ויחד איתם וכעזר להם החילונו להניח יסודות וליצור כלים"

דוד וחברי מזכירות הנוער העובד, 1949 (דוד למטה באמצע)

את דוד כהן הכירו והוקירו מנהיגים רבים מהתקופה וכן חבריו לנוער העובד:
אחד משותפיו הבולטים ביותר כתב עליו: " לאחור אני תופס שהקשר של דוד עם הנוער הדחוי, שנקרא היום, "נוער שוליים", ובעיקר הקשר עם בני דתות ועדות – מהם גסים,בוטים ותוקפניים,מהם מבוישים,מסכנים ונחותים, רובם לא רחוצים, נודפי זיעה מהשפה. הקשר ההדדי המיוחד הזה, נוצר על יסוד יחס אמיתי ,של אי התנשאות, ושוויון ערך -שדוד הקרין לסביבתו. תפיסה זו הייתה אצל דוד עמוקה ואותנטית. מקורה של פתיחותו ואהבת האדם שהייתה בו. והיו לו שנאות משלו, עיקר השנאות הופנו אל הסנובי, אל המתנשא, אל השררה, והשובע הבורגני האטום לצרת זולתו. כך אנו רואים את האיש הזה, דוד, מתהלך ולו קשר סמוי לאלפי נערים ונערות, בכל פינות הארץ, והוא כמו שהוא – ללא גינוני מנהיגות וללא כל שררה"
דוד כהן- ה"אבא" של הנוער העובד חידתו והשפעתו/ בנימין חכלילי

דוד כהן ועורכי עיתון במעלה – מימין לשמאל: משה בן אלול, המשורר זרבבל גלעד, דוד כהן

בספר "פנים לדוד" שנכתב 60 שנה לנוער העובד אמרו החברים:
אמר ישראל גלילי: צמחו דורות של חניכים בתנועת הנוער העובד והלומד, אשר לא ידעו את דוד, הלא הוא ה"אבא" של התנועה, מדוע לא נעלה את זכרו בספר. יקראו בו חניכי התנועה.

אמר יצחק רבין: דוד היה בשבילי ובשביל יתר חברי הנוער העובד, דמות וסמל למסירות ציונית-סוציאליסטית בקרב הנוער בארץ.

אמר צבי שיפמן: נער פועל דפוס הייתי ,ועם דוד עברתי את כל המסלול של פעילות וחברות באיגוד המקצועי. צריך לספר. אמר "מוקה" שלמה טבעוני: אפילו התימנים קראו לו דויד,כמו האשכנזים, אבל צריך לכתוב את שמו כתקנו: דוד הוא לא היה רק האבא של התנועה הוא היה במקום אבא לילדי רחוב ונערים עובדים רבים.

אמר בנימין חכלילי: צריך להחליט שהספר מיועד לצעירים,לחניכים…

אמר נחמן רז: את פניו של דוד צריך להביא בפני הנוער לא רק כאגדה, אלא גם כאחד מגדולי המחנכים שקמו בארץ.
 

 מי שהיה ביום שבת האחרון באירוע הפרידה מקן הנוער העובד והלומד במרכז כפר סבא היה יכול להרגיש את האכזבה באוויר, את הייאוש מהיחס האטום של הממסד. בשעה שאני כותב את המילים האלו עולים דחפורים על המבנה ההיסטורי והופכים אותו לגל אבנים.

סניף התנועה ברחוב נחשון בעיר הידוע גם בכינויו "קן כפר סבא ישן" היה בית לבני נוער רבים שהגיעו אליו עם החולצות הכחולות והשרוכים האדומים. הם הגיעו כדי להכיר חברים חדשים, לבלות וגם להדריך ולשנות את העולם. לפני כ-70 שנים הקימה ההסתדרות את המבנה הגדול במתחם ששימש את כל מוסדות הארגון בעיר.

הקן היה בית של קהילה תוססת שהייתה מרכז החיים עבור מאות בני נוער ותומכים שהיו חלק ממנה. במשך שנות קיומו, היה הקן הסביבה בה בנתה עצמה הקהילה סביב מסורת, מיתוסים, כישלונות והצלחות, סיפורים שעברו בין דורות של חברים, וכל מה שבעצם זקוקה לו קבוצה של בני אדם בכדי לקיים חיים משותפים.

סיפורו של הריסת המבנה ההיסטורי יכול להיות הסיפור של החברה שלנו כולה. סיפור על דחפורים שמיישרים את השטח, על גורמים בשלטון המקומי שלא מבינים את החשיבות של הקהילתיות ומעדיפים על פניה את הרווח המיידי.

תחילתו במצבה הכלכלי העגום של ההסתדרות שהחליטה למכור את השטח ליזם פרטי שהביע נכונות לבנות במקום מספר בניינים. חילוקי דעות והאשמות הדדיות בין ראשי עיריית כפר סבא בעבר ובהווה מנעו את העברת מבנה הקן לידי העירייה ובכך נתנו הכשר להריסתו.

חוסר הנכונות של הגורמים העירוניים לבטל את תוכנית הבנייה הוביל את חברי הקן למחות נגד המהלך. במשך למעלה מעשור ניהלו החניכים מאבק עיקש נגד הבנייה המתוכננת. הם הפגינו, שלחו מכתבים ואפילו הגישו בקשה להכריז על המקום כאתר לשימור. המאבק של הנערים והנערות מכפר סבא לא נשא פרי ולפני מספר ימים, לאחר סיום קייטנת הקיץ, הם נתבקשו לפנות את המקום.
מונעות פשע ואלימות
הקהילות הרבות, השונות והמגוונות, הפזורות לאורכה ולרוחבה של המדינה הן הלב הפועם של החברה הישראלית. הן מעניקות משמעות ויכולות להיות גורם שמשנה את פני היישוב. כשמדובר בבני נוער, הן חשובות עוד יותר, מפני שהן מוציאות את הנערים מהמחשבים ומהטלוויזיות למפגש אנושי. במקרים רבים הן מהוות מפלט מתרבות מערבית עלובה שמעודדת אינדיבידואליזם קיצוני או שטחיות מגוחכת.

לשומר המצוות יש את בית הכנסת, לאוהד הספורט את האצטדיון ולנער והנערה יש את המתנ"ס, המועדון השכונתי או קן התנועה. הריסת בית של קהילה היא מהלך שיכול לזעזע את היסודות שלה ואף לפרק אותה. חוסר ההבנה כי הקהילתיות היא מרכיב חשוב בחיים של חברה הוא דבר שאינו מתקבל על הדעת.

בעולם בו רבים עושים לביתם ומעטים מדי עושים למען אחרים, הקהילות הן כלי חשוב שיכול להכיר לדייר הבניין את האדם שמתגורר מולו, ויכול להביא קבוצות של אנשים לפעול למען מטרה משותפת. הקהילתיות גם יכולה למנוע אלימות ופשע כי בבסיס הקהילה טמונים ערכי סולידריות חברתית. האנשים האלימים פועלים מתוך יצר הישרדות ועקרונות חייתיים. את הנגעים האלה יכולה הקהילה למנוע.

עיריית כפר סבא לא המציאה את רעיונות פירוק הקהילתיות, היה לה ממי ללמוד. לפני כשלוש שנים, הרסה עיריית תל אביב את אולם הכדורסל ברחוב אוסישקין בעיר ששימש במשך 27 שנים את קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב. לפני כחודש, פונה איצטדיון המכתש בגבעתיים, מגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן, לקראת בניית 170 יחידות דיור.

גם במקומות אחרים ברחבי הארץ מחריבות רשויות מקומיות מבנים של קהילות בשם "הקדמה" ואף מסרבות לספק מרחבים פיזיים לקהילות קיימות.

האם יש לשמר כל מבנה שיקר רגשית למישהו? מובן שלא. אך צריך להיות קשוב לרחשי ליבו של הציבור. אם ראשי הערים יבינו כי המדיניות לא צריכה להיות כלכלית בלבד, הם ירוויחו קבוצות מגובשות הפועלות ביחד ותורמות לשיפור היישוב.

בימים אלה עומדות על הפרק מספר תוכניות בנייה שצפויות להרוס מבנים של קהילות ברחבי הארץ. טוב יעשו ראשי הרשויות המקומיות אם יבינו שהקהילות הן נכס לעיר ולא נטל עליה וינסו להשאיר בחיים את המרחבים הפיזיים בהם הן פועלות.

לכתבה עצמה ב- nrg –  

www.nrg.co.il/online/1/ART2/134/198.html

ועוד כתבה חשובה שפורסמה בנושא בעיתון זמן השרון – www.nrg.co.il/online/54/ART2/136/853.html

אני מאוהבת בחניכים, מתאהבת בהדרכה שלי ובעצמי, היום הזה גרם לי להבין את המציאות של החוג שלי,
שהם מאזורים שונים, חניכים שונים, מתחברים לנפש אחת, זאת קבוצה: איחוד, ביחד, כיף ועצבים, אבל הם רוצים את זה, זה בתוכם, הם קצת מפוחדים לקחת את זה עליהם, כי לא נראה לי שאי פעם דרשו מהם דברים כאלה, דברים שהם באמת מסוגלים לעשות.
החלום שלי הוא זה ומתגשם לאט לאט, בתהליך שהם עוברים כרגע בחוג 4 איתי ועם גלעד.
נטלי דהן מדריכת חוג 4

 למי שלא יודע, האדמה עליו יושב קן כפר סבא ישן נמכרה ביחד עם עוד נכסים של ההסתדרות באזור, לקבלן פרטי לפני מספר שנים. אחרי שנים של עיכובים נראה שסוף סוף לקבלן יש אישור לבנות בשטח, ובשבועות הקרובים אנחנו נפונה מהקן, כנראה ישר אחרי שתיגמר הקייצת.

קן ישן קיים כבר למלה משבעים שנה, ולקן עם היסטוריה כל כך ארוכה של חניכים שעברו בו חוויות כל כך רבות, מגיע אירוע פרידה. לכן, ביום שבת ה-17.07 בשעה 19:30 נתכנס כולנו בקן עצמו (נחשון 2 מול הדואר), וניפרד מהקן היקר שלנו, שאנחנו ואלפים אחרים חוו בו את ילדותם והתבגרותם.

מקווים לראות את כולכם,

חניכי קן כפר סבא ישן

לפרטים:

דניאל: 050-6565257

צוקי:054-9747484

לדף האירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=136064449742201

 83 נערים עובדים יתכנסו היום לחוויה יוצאת דופן ומרגשת של חמישה ימים ביער כפר החורש, במהלכם ילמדו להדריך, להפיק אירועים
וליצור תרבות אלטרנטיבית לבני הנוער במהלך הקיץ הקרוב. קורס ההכשרות יקנה לחניכים מיומנויות ביצירת אירועי תרבות, שימוש באומנויות שונות
להעלאת המודעות של בני הנוער לזכויותיהם בעבודה – והכל כחלק מהמאבק בניצול בני הנוער בעבודה שלצערנו לא פוסק במדינה ובזמן הקיץ בפרט.

בקורס יעברו שלוש הכשרות מרכזיות:
הכשרת מדריכי הדור הבא – בהכשרה הזו יתמודדו החניכים עם עולמם של הילדים, יקבלו מיומנויות הדרכה שבעזרתן ידמיינו וידריכו את הילדים בשכונה ליצירת חברה טובה יותר וסביבה בטוחה בעבורם. בסוף הקורס יקבלו תעודת מדריך.

הכשרת מדריכי זכויות – החניכים ישוחחו את מצב ניצול בני הנוער בארץ ויציעו דרכים ממשיות לשינוי המציאות בשכונות ובערים שמהם יגיעו. ההכשרה תעזור לחניכים ליצור אירוע בעיר בעזרתו יוכלו להעביר את המסר החשוב – יש לכם גב! מתאגדים עכשיו!

הכשרת מדריכי הלילות – נמאס מגזענות, אלימות וניצול. רוצים תרבות אחרת! מדריכי הלילות יפיקו אירועים בטוחים ומהנים לחברים, ויוכיחו שאפשר ליצור תרבות אחרת ולהעביר את הלילה בכיף גם בלי בקבוק הוודקה.

בהצלחה לכולם!

 מחנה "סוללים – חברה אחרת" מתקיים ביער כפר החורש מה15/7-19/7 וישתתפו בו 100 חניכים וחניכות מרחבי הארץ.

המחנה  הינו מחנה ההכשרה של השכבה הבוגרת בבתים למדע ועמדה, משתתפים בו חניכים יהודים וערבים יחדיו.

במחנה יעברו החניכים פעולות, ערבי תרבות, צופיות וכמובן הכשרה להיות- ס ו ל ל י ם!