שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

     86 שנים בתנועה

    נדמה: רק תמול זה היה, ימי יסוד ראשונים. ואני קומץ נערים מגשש ומעפיל. בתוך סביבה אדישה ומתנכרת עמסנו ציוויו של גורל. בעקשנות טיפחנו יעודי תנועתנו הצעירה. כל יחיד מאתנו הרגיש בחובו צמיחה חשאית ומכאיבה. כגרים היינו, כשכנים לא רצויים. בכל מקום ראו בנו בני-בלי-נימוס, המפריעים למנוחת האזרח ההגון. ואמנם, ילדי עמל עזובים ופרועים, נערי "בשפל" משכונות יפו היוו אז את סניף תל אביב בראשיתו. אדרבא, השתדלנו להעלות חומר אנושי זה מיון שקעונו ולהצילו משחיתות. אין פלא, איפוא, אם הנערים האלה, אשר לא ביקרו בית ספר וכל סביבה תרבותית הייתה זרה להם עד כה, נהגו להקים שאון ולהתרוצץ מתוך דחיפות ושריקות. הייתה לפנינו עבודה חינוכית חשובה ואחראית, ואיש לא ידע את לבטי העדה הקטנה – עדת נערים מרי נפש, התובעים ילדותם הגזולה, המבקשים תיקון לסדר חיים פגומים ונפסדים.

    אברהם ברוידס

    בערב חג הסוכות בשנת תרפ"ה, היא 1924, התכנסו כמה עשרות נערות ונערים, והחליטו יחד על הקמת "הסתדרות הנוער העובד". הימים היו ימי תחילת המנדט הבריטי בארץ ישראל. העלייה השלישית תמה זה עתה. נערות ונערים אלה היו אמורים להיות תלמידי בית ספר בכיתה ח' או ט', אולם לא כך היה. במקום זאת, היו אלה מתבגרים אשר חוו את שנותיהם היפות והמעצבות בתור עובדים קשי יום. הם היו שוליות, עוזרים, מנקים, שרתים, מוכרנים, או שעבדו בכל עבודה אחרת אשר לא זכתה לשכר הוגן וטמנה בחובה "עבודה שחורה", כזו שאיש לא היה מוכן לבצע במקומם. אך לאותם נערים ונערות כלל לא עמדה האפשרות לעשות זאת – לסרב לעבוד. הם היו מוכרחים לעבוד. המציאות הכריחה אותם. הבית, ובו אחיהם ואחיותיהם הרבים ומיעוט ההכנסה, אביהם המבוגר שאינו משתכר דיו, אימם העמלה יומם וליל על אחזקת הבית. הייתה זו המציאות חסרת הרחמים.
    עם זאת בערה בליבם של הנערים הידיעה שלא גזירת גורל היא, וגמלה בליבם ההחלטה לעמוס על גבם את ציוויו של גורל אחר ולמרוד במציאות. וכך עשו: הביטו על שכניהם לעבודת יומם – המבוגרים שהקימו זה מכבר את ההסתדרות – ולמדו מהם את מחשבת ההתחברות האנושית, היא ההתאגדות. ומכל קצווי ארץ נפגשו יחד הנערים הללו, התחברו והתקבצו, התאגדו והתרוממו כולם יחד, והקימו הסתדרות כללית של נוער עובד בארץ ישראל. אמר מדריכנו ברל כצנלסון:
    לפנינו הסתדרות נוער מיוחדת במינה, מקורית, היא צמחה על קרקע ארץ ישראלי. לא שיש לה אידיאולוגיה בעלת גושפנקה מקורית, אלא שהיא פרי מצבו וצרכיו של הנוער העובד שבארץ, פרי הדאגה לסבלותיו, לגורלו ולחינוכו. היא פנתה לחוגי נוער דל ועזוב ביותר, והביאה את חניכיה לדרגה של בוני נען, של אנשי גינוסר, של כובשי עצמם לעבודת הים. הרי זה יבול חינוכי. היא ממזגת נוער מיוצאי פולין, מעדות המזרח, מיוצאי גרמניה, מבני המשקים. היא לא קיבלה שום דבר מן המוכן, היא ודאי לא ידעה בתחילתה אם תוכל להעלות את חניכיה למפעלים חלוציים וכיבושים, אך מתוך שעבדה את עבודתה באמונה, מתוך שהאזינה לחיי תרבות לחיי – עם, למחשבת העבודה – הצליחה להעלות את הנוער שלבים – שלבים, נטעה בליבו את הכרת ערכו ורצון העפלה והביאה אותו לידי כיסופים ליצירה חלוצית.
    וברבים מאלה שעברו בית ספר זה של "הנוער העובד" יכולים אנו להתברך.

     

                                                                                                                               סניף חיפה, 1934

    אותה עדת נערים עובדים, מנותקים, מנוצלים ומקופחים, בחרה לכרוך את גורלה בגורלו של העם היהודי בארץ ישראל ובגולה, ובגורלם של כל הפועלים בעולם, יהיו אשר יהיו. ומאז חלפו ימי בראשית אלה, מה רבים המפעלים אותם הרימה הסתדרות הנוער העובד, ולימים הסתדרות הנוער העובד והלומד.
    מאיגודם של ילדי העמל בהסתדרות אחת כללית וארצית, דרך הצטרפות בני הנוער מהמושב ומהקיבוץ והצטרפות הנוער העירוני הלומד, ועד לברית הרחבה עם החברה הישראלית והמגוון העשיר המרכיב אותה. מיסוד בתי ספר ערב לנערים עובדים וקבוצות חברתיות לאיגודם, דרך הקמת רשת החינוך "עמל" ו"מקצוע ועבודה", ועד ל"דרור בתי-חינוך" ולבתים למדע ועמדה. מיציאה לטיולים ומחנות קיץ לנערים עובדים דרך טיולים למצדה ולגולן, מחנות לשכבה הצעירה ומחנה העפלה ותנועה אחת, מסעות מים אל ים ועד הרי אילת. מהקמת ראשוני קיבוצי התנועה – נען, אלונים, גשר, אלומות וגינוסר – דרך כיבוש הארץ בהתיישבות והקמת עשרות היאחזויות, קיבוצים ומושבים מדן ועד אילות, ועד הקמת קיבוצי המחנכים העירוניים והכפריים. מהצטרפות ההכשרות המגויסות לפלמ"ח, דרך הקמת הנח"ל ולחימה בכל מלחמות ישראל, ועד להשתתפות פעילה בהגנה על גבולות המדינה – במלחמה ובשלום. מקליטת העולים החדשים לשורות התנועה, חינוכם וחברותם לתרבות ולשפה עוד בטרם מדינת ישראל, דרך הפעילות האדירה במעברות לקליטת גלי העלייה בשנות החמישים והשישים, ועד לפעולה בקרב הנוער העולה והנוער המנותק.
    ועוד השביל נמתח לפנינו ונמשך עד האופק הרחוק מהעין.

    ומה נאחל לעצמנו ביום חגנו התנועתי?
    נאחל ונבקש שיהיו שנותינו הבאות עלינו לטובה שנים של יצירה והגשמה, שנים בהן נידרש למשימות לאומיות וחברתיות חדשות כישנות, שנים בהן נתקשה בכל פעם מחדש, ועם זאת נתעקש ונמצא את השביל הנכון בו ראוי שתהיה דרכנו. שנדע להעמיק ולברוא מתוכנו את המציאות הנחשקת בליבנו, אשר תהיה בכוחנו הצנוע אך הרב, ושנדע לברך כתמיד על העול הפשוט כעפר. ושנדע שנים יפות של עבודה, של הגנה ושל שלום – לו יהי.

    עידו רותם, 

    מחלקת הדרכה.

     

    אנו מזמינים אתכם להוסיף ברכות ואיחולים משלכם לתנועה בתגובות ולספר מה אתם אוהבים בתנועה.

     

     

     

     

     

    מראשוני הנוער העובד והלומד, 1927

     

    חניכים בפתח הסניף תחת השלט – "נוער עובד ערובה לעם יוצר"

     

    חגיגות ה-20לנוער העובד והלומד

     

    סניף חיפה, 1934

     

    חורטים את סמל התנועה במצדה, 1934

     

    העלייה לתל חי, שנות ה-30

    מחנה קיץ תנועתי, שנות ה-40

    מחנה קיץ תנועתי, שנות ה-40

     

    דוד כהן, אבי הנוער העובד והלומד

     

    לקוח מתוך האתר: קרייתים, האתר של בני קריית חיים לדורותיהם.

     

    מוסדות חניכים, שנות ה-90

     

    טקס חניכת הגבול הצפוני של ירדן עם ישראל, 1994

     

    הזמנה לפעילות הקיץ התנועתית

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    1.פחות אלימות: במחקר שנערך על-ידי מכון "מאגר מוחות" עבור ביה"ס למדיניות וממשל באוניברסיטת ת"א נמצא כי תנועות הנוער הן הגורם היעיל ביותר (3.61 במדד היעילות הגבוה ביותר מ-15 גופים שנבדקו) לטיפול, מניעה וצמצום תופעת האלימות והקניית תחושת ביטחון. יותר מצה"ל. יותר מהמשטרה. יותר מבית הספר. יותר מהמצלמות של המשטרה בביה"ס. למעשה יותר מכל גוף אחר!
    2. יותר ערכים: "ניהליזם" פירושו ריק ערכי, חלל שבמסגרתו אין דעה ואין עמדה. בתנועות הנוער מציעים ערכים ומציעים לנקוט עמדה. כמו כן חשוב שלילדים ולבני הנוער תהיה עמדה, יתפתח חוש ביקורתי, תהיה אמירה. יהיו ערכים. למרבה הצער לעיתים נדמה שבישראל 2010 כמעט ואין חינוך ערכי באף מקום אחר.
    3. פיתוח יכולת מנהיגות: תנועות הנוער מחנכות למנהיגות. מנהיגות המבוססת על דוגמא אישית, על עזרה הדדית ועל אכפתיות ומעורבות. יצחק רבין, שמעון פרס, בוגי יעלון ועוד היו בנוער העובד והלומד. הארץ מלאה בבוגרי תנועות הנוער מובילים בתחומם: בכוחות הבטחון, בכלכלה, בתרבות, בכל מקום!
    4. בגלל הטיולים: כי בתנועות הנוער מכירים את שבילי הארץ דרך הרגליים. את הגליל ואת הנגב, את הצהוב של המדבר, הכחול של הכנרת והלבן של החרמון. לומדים להכיר ולאהוב את הארץ בצורה הפשוטה, הבסיסית והטהורה ביותר האפשרית.
    5. פעילות בעלות סבירה: המחירים אומנם משתנים ממקום למקום ומתנועה לתנועה אבל מדובר בפעילות בעלות נמוכה בהשוואה לתמורה הגדולה לאין שיעור.
    6. כי בתנועות הנוער משנים את המציאות, יש האומרים עליהם שהם נאיביים אבל בתנועות הנוער בהחלט מאמינים בשינוי. שינוי של החברה, של המציאות ושל העולם ופועלים בשביל זה.
    7. כי לכל אחד מקום משלו: הקינים והסניפים של תנועות הנוער בנויים באופן שמאפשר לכל אחד למצוא את עצמו. מי שטוב בלהציג- ימצא את עצמו בועדת תרבות, ומי שטוב בכתיבה יהיה בועדת העיתון או בצוות אתר האינטרנט. מי שטוב בבנייה יתעסק עם בנייה מחנאית וסנאדות. מי שאוהב לטייל- יארגן ויתכנן את הטיול הבא. מי שאוהב לדבר ולשכנע ימצא את עצמו במועצת הקן. מגוון האפשרויות הוא עצום וכל אחד בסופו של דבר מוצא את המקום המיוחד בשבילו, והמתאים לו.
    8. כי יוצאי תנועות הנוער מתגייסים למקומות מובחרים: בקורס טייס: 56% ממסיימי קורס הטייס האחרון הם בוגרי תנועות נוער, בהשוואה ל- 20%, גודלם וחלקם היחסי באוכלוסייה, יש אפשרות נוספת שילדיכם יתקבל לקורס חובלים, שם 61% מבוגרי המחזור האחרון היו בתנועות נוער.
    9. בגלל החברים שנשארים: כמעט לכולם הרי יש איזה דודה רותי או עדנה שעדיין נפגשת פעם בחודש עם החברים שלה מהגרעין/ מהתנועה/ מהקיבוץ? כן, כן חברים בתנועת נוער זה לתמיד.
    10. בגלל הטלוויזיה: כי אתם לא רוצים שהילדים שלכם יהיו בטטות שיושבות כל היום מול הטלוויזיה והמחשב, נכון?

    וגם משום שזה פשוט כייף, חוויה ענקית שאין בשום מקום אחר.

    כתב: תומר שמוקלר

    .
     

     ברית חושך לגרש הוקמה לאחר הוצאת הספר "תורת המלך" (ספטמבר 09') המתיר את דמם של תינוקות וילדים אשר כל פשעם הוא היותם גויים במטרה להעמיד לדין את כותביו של הספר המסיט לרצח.
    ברית חושך לגרש נוסדה על מנת ליצור מאבק ציבורי המתנגד התנגדות פעילה: רוחנית, חינוכית, משפטית ופוליטית, לתהליכים, פרסומים ודעות גזעניות, הבאות בשם הדת ובכסותה, המסיתות לרצח, מכתימות ומרעילות את החברה הישראלית, לכדי חברה בלתי אנושית וגזענית.
    בברית חברים ארגונים דתיים וחילוניים הנאבקים יחד על העמדת הכותבים לדין, חילוט הספר והעלאה למודעות הציבורית כי דברים כשם אלה הם חילול השם ועיוות של היהדות. בנוסף עוסקת ברית חושך לגרש במאבק יומיומי כנגד כל אירועי גזענות בארץ.

    להלן מספר ציטוטים מהספר "תורת המלך":
    טף (ילדים-תינוקות):
    …ועל כל פנים אנחנו למדים שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם. הערת שוליים: ובאופן פשוט גם הם מרווחים מזה כי אחרת יגדלו בצורה לא מתוקנת ומימלא נצטרך להרגם… (עמוד ר"ז).
    נפש יהודי מול נפש גוי:
    ובסיכום הפרק עלתה בידנו מסקנה ברורה שבכל מקום בו נוכחותו של גוי מסכנת חיי ישראל- מותר להורגו (גם אם מדובר בחסיד אומות העולם והוא לא אשם בכלל במצב שנוצר). (עמוד קס"ד).
    פגיעה מכוונת בחפים מפשע:
    הערת שוליים: לא צריך החלטה של אומה כדי להתיר את דם המלכות הרשעה, וגם יחידים מתוך המלכות הנפגעת יכולים לפגוע בהם (עמוד רכ"ז).

    הצטרפו למאבק והיכנסו לבלוג שלנו: lolagizanut.wordpress.com/

    שלום לכולם,
    רצינו לפתוח בסיפור אישי.
    בבית תמיד מספרים לנו על המסע לארץ ישראל, על החלום לגעת באדמת הארץ, והשאיפה להיות כמו כל יהודי אחר.
    בדרך היו קשיים, היו הרוגים, שדידות, תקיפות ורצח. הרבה איבדו את יקיריהם, אבל עדיין לא איבדו את התקווה. הם תמיד האמינו שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, ארץ שכולם בה שווים, שנוכל לחיות בה בכבוד.
    אך לפעמים אנו נתקלים בגזענות כלפי אתיופים, רוסים, מרוקאים, ועוד הרבה עדות שונות.
    כאשר בן-אדם פוגש את הגזענות הוא נפגע, נעלב, מרגיש מושפל. בדרך כלל הוא בוחר להגיב על זה בקללות ואלימות.
    אנשים שלא חוו את הגזענות, אינם יכולים להבין כל-כך איך זה מרגיש להיות שונה. הגזענות היא דבר שהיה ותמיד יהיה, ומתפקידנו בני האדם להפחית ולהעלים את הגזענות.
    אז התחלנו בדברים קטנים, כמו בסמינר, ויצרנו קבוצה שהפכה למשפחה. נפתחנו וגילינו ששחורים ולבנים יכולים לחיות יחדיו, ובלי הערות גזעניות משני הצדדים.
    ועכשיו אני יודעת שבנוער העובד והלומד יש מקום לכולם ללא הבדל דת, גזע, מין וצבע, ושכולם שווים.

    לעבודה, להגנה ולשלום, עלו והגשימו!

    תרצה ואביטל-קן נצרת עילית- סמינר מובילים תש"ע
     

    רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!