חברי מזכירות החניכים הצביעו על 13 הצעות החלטה שהכינו חברי נשיאות החניכים במשך שבועות על בסיס הצעות ורעיונות רבים שהגיעו ממועצות הקינים וממועצות המחוז. בנוסף להחלטות אלו הוגשו למליאת המזכירות שתי הצעות נוספות דחופות לסדר.
חברי המזכירות שמעו דוברים בעד ונגד כל החלטה והחליטו מתוך 15 ההחלטות לקבל 12 החלטות ברוב קולות.
כעת לאחר שלב ההצבעות מונח האתגר האמיתי בפני חניכי ומדריכי תנועת הנוער כולה- לדון ולפעול על מנת לממש את ההחלטות שהתקבלו.

מצורף דף ההחלטות שעלו להצבעה במזכירות החניכים ומספר הקולות שקיבלה כל החלטה. אנו מזמינים כל מוסד חניכים, קבוצה, חניך ומדריך לקרוא את ההחלטות ולפעול למימושן.

לאחר לילה מלא חוויות ואחרי שגם ישנו קצת קמנו בבוקר לצלילי מוזיקה מעוררת, אכלנו את ארוחת הבוקר העשירה וברגע זה מתחילים החוגים את משחקי הפתיחה.

נושא הפעולה הקרובה הוא הקשר שבין הקן לקהילה ולאחריו נדבר על תרבות פוליטית.

אבל החלק שכולם כבר מחכים לו הוא סיכום המזכירות במליאת מזכירות החניכים הארצית בה נקבל החלטות בנושאים עליהם דיברנו במהלך היום.

ההתרגשות כבר רבה…

לקראת סופו של היום הראשון במזכירות החניכים ולאחר ארוחת הערב הדשנה מתאספים עשרות הצירים לקראת הרצאה בנושא הפערים החברתיים כלכליים מפי רכז מחוז ירושלים יואב רימר. בסיום ההרצאה עוד נכונו לחברים הייד פארק מעניין וערב תרבות מהנה לפני סיומו של היום…

 אתמול המשיכו פעולות המחאה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה והעומדים בראשה על ידי חברי תנועת "דרור ישראל" והנוער העובד והלומד, זאת במחאה שעדין לא בוטלה הפגיעה בשכבות הנמוכות ובמעמד הביניים ועל אף ניסיונותיהם של רה"מ ושר האוצר "להקל" על הפגיעה בעליית המחירים והמרתם בקיצוץ רוחבי אשר יפגע באותן השכבות בדיוק. בקרית שמונה, חיפה,קרית ביאליק, חדרה , כפר סבא, פתח תקוה, תל אביב, ירושלים, רחובות, אשדוד ובאר שבע נערכו משמרות מחאה בהם השתתפו מאות אנשים שמבחינתם הגיעו מים עד נפש וקראו לעצור את המדיניות הכלכלית הדורסנית של ביבי וחבריו.

"ביבי חושב שאנחנו מטומטמים, שאנחנו לא יודעים שיש עודפי תקציב, שנקבל את הפגיעה בחלשים כגזירה משמיים, שאנשים עובדים שלא גומרים את החודש זה הגיוני, שהעם מוכן לספוג הכל" אומרת רינת שרון, ממארגנות המבצע, " אבל הוא טועה טעות גדולה , הפעם הוא הגזים בגדול והציבור לא ייתן לו להעביר את התכנית הזאת"

התחלנו בסוג של "משחק" שבו אנו, החניכים, מנהלים תקציב של משפחה שמתוקצבת ב- 7,000 שקלים לחודש וצריכים להתמודד עם הצרכים שלה, כגון: חוגים לילדים, ביגוד, מוצרי מזון, שכר דירה וכד', ולהבין אם זה סכום מספיק להכנסה של משפחה ממוצעת.
ממה שחוויתי היה דיון סוער ומאוד גרם לי לחשוב על הורים במשפחות שצריכים לעבור את זה כמעט כל יום – להתחבט שוב ושוב מה הם באמת צריכים ומה לא – כי אין ביכולתם לקנות כל מה שהם רוצים וצריכים.
בהמשך הישיבה דיברנו על העלאת מוצרי הייסוד, שגם הציפה בנו כעס גדול, ושוחחנו על דרכים אפשריות לעצור את המהלך הזה, כמו למשל לעשות הפגנה ולהקים אוהל מחאה שיהיה פתוח כל יום. לצערי היו כמה מתנגדים להפגנה כי הם לא חושבים שמישהו ישמע אותם, הם הגדירו את זה – "לצעוק לחלל הריק" – שלא משנה כמה חזק תצעק זה לא כל כך ישנה.
אבל אני חושב אחרת – אם נפעיל לחץ ברחבי הארץ ייתכן שהמצב כן ישתנה ועם קצת רצון ויכולת נוכל לשנות את המצב! אם זה יתבטא בלעשות הפגנה – אנו נעשה הפגנה.
אחרי הויכוחים והדיונים הוחלט בסוף הישיבה של המועצה שנקיים הפגנה ונחלק בה פליירים וגם נפתח אוהל מחאה בשיתוף עם העירייה. עדיין לא סגרנו הכל, אבל אנחנו מאוד מקווים שביום שלישי בתאריך ה-22.2 נקיים הפגנה על העלאת מוצרי הייסוד בעיר לוד!
כולם מוזמנים להצטרף להפגנה שלנו. ככל שיהיו יותר אנשים יהיה להפגנה יותר כוח.

הדר חטאב – חניך בשכבה י'
הנוער העובד והלומד
המחדשים סניף לוד (כבוד)

 מה גורם לעליית המחירים?
בשנה האחרונה אירעו מספר פגעי אקלים שפגעו בתוצרת החקלאית – גל החום באירופה בקיץ שעבר, שגרר שריפות ענק ברוסיה; מיעוט יחסי של גשמים באירופה; גשמים חזקים מדי בקנדה ובהודו; בצורת בברזיל; והצפות באוסטרליה. כל האסונות הללו הובילו לירידה בתפוקות המזון. בנוסף, עצם הידיעה כי יש פגיעה ביבול החקלאי, מובילה משקיעים להמר כי המחירים יעלו. צעד זה, מגביר ומקצין את ההשפעה של האסונות הללו, מעבר לנזק הממשי שלהם.
במקביל יש עלייה של מחירי הנפט שמובילה לעליית עלות ההובלה של התוצרת החקלאית ולעליית עלות עיבוד הקרקע (טרקטורים וכו'). נוסף לכך, עליית מחירי הנפט מובילה גם לעלייה בביקוש לביו-דלק – תחליפי דלק ממקור צמחי. הצמחים הנפוצים מהם מייצרים דלק הם תירס וקנה סוכר. מכירת התירס לייצור דלק ולא לייצור מזון, ותפיסת שטחי הגידול על ידי גידולים שאינם למזון , מובילים יחדיו לירידה בתוצרת למזון ולעליית מחירים.

נוסף על כל אלו ישנה גם השפעה של משקיעים ספקולנטים בשוק הסחורות. בשל הריבית הנמוכה בארה"ב הפרט ובעולם בכלל, בוחרים גופים פיננסיים שונים (כגון בתי השקעות וקרנות הון-סיכון) להשקיע בסחורות שצפויות להעניק להם רווח גבוה יותר. על פי הערכות גופים אלו הזרימו 200 מיליארד דולר למסחר בחוזים עתידיים על סחורות חקלאיות, מאז התחלת המשבר הכלכלי ב-2008. התוצאה של כל הגורמים הללו הייתה שבין החודשים מרץ ליולי החלו עליות דרסטיות בכמעט כל מחירי הסחורות הנסחרות בבורסות.

כיצד משפיע המשבר על ישראל והעולם?
במקרה של ישראל ניתן לראות בגרף המצורף כי עלייה במדד המחירים, המשקף את מחירי המוצרים במשק הישראלי, עוקבת בפיגור קל אחר העלייה המדד הסחורות החקלאיות. מהגרף עולה בצורה ברורה כי עלייה במחירי הסחורות החקלאיות גוררת לאחר כ-4 חודשים עליה במדד המחירים בישראל. משום שמחיר הסחורות בעולם ממשיך לעלות, ניתן להעריך כי גם המחירים בישראל ימשיכו לעלות בתקופה הקרובה.
דוגמאות לעליות המחירים הם: לחם 3.3%. סוכר 15%, שמן 25%, קקאו 40%, קוטג' 4.5%, פסטה 5% ומטרנה 5.5%. בסך הכול מחירי המזון עלו בשלושת החודשים האחרונים בכ-7.5% (ללא פירות וירקות). עליות אלה פוגעות בשכבות החלשות בישראל, שנאלצות להוציא יותר כסף, קודם כל עבור אוכל, ולאחר מכן גם על הוצאות נוספות. בנוסף המשך עליית המחירים עלול להוביל למיתון של הכלכלה הישראלית – תהליך כלכלי שבמהלכו נעצרת הצמיחה במשק – שיוסיף ויפגע בכל השכבות בחברה, אך כרגיל הפגיעה בשכבות החלשות תהיה קשה יותר.

ומה קורה בעולם?
ניתן לנחש מה יכול להתרחש בישראל, אם נסתכל על שכינתנו מצרים ולתוניסיה – בשתיהן הופל המשטר במהפכה. אחת הסיבות המרכזיות לאירועים אלו היא עליית מחירי המזון. במדינות אלו, ובמדינות מתפתחות נוספות משקיע כל אזרח בממוצע 30%-60% ממשכורתו על מזון. אם נבחר מדינה דמיונית לצורך דוגמא, בה מוציאים האזרחים 50% ממשכורתם עבור מזון, במקרה של הכפלת מחירי המזון, לתושבים אלו לא יישאר כסף כלל להוצאות אחרות (טיפול רפואי למשל). במקרה כזה, מה שצפוי לקרות הוא מה שבסופו של דבר התרחש במצרים ותוניסיה, שם גרם התסכול והזעם להפלת הממשלה

 היסודות שעליהם נבנתה מדינת ישראל הם יסודות ציוניים ויהודיים, שרואים את האדם, את אושרו ואת רווחתו במרכז החיים. ב-30 שנה האחרונות אנחנו עדים למדיניות כלכלית חריפה, שמערפלת את חושינו, מטמטמת אותנו ומשכיחה מי אנחנו, ומהי מדינת ישראל במהותה.
אנחנו עדים, כמו שאתם רואים כאן היום, לכעס המתחיל להתגבר בציבור. יש תנועות חברתיות, אזרחים מתנדבים וארגוני עובדים רבים שבכל מקום מנסים להספיד אותם, ואנחנו עדים דווקא לצמיחה שלהם ולהתחדשות שלהם. התנועות האלה נאבקות יום יום על קיומו של הצדק במדינת ישראל ופועלות למען תמונת עתיד אחרת בישראל.
ובעת כזו, כשצו השעה קורא לנו, אנחנו נחזיק ידיים ונעמוד כחזית אחת אל מול הדיקטטורה הכלכלית שכבר 30 שנה מיטיבה עם השכבות הגבוהות ושוחקת ופוגעת במעמד הביניים ובשכבות המוחלשות.
הגיע הזמן לשנות את צורת החשיבה הכלכלית.
חברים בממשלה טענו השבוע, שהממשלה הנוכחית היא אחת הממשלות החברתיות ביותר שהיו במדינת ישראל.
מה שאני רואה זה:
52% מהכנסות המדינה הם ממסים עקיפים- מאיתנו האזרחים הפשוטים.
12 מיליארד ש"ח מעודפי התקציב אשר ניתן היה להשתמש בהם ולהחזיר אותו חזרה לאזרחים ששילמו את המס הזה, בדרך של סבסוד מוצרי יסוד בסיסיים
1,700,000 נפש מתחת לקו העוני.
שכר מינימום שתקוע כבר כמעט שלוש שנים.

אני רוצה לשאול אתכם המנהיגים את ממשלת ישראל: איפה המדיניות החברתית שאתם מדברים עליה? על איזו מדינה אתם מדברים? זאת אחיזת עיניים!
המנטרות החוזרות של "אחריות על התקציב", "צמיחה", "הידוק החגורה", אינן קבילות יותר.

בסוף, בין כל המספרים, כשאני מסתובבת בערים ובשכונות, אני מסתכלת ורואה המוני אזרחים שאינם חווים צמיחה כלל.
נערים עובדים- דור העתיד שלנו- שמנוצלים יום יום במקומות עבודה רבים ושכר המינימום הולך ונעשה רחוק מהישג ידם.
ערים שלמות שפושה בהם העוני, הדלות חוסר ההשקעה בחינוך ובתשתיות.
משפחות בישראל שנקראות "מעמד הביניים", אבל בפועל נקלעות למציאות של קושי לסגור את החודש.
הורים שנתקלים בבושה ומבוכה מול ילדיהם כשאין להם יכולת לתת עבורם את מה שחלמו ורצו.
אזרחים שעובדים ובכל זאת אינם יכולים לחיות בכבוד,
צעירים שאינם יכולים לשכור דירות,
פערים גדולים בין מי שיש לו ומי שאין לו,
שכבות הביניים ושכבות מוחלשות אשר מממנות את האלפיון העליון.
אני שומעת יותר ויותר חניכים שאומרים לי:
"אבא שלי פשט את הרגל"
"פיטרו את אמא שלי"
"אין לי כסף לשלם לטיול"
יותר הורים שאומרים לי:
"עדי, נהיה קשה לחיות בארץ הזאת"
מספרים ומילים ריקות לא יסלפו את מציאות החיים הזאת! זאת לא צמיחה וגם לא יציבות.
העלאה נוספת של מחירי מוצרי בסיס משמעותה פגיעה ממשית ברמת החיים של חלק גדול מהישראלים, תוך פגיעה ממשית בכל תחומי חיים, בדגש על התזונה והבריאות.
הקיצוץ הרוחבי הוא גרוע באותה מידה- לקחת את הכסף מכיס אחד לכיס אחר זה לא פתרון. פגיעה בשירותים בסיסיים אחרים, פחות מיטות בבית חולים ופחות שוטרים, זאת בדיוק אותה מדיניות.
תנועת דרור ישראל ושותפיה הרבים כאן, קוראת לממשלה לשנות את המדיניות הכלכלית ממדיניות שפוגעת באדם למדיניות שמיטיבה עם האדם.
להפסיק את מבצע ההתרמה הבלתי נגמר הזה לאלפיון העליון!

בשנים האחרונות עלו מחירי מוצרי היסוד בצורה ניכרת, כאשר מחירי המזון, הדלק והדיור עלו בצורה חדה. לדבר זה יש השפעה גדולה בעיקר על השכבות החלשות, כאשר הדיור לבדו מהווה כ24% מסל צריכה ממוצע. המוצרים הבסיסים, מהווים חלק הרבה יותר משמעותי מתקציבן של משפחות השכבות החלשות ועליית המחירים משמעותה פגיעה קשה ביכולתן לקיים את עצמן. כדוגמא; מחירי הפירות והירקות עלו בכ-20%. הדיור בכ-10%, החלב והביצים בכ-7%.
לאחר שהוחלט על העלאת מחירים נוספת של הדלק, המים והלחם אשר נמצאים בפיקוח ממשלתי, הכריזה הסתדרות על סכסוך עבודה כללי במשק, והכריזה יחד עם "לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים" (בראשות שרגא ברוש, שמהווה גם ראש התאחדות התעשיינים), ומרכז השלטון המקומי על מאבק כנגד העלאת המחירים ולמען העלאת שכר המינימום בהתאם לעליה ביוקר המחיה. להכרזה זה הצטרפה זה מכבר התאחדות הסטודנטים.
יש להבין את ההחלטה על העלאת המחירים ואת החלטת ההסתדרות, לשכת הארגונים הכלכלים ומרכז השלטון המקומי, לא לבדה, אלא בהקשר למדיניות הכללית של הממשלה בשנים האחרונות. בשנים האחרונות, מדיניות האוצר הייתה בעיקר הורדת המיסים על הכנסה, בעיקר על הכנסות גבוהות, והעלאת המיסים העקיפים, בעשור האחרון עלה חלקם של המיסים העקיפים מכלל הכנסות המדינה בכ10%. משמעות דבר זה היא העלאת עול המס על שכבות החלשות ומעמד הביניים, כיוון שמיסים עקיפים מוטלים בצורה יותר "שווה" על כלל האזרחים (הפער בהוצאה על דלק בין משפחה בעשירון הראשון לבין משפחה בעשירון הרביעי קטן בהרבה מהפער בין ההכנסות של משפחה). כמו כן יש לציין שמאז יולי 08 לא עודכן שכר המינימום. משמעות הדבר היא הקטנת הסכום שיש לאזרח הממוצע לקנות אתו ושחיקת שוויו של כסף זה (ראה גרף). כאשר דבר זה פוגע בצורה משמעותית יותר ככל שמדובר על עשירון נמוך יותר. העלאה נוספת של מחירי מוצרי בסיס משמעותה פגיעה ממשית ברמת החיים של חלק גדול מהישראלים, תוך פגיעה ממשית בכל תחומי חיים, בדגש על התזונה והבריאות.
כמו כן, מדיניות זאת, מיושמת כאשר המשק הישראלי בצמיחה (4% בשנה האחרונה), וכאשר יש גדילה בהכנסות הממשלה ממיסים (גבייה של 12 מיליארד ₪ השנה מעבר למתוכנן), כלכלת ישראל לא נמצאת במשבר, ואינה נמצאת במצב בו יש צורך ל"הדק את החגורה", או ש"אין כסף בתקציב", אלא להפך, יש כסף אבל קיימת מדיניות ברורה של פגיעה במעמד הביניים והשכבות החלשות.

תכנית נתניהו ומשמעותה
לאחר הכרזות ההסתדרות, מרכז השלטון המקומי והתעשיינים, הודיע ראש הממשלה בשעה 18:00 (10.2.2011) על תוכנית להוזלת המחירים, להלן עיקרי התוכנית;
מים – הנחה חלקית ולא ברורה בגודלה שלא תהווה פיצוי על התייקרות של 52% במחיר המים בשלוש השנים האחרונות.
שכר המינימום – עדכון שכר המינימום שלא כפי שהוסכם בין ההסתדרות למעסיקים אלא מלווה בפגיעה בעובדי המדינה
הדלק – ביטול התוספת של 23 אגורות למס ה"בלו".
תחבורה ציבורית – הנחה של 10% על תחבורה ציבורית בפריפריה והנחה של 10% על כרטיסי חופשי חודשי.
הפסקת הורדת המיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות – דחייה של שנה של הפחתת המיסים הצפויה מינואר 2012 (כלומר הנחות המיסים של השנה תקפות!)
ומה הטריק?! כל חלקי התוכנית ימומנו מקיצוץ רוחבי של 1.5%-2.5% במשרדי הממשלה . המשמעות : קיצוץ בחינוך, בבריאות, ברווחה ועוד. הקיצוץ בשירותים פוגע באנשים שהרפורמה אמורה לעזור להם, נותנים הנחה על הדלק ועל תחבורה ציבורית, על חשבון מיטות בבתי חולים, מערכת החינוך וכמעט כל תחום חיים אזרחי שניתן לחשוב עליו.

אז מה הבעיה עם התוכנית?
ראשית, יש 12 מיליארד ₪ עודפי מיסים שנגבו ב-2010. אפשר להשתמש בחלק מהכסף כדי לממן את כל התכנית. למה צריך להחליף מס על הדלק במיטות בתי חולים?!
שנית, ניתן היה להחזיר באופן מיידי את מס ההכנסה לרמה של דצמבר 2010 (לא כל כך מזמן). במקום רק להקפיא את מתווה הפחתת המסים בשנת 2012 לשנה אחת (ומי יזכור בינואר 2012 שזה מה שהובטח?)
שלישית, ניתן היה לפצות בצורה מלאה על התייקרות המים בשנים האחרונות ולא לתת פיצוי חלקי ועמום (מחשיד כשלעצמו)
רביעית, ראוי היה להעלות את שכר המינימום כפי שהוסכם בין ההסתדרות למעסיקים ללא אפלייתם הלא מוצדקת של עובדי המדינה.
את הורדת המס על הדלק והוזלת התחבורה הציבורית יש להשאיר על כנן אולם תוך שמירה על מימון מעודפים תקציביים!!
לסיכום
על אף הערפול שקיים בתוכנית נתניהו ברור שתוכנית זו אינה מענה לצורך של מדינת ישראל, אלא היא תוכנית שמיועדת לסמא את הציבור על ידי העברה של כסף לשכבות החלשות ולמעמד הביניים על חשבון שירותים שהם היו מקבלים מהמדינה.
התוכנית ממשיכה את מדיניות של צמצום אחריות המדינה על האזרחים תוך חלוקת ההכנסות לטובת האוכלוסיות החזקות. אין שינוי בעקרונות הכלכליים של השנים האחרונות שהוזכרו בתחילת המסמך ועיקרם חמיסת כלל הציבור ותקציב המדינה של כולנו לטובת הנחות במיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות.
 

היום התקיימה הפגנה ב-70 צמתים. חניכי תנועה מכלל המגזרים במאבק על צמצום הפערים, העלאת שכר המינימום והורדת המיסים על מוצרי יסוד. מצורף קישור לכתבה על ההפגנה שהתפרסמה ב- nrg

ביום שלישי 1/2 הגיעו 15 חניכי קבוצת ההנהגה של בית הספר הטכנולוגי נעמ"ת וחניכי הסניף ליום התנדבות במחלקת הילדים של בית החולים שניידר בעיר.
החניכים העבירו פעילות לרגל יום המשפחה שהתקיים השבוע ,והעניקו מזמנם כדי לשמח את הילדים .
"הפרויקט נולד בעקבות יוזמה של החניכים בבית הספר ,זה מדהים לראות כמה יש להם לתת וכמה הילדים בבית החולים היו צריכים את זה ,אנחנו מקווים להמשיך לעוד ימים מהסוג הזה ובתקווה שהפרויקט יתרחב" אומרת יובל מדריכה בסניף.