בשנים האחרונות עלו מחירי מוצרי היסוד בצורה ניכרת, כאשר מחירי המזון, הדלק והדיור עלו בצורה חדה. לדבר זה יש השפעה גדולה בעיקר על השכבות החלשות, כאשר הדיור לבדו מהווה כ24% מסל צריכה ממוצע. המוצרים הבסיסים, מהווים חלק הרבה יותר משמעותי מתקציבן של משפחות השכבות החלשות ועליית המחירים משמעותה פגיעה קשה ביכולתן לקיים את עצמן. כדוגמא; מחירי הפירות והירקות עלו בכ-20%. הדיור בכ-10%, החלב והביצים בכ-7%.
לאחר שהוחלט על העלאת מחירים נוספת של הדלק, המים והלחם אשר נמצאים בפיקוח ממשלתי, הכריזה הסתדרות על סכסוך עבודה כללי במשק, והכריזה יחד עם "לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים" (בראשות שרגא ברוש, שמהווה גם ראש התאחדות התעשיינים), ומרכז השלטון המקומי על מאבק כנגד העלאת המחירים ולמען העלאת שכר המינימום בהתאם לעליה ביוקר המחיה. להכרזה זה הצטרפה זה מכבר התאחדות הסטודנטים.
יש להבין את ההחלטה על העלאת המחירים ואת החלטת ההסתדרות, לשכת הארגונים הכלכלים ומרכז השלטון המקומי, לא לבדה, אלא בהקשר למדיניות הכללית של הממשלה בשנים האחרונות. בשנים האחרונות, מדיניות האוצר הייתה בעיקר הורדת המיסים על הכנסה, בעיקר על הכנסות גבוהות, והעלאת המיסים העקיפים, בעשור האחרון עלה חלקם של המיסים העקיפים מכלל הכנסות המדינה בכ10%. משמעות דבר זה היא העלאת עול המס על שכבות החלשות ומעמד הביניים, כיוון שמיסים עקיפים מוטלים בצורה יותר "שווה" על כלל האזרחים (הפער בהוצאה על דלק בין משפחה בעשירון הראשון לבין משפחה בעשירון הרביעי קטן בהרבה מהפער בין ההכנסות של משפחה). כמו כן יש לציין שמאז יולי 08 לא עודכן שכר המינימום. משמעות הדבר היא הקטנת הסכום שיש לאזרח הממוצע לקנות אתו ושחיקת שוויו של כסף זה (ראה גרף). כאשר דבר זה פוגע בצורה משמעותית יותר ככל שמדובר על עשירון נמוך יותר. העלאה נוספת של מחירי מוצרי בסיס משמעותה פגיעה ממשית ברמת החיים של חלק גדול מהישראלים, תוך פגיעה ממשית בכל תחומי חיים, בדגש על התזונה והבריאות.
כמו כן, מדיניות זאת, מיושמת כאשר המשק הישראלי בצמיחה (4% בשנה האחרונה), וכאשר יש גדילה בהכנסות הממשלה ממיסים (גבייה של 12 מיליארד ₪ השנה מעבר למתוכנן), כלכלת ישראל לא נמצאת במשבר, ואינה נמצאת במצב בו יש צורך ל"הדק את החגורה", או ש"אין כסף בתקציב", אלא להפך, יש כסף אבל קיימת מדיניות ברורה של פגיעה במעמד הביניים והשכבות החלשות.
תכנית נתניהו ומשמעותה
לאחר הכרזות ההסתדרות, מרכז השלטון המקומי והתעשיינים, הודיע ראש הממשלה בשעה 18:00 (10.2.2011) על תוכנית להוזלת המחירים, להלן עיקרי התוכנית;
מים – הנחה חלקית ולא ברורה בגודלה שלא תהווה פיצוי על התייקרות של 52% במחיר המים בשלוש השנים האחרונות.
שכר המינימום – עדכון שכר המינימום שלא כפי שהוסכם בין ההסתדרות למעסיקים אלא מלווה בפגיעה בעובדי המדינה
הדלק – ביטול התוספת של 23 אגורות למס ה"בלו".
תחבורה ציבורית – הנחה של 10% על תחבורה ציבורית בפריפריה והנחה של 10% על כרטיסי חופשי חודשי.
הפסקת הורדת המיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות – דחייה של שנה של הפחתת המיסים הצפויה מינואר 2012 (כלומר הנחות המיסים של השנה תקפות!)
ומה הטריק?! כל חלקי התוכנית ימומנו מקיצוץ רוחבי של 1.5%-2.5% במשרדי הממשלה . המשמעות : קיצוץ בחינוך, בבריאות, ברווחה ועוד. הקיצוץ בשירותים פוגע באנשים שהרפורמה אמורה לעזור להם, נותנים הנחה על הדלק ועל תחבורה ציבורית, על חשבון מיטות בבתי חולים, מערכת החינוך וכמעט כל תחום חיים אזרחי שניתן לחשוב עליו.
אז מה הבעיה עם התוכנית?
ראשית, יש 12 מיליארד ₪ עודפי מיסים שנגבו ב-2010. אפשר להשתמש בחלק מהכסף כדי לממן את כל התכנית. למה צריך להחליף מס על הדלק במיטות בתי חולים?!
שנית, ניתן היה להחזיר באופן מיידי את מס ההכנסה לרמה של דצמבר 2010 (לא כל כך מזמן). במקום רק להקפיא את מתווה הפחתת המסים בשנת 2012 לשנה אחת (ומי יזכור בינואר 2012 שזה מה שהובטח?)
שלישית, ניתן היה לפצות בצורה מלאה על התייקרות המים בשנים האחרונות ולא לתת פיצוי חלקי ועמום (מחשיד כשלעצמו)
רביעית, ראוי היה להעלות את שכר המינימום כפי שהוסכם בין ההסתדרות למעסיקים ללא אפלייתם הלא מוצדקת של עובדי המדינה.
את הורדת המס על הדלק והוזלת התחבורה הציבורית יש להשאיר על כנן אולם תוך שמירה על מימון מעודפים תקציביים!!
לסיכום
על אף הערפול שקיים בתוכנית נתניהו ברור שתוכנית זו אינה מענה לצורך של מדינת ישראל, אלא היא תוכנית שמיועדת לסמא את הציבור על ידי העברה של כסף לשכבות החלשות ולמעמד הביניים על חשבון שירותים שהם היו מקבלים מהמדינה.
התוכנית ממשיכה את מדיניות של צמצום אחריות המדינה על האזרחים תוך חלוקת ההכנסות לטובת האוכלוסיות החזקות. אין שינוי בעקרונות הכלכליים של השנים האחרונות שהוזכרו בתחילת המסמך ועיקרם חמיסת כלל הציבור ותקציב המדינה של כולנו לטובת הנחות במיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות.