דבריו של פסח האוספטר בטקס:
"נקָל לשער כמה גדולים וְחֲזָקִים היינו, כמה עשירים יותר במעש וברוח," אמר יגאל אלון ביום הזכרון לשואה ולגבורה, בשנת 1969, "לוּ עמדו לימיננו ששת מיליוני היהודים, השורשיים, היפים, על חלוציהם ועל רבניהם, על תלמידי החכמים ועל פשוטי העם שבהם. הם אינם, ובהיעדרם נגזר עלינו, על הנותרים, לעמוד במלחמת החיים והתקווה, שציווה עלינו העם היהודי שנהרג באירופה."
תווי פניהם עולים לנגד עינינו הערב: זכריה ומרק, חַנְצֶ'ה וּפְרוּמְקָה, לוֹנְקָה וּפְרָנְיה, תָמָה וסוּיִקַה וּמאות ואלפים מחברי וחברות תנועות הנוער הציוניות-חלוציות, ובתוכן חברי וחברות תנועת "דרור". דומה שאנחנו מזהים בתוככי נשמותינו את צפונות לבם. שם, בדז'לנה 34, במאות חוות ההכשרה, בבתי הספר שבמחתרת, בסמינרים התנועתיים – הם והן חולמים, יוקדים בְּכִיסופיהם לארץ ישראל של צדק, שוויון ואהבת הזולת – שהם, הם יבנוהּ.
"הם כאילו קמים מול עיני," סיפרה חווקה פולמן רבן למשלחת הנוער העובד לְפּוֹלין, "צעירים ויפים וּפְשוטים, בנים ובנות כמוכם… אני רואה בכם את ההמשך שלהם", אמרה.
לא ראינו לעצמנו זכות לרשת את השם "דרור" שלהם, מבלי להשבע כי ניתן במעשינו משמעות לקורבנם, כאן בישראל שלנו.
הן נרצחו, אך חלומן חי ונושם, נושב וחוצב לעצמו נתיבה בתנועת "דרור-ישראל", שייסדנו למען יעודם הגדול, שלא תם ולא נשלם. אנו יורשים בגאווה את צַוַואת חייהם הצעירים שנקטלו, בפוגשנו את הנער והנערה היהודים, הערבים, הדרוזים, העובדים והלומדים. בזֹרענו בליבותיהם את התקווה לעולם יפה, צודק, שוויוני, הוגן ואנושי יותר. בנֹטענו בנשמותיהם הרכות את ה"אף על פי כן ולמרות הכל". בפֹתחנו בפני ליבותיהם הצעירים את הצֹהר לגרעין האוטופי שלא נס ליחו – מרד בלתי מתפשר בִּמְציאות של עוני, ניוול, ניצול, גזענות, פערים כלכליים פִראיִים, פאשיזם, הדרת הזר ועושק הַחלש וְהַנִדְכָא.
בעֹז רוחם, ציוו לנו להקדיש עצמנו לחנך למעשיהם וחלומותיהם, שטרם נשלמו, בארץ הבחירה – כי כל המחנך לאמונה בעולם צודק וטוב יותר ילד וילדה ישראליים, חייב לראות את עצמו כאילו הוא הנציח את תקוותם ומשאת-נפשם והביס בנפשו את הייאוש. אנו מקבלים על עצמנו ביראה את צו קורבנם – להלחם על קיומו וּדְמותו של העם היהודי בכל תנאים שהם. אנו יורשים מהם את האמונה – להאמין, להאמין באמונה שלמה בְחֲזונם – ישראל של גבישים אנושיים, המוארים בחסד, אהבה ואמונה – אמונה בארץ של שוויון לכל, ללא הבדל דת, גזע, צבע ומין. ארץ ישראל של חירות ושלום.
אנו נוחלים בתקווה אין קץ את מורשתכם שלכם, לוחמי ולוחמות הפלמ"ח. למול קורבנכם במלחמת העצמאות, שאין לו שיעור, תנועתנו – תנועת "דרור-ישראל", המתחדשת – משתחווה ובוכה.
כמה נשמות צמחו וגאו ברוחו של יגאל: הצבר הגזעי – מפקד הפלמ"ח, הקיבוצניק, הארץ-ישראלי והיהודי הלוחם, החלוץ, המורד הנכסף לגאולת עמו, מתהומות הגולה.
אנו גאים, עד בלי די, לקבל הערב את הפרס על שמו. מי יתן ונהיה ראויים לַתִקְווה וְלַחַלוֹם, שהוא, הם וְאַתם נְטָעָתם בנו.
לו יהי.