שאלות ותשובות כלליות:
· שאלה: למה לשלוח את הילדים שלי לפעילות הקיץ בתנועה?
תשובה: פעילות הקיץ בתנועה היא פעילות ערכית מעשית- החניך לומד מחוויותיו במחנה ובקייצת להתמודד עם אתגרים, להיות חלק מקבוצה חברתית, פיתוח הדמיון, אהבת הארץ ועוד.
הסביבה התנועתית היא סביבה ללא אלימות זאת בניגוד לגדילה שאנו רואים בתופעות האלימות בחברה.
בפעילות התנועתית מלווה את הילד בכל עת דמות מבוגר משמעותית המהווה לחניך מחנך, חבר, אח גדול ושותף.
תנועת הנוער העובד והלומד מהווה דוגמא בקרב תנועת הנוער לרמת בטיחות ואחריות גבוהה על חייהם ביטחונם ובטיחותם של החניכים. התנועה פועלת בשיתוף פעולה הדוק ובעידוד משרד החינוך והרשויות המקומיות.
· שאלה : מי משתתף בפעילות הקיץ בתנועה?
תשובה: פעילות הקיץ מהווה המשך ישיר לפעילות לאורך השנה כולה. הקבוצה הפעילה במהלך כל השנה בקן עוברת יחד עם המדריך שלה את פעילות הקיץ ביחד.
יחד עם זאת החלטנו בקיץ הנוכחי להרחיב באופן משמעותי את מספר המשתתפים בפעילות. בימים אלו אנו מזמינים חניכים חדשים רבים להצטרף לפעילות הקיץ בתנועה והקיץ הנוכחי יהיה בסימן קיץ בתנועה.
· שאלה: מי המדריכים של הבן שלי?
תשובה: המדריכים במהלך השנה ממשיכים להדריך את חניכיהם עימם יצרו קשרי אמון והכרות עמוקים גם במהלך פעילות הקיץ.
את חניכי השכבות הצעירות ג-ח מדריכים בדרך כלל המדריכים הצעירים בתנועה בוגרי כיתות ט'-יב'. את חניכי השכבות הבוגרות יותר (ט-יב) מדריכים בוגרי שנת שרות ומדריכים בוגרים כולם מעל גיל 18.
כל המדריכים בתנועה, הבוגרים והצעירים, מנוסים בהדרכה ועברו הכשרה אינטנסיבית להדרכה בכלל ולהדרכה בפעילויות הקיץ בפרט. כל המדריכים עושים את מלאכתם בהתנדבות ומתוך אמונה ואהבה רבה.
· האם הילד שלי יהיה בטוח אצלכם בפעילות?
תשובה: בחודש האחרון עוברים כל מדריכי התנועה ורכזי הפעילויות השונות השתלמויות בנושא ביטחון, בטיחות ובריאות בפעילות הקיץ.
ארגנו בשיתוף עם משרד החינוך ומועצת תנועות הנוער השתלמויות בנושא ביטחון, בטיחות, תברואה וניהול מחנה, קייטנה וסמינר, רעננו את ההנחיות והנהלים שלנו בפעילות הקיץ, בימים אלו אנו עמלים על הקמת מרפאה שלמה בשיתוף עם מד"א באתר המחנות בכפר החורש, אנו סוקרים ובודקים כל פעילות על מנת לזהות בה סכנות פוטנציאליות ועושים ימים ולילות בהכשרת המדריכים שלנו לשיקול דעת, דאגה לחייהם ורווחתם של חניכיהם וללימוד לקחי העבר.
אנו עמלים במרץ יום יום לשפר ולהכין את מפעלי הקיץ שלנו לקליטתם של המוני חניכים.
תנועת הנוער העובד והלומד מהווה דוגמא ומופת בתחום לרמה בטיחות וניהול נכון ואחראי של פעילויות הקיץ- מחנות, סמינרים, טיולים וקייטנות.
לכן, כן- הילד שלך יהיה בטוח אצלנו בפעילות הקיץ.
שאלות ותשובות בתחום הקייצות:
· שאלה: מה ההכשרה שלכם לארגן קייטנה?
תשובה: כל המד"צים עברו קורס הדרכה בקיץ בן שבועיים וכמובן רכשו ניסיון בהדרכה בשנה האחרונה. על הקייצת אחראי בוגר- קומונר שעבר בחודש האחרון השתלמות מיוחדת במשרד החינוך לניהול קייטנה.
מלבד בעלי התפקידים בתוך הקייטנה מפעילה התנועה מערכת ענפה של בקרה וגיבוי של קייטנות הקיץ באישור ובפיקוח משרד החינוך ועל פי כל ההנחיות והנהלים של משרד החינוך.
כמו כן התנועה בעלת הסמכה לתו תקן ISO 9001;2000 של מכון התקנים הישראלי זהו אישור לאיכות בינלאומית לתחום טיולים, סמינרים, פעילות חוץ קנית, פיקוח והעברת נהלים בתחום הביטחון, הבטיחות, הביטוח, והבריאות, הפעלת מרכז סמינרים, לוגיסטיקה, גזברות וכוח אדם.
· שאלה: מהי ההערכות שלכם בקייצת בתחום הרפואה?
תשובה: בכל קייצת נמצא בכל רגע נתון מגיש עזרה ראשונה על ציודו. בפעילות מחוץ ליישוב מתלווה לקייצת חובש. שאלה: מהו מערך הביטחון שלכם בקייצת?
תשובה: במהלך שעות פעילות הקייצת הכניסה לשטח הקייטנה מבוקרת ע"י סדרן. לקייצת בה מעל 100 חניכים מאבטח חמוש.
· שאלה: האם החניכים בקייצת מבוטחים?
תשובה: כן, המדריכים, החניכים, המארגנים וכל משתתפי המפעל מבוטחים בביטוח צד ג'. הפוליסה ממומנת בחלקה על ידי משרד החינוך.
עם זאת התנועה אינה אחראית על אובדן/נזקים של ציוד אישי.
· שאלה: האם הכסף שאני משלם לקייצת משמש קנים אחרים?
תשובה: לא! התשלום לקייצת מהווה את מחיר העלות בלבד של אותה הקייצת. (קייצת שעולה יותר היא יותר מושקעת)
· שאלה: על מה יוצא הכסף שמשלמים ההורים על הקייצת?
תשובה: מחיר הקייצת מורכב מעלות הפעילות-כולל נסיעות, אטרקציות, ציוד וכו', הכשרת המדריכים לקייצת ופרסום. כאמור- התשלום על הקייצת יוצא כולו על הקייצת בלבד
שאלות ותשובות בתחום מחנות הקיץ:
· שאלה: מהם תנאי המחנה?
תשובה: רובם של מחנות הקיץ בתנועה מתקיימים ביער כפר החורש. הלינה ביער הינה בשקי שינה במתחם השינה של הקבוצה, החניכים מקבלים לפחות שבע שעות שינה ביום במחנה. החניכים אוכלים ארוחות צהריים וערב חמות בחדר האוכל המרכזי ביער (המזון מבושל במטבח מוכשר ומאושר ע"י משרד הבריאות), את ארוחת הבוקר אוכלים החניכים במתחם הפעילות שלהם, בנוסף יקבלו החניכים פריסה נוספת בשעת הצהריים. לרשות החניכים מקלחות מסודרות בשטח המחנה (לבנים ולבנות תאי מקלחות מופרדים כמובן), בכל יום מוגדר זמן מקלחות לחניכים המאפשר לכל החניכים להתקלח. ביער אין נקודות חשמל זמינות ומומלץ שלא להביא את הטלפון הנייד למחנה- יצירת קשר עם החניכים תעשה דרך מספרי הטלפון והפקס שיפורסמו בכל מחנה.
· שאלה: מהם הסדרי האבטחה והרפואה ובמחנה?
תשובה: באתר המחנות שלנו בכפר החורש הקמנו בשיתוף עם מד"א מרפאה הפועלת 24 שעות ביממה מהטובות והמתקדמות מסוגה במחנות הקיץ של תנועות הנוער. במרפאה עומדים לרשות החניכים אמבולנס צמוד, רופא וחובשים מנוסים הערוכים לטפל במקום במצוקות החניכים. המחנה מאובטח 24 שעות ביממה ע"י צוות שמירה ובראשו עומדים קב"טים שהוסמכו לתפקידם במיוחד ע"י משרד החינוך. המחנה מוקף בגדר היקפית על פי כל הכללים וההנחיות של משרד החינוך והמשטרה. הכניסה לשטח המחנה (גם לכם ההורים) מותנית בבידוק ואישור זהות המבקרים- על כן יש לתאם מראש ביקורים במחנה במידת הצורך.
· שאלה: מי דואג לחניכים במחנה?
תשובה: מתחילת המחנה ועד סופו נמצא המדריך האישי של החניך (המכיר אותו ומדריך אותו גם בפעילות היומיומית בקן) על בכל רגע נתון עם חניכיו. המדריכים מלווים במהלך המחנה על ידי צוות בוגר ומנוסה השומר עליהם ומסייע למדריכים במהלך המחנה.
· שאלה: למי אפשר לפנות במקרה של בעיה?
תשובה: מחנה הקיץ הינו חוויה ייחודית בתנועת הנוער. חלק משמעותי מהחוויה הינו העצמאות שחווה החניך במהלך המחנה, לכן רצוי לאפשר לחניכים שלא להיות בימי המחנה בקשר רציף איתכם ההורים. יחד עם זאת במקרה חירום או בעיה ניתן יהיה ליצור קשר בכל שעה במספר הטלפון הייעודי לכך המחנה, טלפון זה יפורסם מראש בכל מפעל- במידה ואינכם מכירים את מספר הטלפון אנא צרו קשר עם המדריכים וקבלו אותו טרם התחלת המפעל. בכל מקרה במהלך המחנה המדריכים צמודים לחניכים לאורך כל היום ולא יהיו זמינים.
הקייצת שלנו היא לא קייטנה רגילה- יום בריכה, יום סרט, יום בריכה וכך הלאה.
– מה זה
מחנות הקיץ הינה מסורת ארוכת שנים בתנועות הנוער ומהווה נקודת שיא בפעילות השנתית. מדובר בחוויה ייחודית בעלת ערך חינוכי רב עבור הילדים הלוקחים בה חלק:
פיתוח עצמאות ואחריות
חיבור אל הטבע
חוויה חברתית קבוצתית
בדגש על עבודה משותפת
בנייה מחנאית – פיתוח
תחושת המסוגלות
שבירת שגרה
פיתוח הדמיון ויכולת המשחק
– מה עושים בזה
כניסה לעולם חדש –
"סיפור מסגרת"
בנייה מחנאית
א"ש לילה
ספורט טבלאי
יצירה מן הטבע
פעילויות הפוגה וכיף
זמן משחק
איפה זה
מחנות הקיץ של תנועת הנוער העובד והלומד מתקיימים מסורתית ביער כפר החורש, הנמצא בסמוך למגדל העמק.
המחנה מתקיים לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא מחנות הקיץ.
למחנה רישוי עסק, והינו מתואם עם המועצה המקומית עמק יזרעאל.
רכז המחנה, רכז הביטחון, רכז הבטיחות ורכז התברואה – הוסמכו לתפקידם בתנועה ובהשתלמויות של המשרד החינוך.
על היער
המחנה מגודר ומאובטח 24 שעות ביממה ע"י מאבטחים חמושים ומצלמות.
במחנה נמצאת מרפאה הכוללת רופא וצוות חובשים של מד"א, אמבולנס ורכב פינוי.
המחנה מספק כלכלה מלאה: המזון מבושל במטבח מרכזי ע"י צוות טבחים מקצועי (כפוף לפיקוח משרד הבריאות). כמו כן ישנה מכולת קירור המספקת מים קרים לכל אורך המחנה.
היגיינה: שירותים ומקלחות אשר
מנוקים מספר פעמים ביום.
הקפדה על שטיפת ידיים וניקיון
לאורך המחנה.
במסגרת התכנית הניסיונית לשילוב הורים יחידים (למשפחות חד הוריות) בשוק התעסוקה הישראלי, מעוניין משרד התמ"ת לסייע להורים יחידים, לצורך הכשרתם והשתלבותם בשוק העבודה ולעידוד התמדתם בעבודה, במימון פתרונות לשהות ילדיהם בשעות שבהם מערכת הלימודים הפורמאלית אינה פועלת וכן במימון קייטנות בחופשת הפסח והקיץ.
התוכנית פועלת מתוך הכרה שהעדר פתרונות לשהות הילדים בשעות ובימים אלה וכן עלויות השהות במסגרות השונות, עלולים להוות חסם בפני השתלבות בעבודה או הגדלת היקפה, ופוגעים ברצף ויציבות של ההורה היחיד במקום עבודתו.
סיוע לקייטנות – עד 1,000 ₪ לילד למחזור אחד של קייטנה ולא יותר מ- 5,000 ₪ למשפחה.
מוקד הורים יחידים: moital@taldor.co.il
סיוע להורים יחידים בהשתתפות במימון קייטנות
מצ"ב "נוהל סיוע להורים יחידים בהשתתפות במימון סל שעות ו/או קייטנות".
בבוקר יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל התאספו רבים מתושבי רמלה בבית העלמין הצבאי בעיר, על מנת לכבד את זכרם של טובי בניה ובנותיה של עירנו שנפלו.
ביניהם בלטו במיוחד עשרות חניכי הנוער העובד והלומד הרמלאים שחילקו זרי פרחים למשפחות ששכלו את יקיריהם והניחו זרים על קברים שאין מי שיפקוד אותם.
מחזה זה אמנם יוצא דופן אך אינו חדש בעירנו – זו השנה ה30 שחניכי הנוער העובד והלומד מקיימים את מבצע "זר לנופל" ברחבי הארץ. "פעם מוכרי פרחים היו מפקיעים מחירים בגלל הביקוש הגדול ביום הזיכרון, וזה לא הוגן שמשפחה שאיבדה בן, אח או קרוב אחר תצטרך לשלם יותר כדי לכבד את הקבר שלו, אז אנחנו מחלקים אותם בחינם" כך מספרת סהר, תלמידת כיתה יא' שפעילה בסניף הנוער העובד כשנה.
נועה ליברמן, מדריכה בסניף, מוסיפה כי "החניכים עמלו שעות רבות באריזת הפרחים לזרים יפים באהבה וביצירתיות עד השעות הקטנות של הלילה, וכשרואים את הטוב שזה עושה לאנשים, לדעת שהם מרגישים את ההשתתפות בכאב ואת הביחד, זה שווה כל רגע".
חניכי הסניף לקחו חלק גם במבצע "נר ואיגרת" של מרכז ההדרכה, במסגרתו הגיעו הנערים לבתי המשפחות השכולות ונתנו להם נר זיכרון, איגרת והזמנה לטקס העירוני.
יכולתן של הרשתות החברתיות ברשת האינטרנט לקדם ולסייע לנושאים חברתיים הוכחה לאחרונה במהפכי המשטר במדינות ערב. זו רק אחת הסיבות שבמעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות- מגשימות, כחלק מההערכות ליום הרצל (החל השנה ב- 15.5) הוחלט לפתח ולהשיק משחק רשת חדש שתכליתו לעורר את המודעות ליום הרצל וכן ללמוד באמצעותו על עקרונות הציונות ועל תוכניתו של חוזה המדינה.
חברי תנועות הנוער החברות במעגל התנועות הציוניות חלוציות מגשימות יצרו משחק אינטרנטי בו מפעילים בני הנוער את דמותו של הרצל: המטרה לקפוץ בין שלבים ולאסוף חלוצים שיעלו לארץ. ככל שמצליח הרצל לאסוף יותר חלוצים כך ניתן לבנות יותר מוסדות לרווחת העם בארץ ישראל. המשחק משלב הנאה ולימוד.
מי שאינו מסתפק במשחק יכול גם להיות חבר של הרצל בפייסבוק ולקבל חומר רב על חוזה המדינה ועל נושאים ציוניים עכשוויים.
"להרצל היתה תוכנית מצוינת להקים כאן חברה טובה, צודקת ושיווניות, אין צורך להרים ידיים ולוותר על התוכנית הזו, אבל צריך לעבוד קשה כדי ליישם אותה" אומר עמית יזרעאלי, ממפתחי המשחק, "המשחק הוא דרך טובה לחבר ולעורר אנשים רבים לנושא, אני מאמין שהוא יגרה אנשים לדעת יותר".
למשחק לחצו כאן
בנוסף למשחק המחשב מתכננים מדריכי מעגל תנועות הנוער הציוניות חלוציות לקיים ביום א' הקרוב שיעורי חברה לכ- 25,000 תלמידי חטיבות ביינים ותיכונים במאות בתי ספר בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים- יורם בר-קובץ, 054-6734467
מרגיש שאתה צריך אוזן קשבת? מחפשת עם מי לדבר?
אז תמיד יש לך עם מי!
דבר ראשון, יש את המדריך שלכם ובכלל חברים בוגרים יותר בתנועה שאפשר לדבר איתם.
וחוץ מהם, יש לכם את הקו החם של אגודת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) – יש עם מי לדבר – 03-6205591
ואת הקו החם לתמיכה וייעוץ בסוגיות של זהות מגדר ושינוי מין – לטרנסג'נדרים ומתלבטים: 054-7281250
ויש את איגי – ארגון הנוער הגאה. פעילויות, פעולות ושיחות לנוער להט"בי עם מדריכים.
לאיגי יש הרבה מוקדי פעילות:
ראשון לציון, חולון, רחובות, הקריות, חיפה, עפולה, קריית שמונה, קבוצות חברתיות ב-ת"א, אשקלון, אשדוד, באר-שבע, הרצליה, פתח-תקווה, כפר-סבא, נתניה, מודיעין ורמלה-לוד.
יש את הבית הפתוח בירושלים, שהוא בית לפעילויות ולמפגשים, יש בו גם מפגשי נוער.
ויש את בית דרור שבתל-אביב, בית לנערות ונערים שבעקבות נטייתם המינית כרגע אין להם מקום לשהות בו.
תזכרו – אתם לא לבד!
רוצים לעשות הקרנה בקן לציון אירועי הבנ"ה? רוצים לראות עם חברים סרט בנושא? רוצים סתם לראות כמה סרטים טובים?
קבלו המלצות לסרטים על הומופוביה, על מאבק להט"בי (לסביות, הומואים, טרנסקסואלים וביסקסואלים), על היסטוריה להט"בית וכו'.
כל הסרטים מוכרים ואפשר די מהר ופשוט למצוא באינטרנט מקום להוריד אותם ממנו, גם עם תרגום. תהנו!
הר ברוקבק
שני בוקרים מגלים את אהבתם זה לזה על הר קשוח וקסום, אך מתקשים להתגבר על המוסכמות החברתיות והעכבות הפנימיות ולממש את משיכתם ואהבתם.
תפילות לבובי – מומלץ!
סיפורו האמיתי של בובי גריפית', צעיר הומו שהתאבד, ואימו, מרי גריפית', לוחמת נחרצת בעד זכויות ההומואים. הסרט מתאר את תהליך גיבוש הזהות הקשה של בובי ואת תהליכה הקשה לא פחות של אימו להתגבר על כל מה שחינכו אותה על הומוסקסואליות.
מילק
סיפור המאבק החברתי של סיפורו של מנהיג קהילת הלהט"ב בסן פרנסיסקו, וההומו הראשון שנבחר למשרה ציבורית בארה"ב.
אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם
אסי עזר יוצא למסע שתכליתו להבין מה קורה להורים אחרי שהם שומעים את המשפט "אמא ואבא, אני הומו".
ברוב המקרים הטלטלה שהם חווים משנה את חייהם, ומאותו הרגע גם עליהם "לצאת מהארון" בפני החברה.
הילדים בסדר
סיפורן של זוג לסביות החיות יחד כבר 20 שנה. הן גרות בבית גדול יחד עם שני ילדיהן המתבגרים אשר נולדו מתרומת זרע. כאשר ג'וני, הבת הבכורה מגיעה לגיל 18 ומתכוננת לקראת מעבר לקולג' מבקש ממנה אחיה הצעיר לעזור לו למצוא את אביהם הביולוגי. מבלי לספר לאימהות, מצליחים האחים לארגן פגישה עם האב, המתגלה כבחור נאה, מצחיק, ו"זורם".השניים מתאהבים בו מייד, ומחפשים דרך להכניס אותו לחיי המשפחה.
בנים אינם בוכים
סיפור אמתי. ברנדון טינה, נער טרנסג'נדר, הוא בעצם של טינה ברנדון, נערה בודדה שחולמת להפוך לגבר איך לא מסוגלת לממן את הניתוח לשינוי מין. ברנדון מצליח לגרום לתושבי העיירה לא לדעת כי מינו הוא בעצם נקבה ומנהל מערכת יחסים עם נערה בת 19, עד הסוף הבלתי נמנע, כנראה.
כמובן שיש עוד המון סרטין שיכלו להיכנס לרשימה הזו.
כמובן שזה לא הכול, וכמובן שיש המון הטרדות ואירועים שבכלל לא מדווחים, וכמובן שהערות 'קטנות' של קללות יומיומיות שהומואים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) 'זוכים' להן בכל יום לא מופיעות פה, אך קבלו אותה – הכרונולוגיה העצובה של ההומופוביה בישראל בשנים האחרונות.
• ב-1 ביולי 2005 דקר ישי שליסל, חרדי בן 30, באמצעות סכין שלושה משתתפים במצעד הגאווה בירושלים ופצע אותם באופן בינוני.
• ב-2006 רב צבאי בפיקוד העורף הפיץ, באמצעות מערכת האימייל הצבאי, חיבור שבו ביצע השוואה בין יחסי מין חד-מיניים לבין קיום יחסי מין עם בהמות.
• בנובמבר 2006 התגלה ביישוב עלי מטען חבלה, שאליו הוצמד שלט ובו נכתב: "סדומאים החוצה". חבלנים פוצצו את המטען באופן מבוקר, והמשטרה העריכה כי הוא הוכן על רקע מצעד הגאווה בירושלים.
• ב-2006 הופצו בשכונות חרדיות שלטים שקראו להרוג הומואים תמורס פרס כספי.
• בסקר שנערך באוקטובר 2006 על שירותם של הומואים ולסביות בצה"ל נמצא ש-65% מהמשיבים, הנמצאים בשירות צבאי או השתחררו בשנה האחרונה מצה"ל, טענו כי הערות הומופוביות הן חלק מההווי הצבאי, וכ-48% ציינו כי הוטרדו מילולית בשל נטיותיהם המיניות.
• באפריל 2007 שלמה שרף, לשעבר מאמן נבחרת ישראל ופרשן ספורט ידוע אומר בראיון ש"הייתי עושה את מצעד הגאווה באילת, ליד הגבול, מעביר אותם את הגבול ולא מחזיר אותם".
• באוקטובר 2007 מאבטח ברשת המרכולים AM:PM שקילל זוג הומואים שהחזיקו ידיים בחנות של הרשת, אמר שצריך לשרוף גייז ואף ירק לעבר בני הזוג.
• בפברואר 2008 ח"כ שלמה בניזרי טען כי "אחת הסיבות לרעידות אדמה היא משכבי זכר".
• בפברואר 2008 שלושה הומואים הותקפו בתל-אביב במכות, בעיטות ומוט ברזל על ידי קבוצה של חמישה בני אדם. אחד מהם אף אושפז בבית החולים "איכילוב" עם שבר ועבר ניתוח.
• בינואר 2008 דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעת תיקון לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שלפיה לא יתקיימו יותר מצעדים של הקהילה ההומו-לסבית בעיר. במהלך הדיון אמר חבר הכנסת נסים זאב מש"ס כי "יש לטפל בהומואים כמו שוועדת החוקה טיפלה במחלת שפעת העופות".
• באוגוסט 2008 בחיפה נערים הומואים שחזרו מבילוי הותקפו על ידי אלמוני שאיים עליהם והשליך עליהם אבן גדולה בזמן שנמלטו מהמקום.
• באוגוסט 2008 בני זוג הומואים בילו בפאב "סולומון" בירושלים, והוצאו ממנו בברוטאליות, לטענתם – רק כי התנשקו.
• במצעד הגאווה באילת שנערך ב-2009 נקראו קריאות גנאי והושלכו על הצועדים ביצים. כמו כן אחד מהצועדים הותקף על רקע נטייתו המינית ופונה לבית החולים יוספטל.
• במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, נכנס אלמוני חמוש בנשק חם לבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, פתח בירי בעת מפגש של בני נוער גאים ב"בר נוער", ולאחר מכן נמלט מהמקום. באירוע נרצחו שני בני אדם, ונפצעו יותר מעשרה. בימים שלאחר מכן נערכו בערים שונות בארץ מחאות ספונטניות. שבוע לאחר מכך מתקיימת עצרת הזדהות בכיכר רבין שבת"א (בה גם נואם נשיא המדינה שמעון פרס), עשרות אלפים מגיעים אליה.
• באוגוסט 2009 סטודנט הומו ניסה לעלות על אוטובוס בירושלים אך הנהג לא אפשר לו ואמר ש"עליי לא עולים, אני לא עליז. זה שאתה עליז זאת בעיה שלך. עכשיו תרד לי מהאוטובוס".
• באוגוסט 2009 אלמונים השליכו ביצים לעבר בר של להט"ב בתל-אביב.
• מאי 2009, שני גברים שהתנשקו ברחוב בתל אביב אוימו על-ידי קבוצת אנשים עם מוטות ברזל ונאלצו לברוח.
• יוני 2009, בירושלים, הותקפה קבוצת להט"בים שיצאה ממסיבה. אחד התוקפים פנה אל טרנסג'נדרית שהייתה בקבוצה, הציע לה "ללכת מכות כמו גברים" ודחף אותה. לאחר מכן הוא חנק את אחד מהמותקפים והטיח אותו בעמוד, וכן היכה בראשו של אחר.
• בספטמבר 2009 הכניסה לבית הפורום החיפאי (ארגון קהילתי של להט"ב) הושחתה בכתובות גרפיטי, וקבוצה של נערים השליכה לעברה בקבוקים.
• במצעד הגאווה בירושלים שנערך ב-2010 תקפו נערים שני צעירים וגרמו להם לחבלות. התוקפים נמלטו תוך שהם צועקים "מוות להומואים, להרוג את כולכם".
• ביוני 2010 בתל-אביב אלמונים חרטו את הכיתוב "ZONA" על רכבה של לסבית, ונוסע באוטובוס אמר לזוג נשים ש-"צריך להרוג את כל ההומואים והלסביות" והראה להן אקדח.
• באוגוסט 2010, הזמר עופר לוי אמר בערוץ 24 ש"מי שלא אוהב יהודים הוא נאצי, ומי שלא אוהב נשים הוא פסיכופת".
• באוגוסט 2010 עובדי רשות שמורות הטבע והגנים סירבו לאפשר לזוג הומואים להיכנס לשמורות עם מינוי לזוג, בטענה שהמינוי מיועד רק לזוגות הטרוסקסואליים.
• בדצמבר 2010 חייל מילואים מהדרום שעבר קורס גיור צבאי במסגרת פרויקט "נתיב" סולק ממנו בבושת פנים לקראת סיומו. הסיבה: צוות הרבנים גילה כי הוא הומו ומתגורר עם בן זוגו.
• בדצמבר 2010 סירבה המשטרה להכיר ברחל אלגבסי כאלמנתה של פביולה בוהדנה שנספתה באסון אוטובוס השב"ס בשריפה בכרמל ובשלושת ילדיהם כיתומים.
• מסקר שנערך ב-2010 עולה ש-25% מהציבור לא ירצה לגור בשכנות להומו.
• במרץ 2011 ועדת ההקצבות העירונית בירושלים סירבה לאשר העברת תמיכה של 36 אלף שקלים לבית הפתוח, המשמש כתובת לחברי הקהילה בעיר, למרות שבג"ץ קבע כי עליה להעביר למקום תמיכה של מאה אלף שקלים.
• באפריל 2011 חייל בטירונות סיפר לחבריו לאוהל כי הוא הומו ובתגובה חבריו העבירו אותו מסכת התעללות שנמשכה שבועות. בהן היו מקללים אותו, משפילים אותו, סוגרים אותו בשק השינה שלו ועוד.
1947-8– התיעוד המוקדם ביותר של מפגשים של הומואים (כמובן, בחשאיות וסודיות). המפגשים התרחשו בגינת לונדון שבתל-אביב.
1962 – נדפסת הכתבה העיתונאית הראשונה על הקהילה ההומו-לסבית בעיתון "העולם הזה" תחת הכותרת: "המחתרת על הטיילת", כתבת תחקיר מעמיקה על הקהילה הגאה.
1964 – משרד המשפטים מנסה להביא לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים אך הממשלה מסכלת ניסיון זה.
1969 – אחרי מלחמה עם הצנזורה, מועלית הצגה ראשונה בעלת תוכן הומוסקסואלי: "הנערים בחבורה".
1971 – אורי אבנרי מגיש הצעת חוק לביטול האיסור על מין הומוסקסואלי. גם ניסיון זה נכשל.
1974 – עשרים גברים הומוסקסואלים (ונערה סטרייטית אחת) הסתובבו בכיכר רבין (אז כיכר מלכי ישראל) כשעל פניהם מסכות ודרשו זכויות שוות.
1975 – הקמת האגודה לשמירת זכויות הפרט (אגודת ההומואים, הלסביות הטרנסג'נדרים והביסקסואלים)
1978 – חמישה חברי כנסת מגישים הצעת חוק לביטול האיסור הפלילי על יחסים הומוסקסואליים. ההצעה נופלת ברוב של 28 נגד 18.
1982 – הקמת הקו הלבן, קו קשב וסיועה ללהט"בים ומשפחותיהם.
1988 – שולמית אלוני מגישה הצעה לתיקון חוק העונשין ובו מרבית הסעיפים העוסקים בעבירות מין מנוסחים מחדש. אלוני "שוכחת" להכליל את הסעיף האוסר יחסי מין הומוסקסואלים בהסכמה, חברי הכנסת לא שמו לב שהסעיף נשמט והמחטף בוצע.
1989 – תקדים משפטי (תקדים=פסיקה שקובעת כי מעטה ככה צריך להתנהל): יונתן דנילוביץ', דייל באל-על, מגיש תביעה נגד אל-על על כך שבן זוגו (עימו הוא חי מאז 1979) לא מקבל כרטיסי טיסה חינם ואילו בני-זוג שאינם מאותו המין זוכים לכך. בית הדין פסק לטובת דנילוביץ', אל-על ערערה והפסידה שוב. לאחר מכן היא פנתה לבג"ץ וגם שם הפסידה.
1992 – תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. דרך מאבק משפטי שנוהל על-ידי האגודה הוסף לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האיסור להפלות על בסיס העדפה מינית.
1993 – שינוי הפקודות בצה"ל. בנאום בכנסת בנושא זכויות הומואים ולסביות, עוזי אבן, דאז ראש החוג לכימיה באוניברסיטת ת"א, חושף כי כוחות הביטחון הישראליים הפכו אותו ל"סיכון בטחוני" בשל היותו הומוסקסואל, וזאת לאחר שירות של כ-15 שנה בתפקידים הרגישים ביותר. רבין, מזועזע מהפקודה שמדירה הומוסקסואלים מתפקידי מודיעין רגישים בצבא, מקים ועדה שתשנה זאת ותוך מספר חודשים הפקודה משתנה.
1994 – הומואים ולסביות יהודים מנסים לקיים ביד-ושם טקס זיכרון להומואים שנרצחו בשואה אך מותקפים פיזית על-ידי פעילי ימין ומגורשים.
1994 – הכנסת מסרבת לדון בחוק זכויות פנסיה שוות לזוג הומו/לסבי. ללא תמיכה חוקית, אוניברסיטת ת"א מקירה בזכויות הלהט"בים ועמית קמה מקבל זכויות פנסיה ופטור משכר לימוד, כבן זוגו של פרופ' עוזי אבן.
1996 – זכויות הנצחה. אדיר שטיינר, שבן זוגן, אל"מ ד"ר דורון מייזל ז"ל, נפטר מסרטן, לא מוכר על ידי היחידה להנצחת החייל כבן-זוג ומגורש מטקסי הזיכרון. האגודה מגישה בג"צ על כך אך נכשלת.
1997 – האגודה מגישה בג"צ נגד החלטת שר החינוך זבולון המר לאסור את שידור התוכנית "קלפים פתוחים" על בני נוער הומואים ולסביות בטלוויזיה החינוכית. האגודה זוכה והתוכנית משודרת.
1997 – אירוע וויגסטוק (הופעות ומסיבה להעלאת מודעות לאיידס ולגיוס תרומות למאבק באיידס) מופר משלוותו כששוטרים, בניגוד למה שסוכם, דורשים לסיים אותו מוקדם מהמתוכנן, המארגנים מסרבים, ומתפתח עימות. לאחר האירועים התרעמה הקהילה על כך שבמהלך הטיפול בהתפרעויות לבשו השוטרים כפפות גומי.
1998 – מצעד הגאווה הראשון בתל אביב (בשנים 1996-1997 צוינו ימי הגאווה בנסיעה מאורגנת של כמה עשרות כלי רכב ברחובות תל אביב, כשעליהם סיסמאות בדבר שוויון זכויות).
1999 – בית המשפט לענייני משפחה, בהחלטה תקדימית, קובע שאם לא ביולוגית היא אפוטרופוס נוסף לילדים שילדה בת זוגה. מול זאת, באותה השנה דוחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשתן של טל ואביטל ירוס-חקק לאמץ האחת את הילדים שילדה בת זוגתה.
1999 – הכנסת משווה את הגיל המותר ליחסי המין הומוסקסואלים (עד אז, 18) לגיל המותר ליחסי מין הטרוסקסואלים ('סטרייטים'), כלומר, גיל 16.
2000 – בפסק דין תקדימי החליט בג"ץ להתיר לזוג הלסביות ניקול ורותי להפוך לאמהות שוות זכויות וחובות למתן, שהוא בנה הביולוגי של רותי ברנר-קדיש.
2001 – מצעדי גאווה ראשונים מתקיימים בירושלים, בחיפה ובאילת.
2004 – בית המשפט מקבל דרישת הומו שבן-זוגו נפטר להכיר בו כיורש חוקי. בעקבות כך, הכריז היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2004 שהמדינה מכירה בשוויון זכויות לזוגות חד-מיניים בנושאי רכוש וממון.
2005 – במהלך מצעד הגאווה בירושלים, דקר ישי שליסל, חרדי בן 30, באמצעות סכין שלושה משתתפים במצעד, ופצע אותם באופן בינוני. שליסל טען במשפטו כי בא "לרצוח בשליחות השם". שליסל הביא לקיצוניות את העוינות והטינה שהופגנו כלפי הצועדים במצעד לאורך השנים, שהתקבלו לאורך מסלולו בחרפות ובגידופים, ואף בהשלכת שקיות שתן.
2005 –בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קובע כי מעסיק שפיטר אישה טרנסקסואלית בשל תהליך שינוי המין אותו החלה לעבור, מזכר לנקבה, יידרש לפצותה. במסגרת הפשרה, הסכימה האישה שלא לחזור לעבודתה, אך היא תפוצה בסכום משמעותי בגובה של 24 משכורות חודשיות – 2 שנות עבודה.
2006 – במסגרת היום הבינלאומי נגד הומופוביה (17/5) יוצא נשיא המדינה, משה קצב, בהצהרה אוהדת לקהילה ההומו-לסבית שבה הוא קורא לאזרחי המדינה לנהוג בהומואים ולסביות בכבוד ובשוויון זכויות ולא לפגוע בהם.
2009 – ביטוח לאומי העניק לראשונה חופשת לידה לזוג הומואים.
2009 – במוצאי שבת, 1 באוגוסט, נכנס אלמוני חמוש בנשק חם לבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, פתח בירי בעת מפגש של בני נוער גאים ב"בר נוער", ולאחר מכן נמלט מהמקום. באירוע נרצחו שני בני אדם, ונפצעו יותר מעשרה. בימים שלאחר מכן נערכו בערים שונות בארץ מחאות ספונטניות. שבוע לאחר מכך מתקיימת עצרת הזדהות בכיכר רבין שבת"א (בה גם נואם נשיא המדינה שמעון פרס), עשרות אלפים מגיעים אליה.
2010 – אגודת הלהט"ב מקבלת את אות הנשיא למתנדב, אות יוקרתי המוענק אחת לשנה למתנדבים יוצאי-דופן בחברה הישראלית.
2010 – פסיקה תקדימית: בית משפט לענייני משפחה בירושלים פוסק כי גבר יוכל לאמץ את בנו הביולוגי של בן זוגו. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי משרד הרווחה כי אישור בקשת האימוץ הוא לטובת הילד.
מיתוס:
הומוסקסואליות אינה קיימת בטבע אלא רק אצל בני אדם, לכן זה לא טבעי.
עובדה:
מחקרים רבים מצאו שהתנהגות חד-מינית היא "טבעית" בין בעלי חיים רבים, לא מעטים מהם הם גם יונקים, כמונו.
מיתוס:
רוב הלסביות או ההומואים מזהים עצמם כבני המין השני.
עובדה:
הגדרה כהומוסקסואל או לסבית מתייחסת למשיכה מינית ולא לזהול המגדרית (כאישה או כגבר).
אנשים לעיתים קרובות מתבלבלים בין הומוסקסואליות לטרנסקסואליות. טרנסקסואלים מרגישים כאילו הם נולדו למין הלא נכון, הומואים או לסביות מרגישים בסדדר גמור עם מינם הביולוגי (עם זה שהם נולדו זכר או נקבה, גבר או אישה).
מיתוס:
התנסות הומוסקסואלית כנער/ה מתבגר/ת ישחקו חלק גדול בקביעה האם אדם הומוסקסואל כמבוגר.
עובדה:
להרבה אנשים הומוסקסואלים ולסביות היו התנסויות הטרוסקסואליות בגיל ההתבגרות אבל הם מזהים עצמם כהומו או לסבית, להרבה אנשים הטרוסקסואלים (סטרייט) היו חוויות מיניות בן/ת מינם אבל הם מזהים עצמם כהטרוסקסואלים.
מיתוס:
לילדים לזוגות חד מיניים יש ילדות קשה יותר
עובדה:
במשך עשרים השנים האחרונות ניסו חוקרים רבים לבחון את השפעת התא המשפחתי החד מיני על התפתחות הילדים. מחקר מקיף מ-2006 מצביע על כך שהחיים במשפחות חד מיניות אינם משפיעים על התפתחות הילד; הגורם המשפיע המרכזי ביותר היה איכות היחסים במשפחה והקשר בין חבריה, בדיוק כמו אצל סטרייטים.
מיתוס:
אין מערכות יחסים יציבות בקהילה ההומו-לסבית
עובדה:
אין כל (!!!) הוכחה שמערכות יחסים הומוסקסואלית פחות יציבה. אך אנשי מקצוע מסכימים שזוגות חד מיניים, לצערנו, מתמודדים עם אתגרים וקשיים רבים שהטרוסקסואלים לא מתמודדים איתם: קשיים כלכליים ומשפטיים שנובעים מחוסר בזכויות, קשיים בהכרה, הצקות והשפלות וכו'.