קטעי חניכים מטקס הסיום של סמינר מש"צים 2010
"אז מהו מש"צ?
בתור מד"צית הייתי עונה – י"בניק רחוק שמתעניין מה שלום ההדרכה שלי או איך עברה הפעולה.
בתור מדריכה שנה שנייה הייתי עונה שזה מי שפונים אליו על כל שטות וגם שזה בן אדם ממש עסוק.
הגעתי לסמינר מש"צים עם המון שאלות והמון ציפיות. המון פחדים וגם מיכל מלא במוטיבציה.
לא תיארתי לעצמי שהמיכל יכול להתמלא, לעלות על גדותיו, עד כדי כך שכל פעם שנדבר על שנה הבאה, אני ארגיש התרגשות בכל הגוף. לחץ נעים, פחד טוב.
השתוקקות לחזור לקן ולהעמיס על כתפיי את האחריות העצומה הזו.
כל שיחה על חינוך ריגשה אותי, מילאה אותי במחשבות.
השיחות הקולחות בין חברי החוג העשירו אותי יותר מהכל.
לפני הסמינר חששתי – האם נכון יהיה לוותר על ההדרכה ולבחור להיות מש"צית?
כשהגעתי לכאן הבנתי את המשמעות של להדריך את המדריכים. וככה הייתי עונה עכשיו לשאלה מהו מש"צ – אני חושבת שמש"צ הוא זה שהכוח בידיו והוא מכוון את המדריכים לעשות את משימתם הכי טוב, הכי מחנך, הכי שאפתני והכי מגשים שאפשר.
עכשיו אני מבינה עד כמה מקומו של המש"צ חשוב בחי המד"צ שלו.
אני מודעת לקשיים הרבים שצפויים בדרך,
יהיו כישלונות ויהיו אכזבות ויהיו הרבה רגשות.
אבל אני מאמינה בעצמי, וגם בכם שותפיי,
ורצה שתדעו שאתם אף פעם לא לבד, אתם מוקפים שותפים.
כי בצעם כולנו קשורים אך משימה אחת –
משימת ההדרכה.
חברי סמינר מש"צים – לעבודה, להגנה ולשלום, עלו והגשימו."
מור גרבר – קן מזכרת בתיה.
"אילו אתגרים אני רוצה להעניק לעצמי?
אני רוצה לחשוב רחב, על כל הפעילות ועל כל מי שמשתתף ואני רוצה שישתתף בה. למצוא פתרונות לכל בעיה, לדעת לבקש עזרה בשעת הצורך. לחשוב בגדול, להמציא את הגלגל מחדש, להבין את הקן, להצליח לראות את הדברים שכן אפשריים בו.
מהם היעדים שאני מציבה לעצמי כלפי השכבות שארכז? להגדיל את כמות החניכים שמגיעים.
מי שיגיע יחווה פעילות מגוונת וחינוכית, הקבוצות יהיו יותר מאוחדות, הם יהיו חברים טובים יותר אחד של השני.
אילו מסרים אני רוצה להעביר לחניכים, למדריכים?
מסרים של יחד, יצירה וחברות, שהאהבה אחד לשני תהיה הדבר המרכזי והעיקרי, נשאף לטוב של כולנו – טוב שהוא מעבר למסכות של ניכור , התבדלות וסטראוטיפים. טוב שהוא מתוך שיתוף וחוויות טובות ביחד.
מהו המצפן שלי?
הרצון לקחת יותר אחריות על הקן, השאיפה שהגליל העליון יהיה ערכי יותר, שהקיבוץ יהיה מקום שטוב לגדול בו. להחזיר את התקווה, האמונה, החלומות. השאיפה לעשות, לשנות. "
רותם ברק, קן גליל עליון
"כשהחלטנו למש"צ לקחנו על עצמנו הרבה:
הנהגת הקן
ליווי והדרכת המדריכים
הזדמנות לחשוב על הקן מזוויות שונות ועל מה שיש לו להציע לצעירה, לנו ותמיד בתקווה לחברה כולה.
מקום לכל אחד להתבטא, ליצור, ולהרגיש שייך.
מקום שמקדש מילה שקל להגיד אותה אבל לא תמיד קל לבצע – אהבה. הקן שואף להקיף את חיינו בדברים הטובים ביותר ואנחנו , המש"צים, מרגישים מחוייבות, שליחות ורצון מתחדש להנהיג ולהוביל דבר כל כך טוב בחברה שכזאת.
אם לפני הסמינר הדגישו לנו את חשיבות תפקידנו עכשיו אנחנו נדרשים לדמיין את שנה הבאה ולשאול מלא שאלות לגבי איך הולך להיות שם בשבילם? מה הם צריכים? ואיך אנחנו אחרי הכל גם _____ בתפקידנו יכולים לתת להם מענה.
זה גם מפחיד – האחריות הכבדה של הנהגת הקן ומעשה המיש"צ.
אבל מש"צים, אם ניתן את אהבתנו למעשה ונזכיר לעצמנו ולאלה שסביבנו למה אנחנו עושים אותו נצליח והתחושה שהקן גדל בזכותנו ושל הקשרים החדשים שיצרנו תהיה מעבר לכל דימיון."