נאום נציגות תנועות הנוער בעצרת המחאה בראשון לציון 27.8.11 – יעל ורתם מקן ראשון מזרח הנוער העובד והלומד
שלום לכל האנשים היקרים שבחרו לצאת מהבתים ולהגיע לכאן הערב.
אני רתם, עולה לכיתה י"ב, חניכה ומדריכה בקן ראשון מזרח של הנוער העובד והלומד.
אני יעל, עולה לכיתה י"ב וגם אני חניכה ומדריכה בקן ראשון מזרח.באנו לדבר בשם הנוער הישראלי, בשם התנועה שלנו ובשם תנועות הנוער שמשתתפות איתנו במאבק השומר הצעיר והמחנות העולים.
אנחנו כאן כדי לצעוק בקול רם ולהראות שגם הנוער רואה שהמדיניות קלוקלת והמדינה הזאת מקולקלת.
קוראים לנו דור הפייסבוק, אומרים שאנחנו מנוכרים, שטחיים. אבל כמו שראיתם בשבועות האחרונים, אנחנו לא אדישים למציאות.
הנוער לא עיוור אנחנו רואים מה לא בסדר במדינה שלנו!
זה לא בסדר ש-40 ילדים צריכים להצטופף בכיתה אחת, זה לא חינוך הולם!
זה לא בסדר שנער בן 15 צריך לצאת לעבוד בשביל שהמשפחה שלו תגמור את החודש, לא בזה הוא צריך להתעסק!
וזה לא בסדר שמשפחות עם ילדים גרות ברחוב, זה לא לחיות בכבוד!
זו לא מדינת ישראל שאנחנו רוצים!!
אותנו מלמדים בבית הספר שמדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה;
שמדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.
אז איפה החירות?, איפה הצדק?, איפה טובת כל תושביה?!
מאז ומתמיד עם ישראל חלם את מדינת ישראל כמדינה שוויונית לכולם, כמדינת רווחה! מדינה שבה האדם יחיה בכבוד, שלא יהיו פערים כלכליים, שבה לאדם יהיה צדק ולא צדקה! אנחנו הנוער חלק מהחברה והעתיד של המדינה!
גם אנחנו בעוד כמה שנים נצא "לעולם המבוגרים" ונרצה לשכור דירה, לעבוד במשרה ראויה, להקים משפחה, ולסיים את החודש בכבוד.
אנחנו דורשים מדינה שמאפשרת לנו את כל זה!
אנחנו יכולים לשנות! המצב במדינה הוא לא גזירת גורל! הוא יכול להשתנות והשינוי הוא בידינו!
גם אנחנו יכולים לתת את הטון במהפכה! גם לנו יש בה חלק!
בואו נבין את המושגים "קפיטליזם" ו"מדינת רווחה", הם רק נשמעים מסובכים! בואו ניפגש במאהלים, בואו נצעד בהפגנות, נקשיב בהרצאות, בואו נקיים שיחות, נקשיב, נלמד, נביע את דעותינו- כי הן חשובות!
בואו נשמיע את קולנו בבתי הספר,נדבר אחד עם השני,נקבל החלטה על צעדנו כנוער של מדינת ישראל,בואו נתערב ונשנה.
ובואו בגאווה כי זו המדינה שלנו!!!
המהפכה הזו, באה לשנות את החברה, והיא באה מתוך אכפתיות, ואהבה לכל אדם באשר הוא.
כי אחרי הכל, כפי שמרטין בובר אמר פעם:"הנוער, הוא הסיכוי הניצחי, לאושר של האנושות".
בואו ונראה שזה נכון! אני מאמינה בנו בכל ליבי.
ונסיים בברכת התנועה:
לעבודה להגנה ולשלום
עלה והגשם