השנה העמקנו עוד בפעילותנו: עשינו יום עיון לכל המד"צים אשר מדריכים חניכים בשכבה הצעירה מהעדה האתיופית, קיימנו הפעלות, תערוכות ופעולות בכל המוקדים ובחמישי נשתתף בטקסים ברחבי הארץ.
חג הסיגד, שמשמעו השתחוויה, הוא חג המאפיין את יהדות אתיופיה, אשר קיימו מדי שנה בכ"ט במר חשוון את החג דורות רבים.
חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ״ט בחשוון- 50 יום לאחר יום הכיפורים, השנה החג חל בכ"ו חשוון (הוקדם) ב 24/11/2011. חג הסיגד הוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה.
שני המקורות המרכזיים לחג הסיגְד הם:
1. מעמד הר סיני שמתואר בספר שמות – במעמד זה נכרתה הברית בין בני ישראל ובין ה'.
2. שיבת ציון שמתוארת בספר עזרא ונחמיה. שם חידשו ברית זו כאשר שבו בני ישראל לארצם (ליהודה), ולכן יש קשר הדוק בין חידוש הברית ובין הכמיהה לעלות לישראל.
אז מה מציינים בעצם?
מציינים שלושה דברים: מזכירים את הברית בין עם ישראל ובין ה' ואת מעמד מתן תורה על הר סיני, חשבון נפש אישי וקולקטיבי המאפשר ליהודים אשר בתוך הגלות הארוכה התנצרו או התרחקו מהיהדות לחזור לשורשים, להזכיר את הכיסופים והתקווה לעלות לירושלים.
חג הסיגד עזר לשמור על זהותם היהודית והתקווה הגדולה לעלות לארץ ישראל. ובבוא הימים ולהתאחד עם כלל העם היהודי "כמו טיפה אשר שבה לים".
עם העלייה ארצה, ממשיכה הקהילה האתיופית לציין את חג הסיגד בארמון הנציב משם נשקפת ירושלים כולה, חלק מהעדה האתיופית מציינת את החג בכותל המערבי.
היום, יותר מתמיד, יש המון דעות על מה צריך להיות עתידו של החג בישראל. רבים לא מכירים את משמעותו של יום זה ואילו אחרים שואלים מחדש מה צריך להיות התוכן של יום זה אחרי שרוב הקהילה כבר עלתה.
בלי לשים לב יום זה יכול להפוך להיות זיכרון נושן או סמל לנתק. יום זה עלול להראות כסגור בפני דור המבוגרים בעדה, או יום לאתיופים בלבד ואולי סתם אנשים עלולים לעמוד מובכים בפני חוסר ההיכרות עם החג ולוותר על חלקם בו.
הבנו שאנחנו כתנועת נוער צריכים לתת את דעתנו ועמדתנו ביום זה, לתת מקום לכל ילד וילדה להיפגש עם יום חג יהודי זה, להכיר במשמעות שלו, לשאול על כך את ההורים שלו ולא להפוך יום זה למחוץ לנחלתנו.
על החשיבות של יום זה לציבור כולו מסביר הרב שרון שלום:
"היה זה באחת השבתות עת הלכתי לבית הכנסת לתפילת מנחה, בדרכי עצר אותי ילד ושאל אותי: "תגיד למה אתה כושי?", במקרה אחר פנה אלי תלמיד ישיבה ושאל: "תגיד היה לכם תנ"ך באתיופיה? האם התפללתם? יש לכם את התורה שלנו?..".
סיפורים אלה מראים על נתק ומרחק בין אחים, בין נורמות ותרבות של אחד לנורמות ותרבות של האחר. שאיפתנו כיהודים החיים במדינת ישראל היום צריכה להיות יצירת חברה בה כל אחד שומר על ייחודו תוך שותפות עם השאר ויחדיו נוצר עם יהודי אחד. איך עושים זאת? זו שאלה שצריכה להעסיק את כלל אנשי החינוך."
מתוך דבריו של הרב שרון שלום
מתוך כך החלטנו השנה בתנועה לחדד את משמעות החג לחניכנו, להעמיק בתוכנו ולציין את החג במוקדי הפעילות השונים. אנו חניכי ומדריכי התנועה רואים בעצמנו שותפים לנכס צאן ברזל זה וחורטים על הלוח השנה העברי שלנו לציין את חג הסיגד הוא חג חשבון הנפש שלנו כחברה ישראלית.
לכתבה זו צירפנו גם חומרי הדרכה מתאימים כדי לחשוף ליותר חניכים את החג ומנהגיו.
לעבודה להגנה ולשלום – עלו והגשימו.
לסרה, למטבק, ולסלם – אוטו וודלאי.