תנועת הנוער העובד והלומד הוקמה בשנת 1924 ע"י נערים עובדים שהתאגדו להגן על זכויותיהם.
במהלך השנים גדלה והתפתחה וכיום חברים בה עשרות אלפי נערים ונערות מכל רחבי הארץ. מתוך אמונה כי הדרך העיקרית לשינוי שורשי החברה הישראלית היא דרך החינוך והנוער, מפעילה התנועה מאוד מוקדים שונים בערים, עיירות פיתוח, קיבוצים ומושבים אשר מטרתם להגיע לכלל הנערים והחברה הישראלית בכלל.
בתוך המציאות המופרטת, הגזענית והלא שיוויונית שמסביבנו – בוחרת התנועה לחנך לערכי שיוויון ערך האדם, ציונות, דמוקרטיה, מעורבות חברתית, חתירה לשלום ואזרחות פעילה ותורמת.
מתנדבי שנת השירות שותפים במסגרת התנדבותית משמעותית המאפשרת ומקדמת הגשמה ולקיחת אחריות על הפעילות החינוכית של בני הנוער ומשפחותיהם דרך מגוון מסלולי הדרכה ועשייה חברתית.
במהלך השנה פועלים המתנדבים לא רק כמחנכים אלא גם כחניכים – מתנסים ומגשימים את הערכים להם מחנכים גם בחייהם הפרטיים – בקשרים בין החברים, בלמידה וההעשרה ובשותפות החברתית כלכלית.

 חלק משמעותי בשנת השירות הוא התהליך האישי והקבוצתי שעובר במהלך השנה.
ימי גרעין
אחת לשבוע נפגשים כל הגרעין עם המדריכים (מדריכים בוגרים מהתנועה) לפעולות, שיחות, פעילות תרבותית חברתית מגוונת.
בימים אלו יוכלו הגרעינים לקבל החלטות על חיי הקבוצה שלהם, על הבית, הכלכלה וכו..
ימי ליווי
רכז הפעילות מלווה את הקומונרים לאורך כל השנה. לכל צוות קומונרים יהיה מלווה שיחד איתו יחשבו על הפעילות והתהליכים החינוכיים.

חוויה מרכזית ב"חוות ההכשרה" הינה חווית הקבוצה.
בקבוצה (גרעין) יש 15-25 חברים, שגרים ביחד בבית אחד. במהלך היומיום הקבוצה אחראית לעצמה.
המאפיינים המרכזיים של חיי הקבוצה:
פעילות תרבותית – פעילות משותפת לכל החברים, הפעילות יכולה להיות בבית, בסמינרים השונים וכו..
סמינרי גרעין – השנה יתקיימו מספר סמינרים שחברי הגרעין יעברו ביחד. התכנים יהיו מגוונים, כל סמינר יעסוק בתוכן שונה.
ימי גרעין – אחת לשבוע התקיים יום גרעין שאותו יעיברו מדריכי הגרעין. המדריכים יגיעו לחווה להעביר תוכנים מגוונים שעוסקים בקבוצה, שיתוף, הגשמה וכו..
טיול פסח חוות – טיול שכל השכבה יוצאת אליו, זהו טיול שהגרעין יוצא כקבוצה.
קיום כלכלה בקבוצה – אחד הדברים המרכזיים בשנת השירות הינו חלוקת הכלכלה. הקבוצה מחלקת ביחד את הכסף, מקבלת החלטות אוטונומיות על המחייה של החברים.

 מרכיב מרכזי ב"חוות ההכשרה" הינו המשימה החינוכית.
החברים בקבוצה התחלקו לצוותים שידריכו בסביבת מקום מגוריהם, הצוותים יהיו בסדר גודל של 2-4 חברים שידריכו ביחד.
המשימה החינוכית מתחלקת למגוון אפשריות, שהמרכזית שבהן היא לרכז ולהדריך את פעילות התנועה – הקן.
במהלך השנה תדריכו בסמינרים, טיולים, ומפעלים שונים של התנועה.
כל קומונר (כך נקרא ש"ש בתנועה), יקבל קבוצה שאותה הוא ידריך, יעביר תהליך חינוכי ומשמעותי בעזרת ימי ההשתלמות ומערכי התנועה. מלבד הדרכת קבוצה הקומונר ילווה צוות מדריכים צעירים (חניכים מהקן שמדריכים שכבות ד'-ז') וגם איתם יעבור תהליך חינוכי משמעותי שיכשיר אותם להיות מדריכים.

פרופ' יניב אלמוג

ארוחת צהריים

דרור בתי חינוך – רותם קפלן

הדרכה באושוויץ – איל מאוטנר

ד"ש לבית שם בישראל

זוועות אושוויץ בלוק 11

הדרכה באושוויץ – מאיר גאליס

ראיון עם חניכה

ראיון עם קומונרית

אושוויץ
מתקן ריכוז והשמדה הגדול מבין כ 10,000 מתקנים נאציים על סוגיהם השונים. ב- 27/4/40 ניתנת הפקודה להקימו על ידי הימלר.
האתר הנבחר – מתקן נטוש של הצבא הפולני בפרברי העיירה אושוויינצ'ים, אשר מנה 20 מבנים, רובם חד קומתיים. בסמוך למתקן עוברים קווים רבים של מסילת ברזל, נהר הסולה עובר בקרבת מקום.
העבודות בכפייה להכשרת השטח ובניית אושוויץ נעשות על ידי כ- 300 יהודים מהעיירה אושוויינצ'ים וסביבתה.
מיוני 1940 מגיעים משלוחי אסירים ראשונים – רובם ככולם פולנים. המשלוח הראשון מגיע מהעיר טארנוב.
המתקן כפי שהוא בנוי כיום הורחב על ידי האסירים.
במרץ 1941 כבר מכיל המתקן למעלה מ- 10,000 אסירים.
בזמן זה מצווה הימלר על הרחבת המתקן והקמת אושוויץ 2, ליד הכפר בז'יז'נקה (עץ לבנה) ובגרמנית: בירקנאו ומאוחר יותר אושוויץ 3: מתקן עבודת פרך – בונה-מנוביץ.
אושוויץ הופך ל"שטאמלאגר" STAMMLAGER – מתקן ראשי, אשר תחתיו מוקמים למעלה מ- 45 מתקני משנה המסונפים אליו. מפקד מחנה אושוויץ הוא מפקד התשלובת כולה.
בקיץ 41’ נקרא מפקד אושוויץ רודולף הס למשרדו של הימלר. בפגישה משתף הימלר את הס בפקודתו של היטלר להחלת הפתרון הסופי כל יהודי אירופה.אושוויץ הופך למרכז השמדת יהודי אירופה.
ההתייחסות לאסירים ומתקני ההשמדה הפכו את אושוויץ על שלוחותיו לשיא השכלול במכונת הטרור והרצח השיטתי הנאצי.
באמצע ינואר 45' תוקף הצבא האדום בכיוון קראקוב ואושוויץ.
במהלך הנסיגה חפוזה נרצחים באושוויץ על סניפיו אלפי אסירים.
58,000 איש מתחילים בצעדת המוות לתוך הרייך המתמוטט.
הצבא האדום מגיע לאושוויץ ב 27 בינואר 45'.
באושוויץ 1 הם מוצאים כ 1,200 אסירים תשושים שהנאצים לא הספיקו לרצוח.
באושוויץ כולו נרצחו למעלה ממיליון וחצי יהודים בתאי הגזים. כאמור, 30,000 מהם בקרמטוריום 1, כאן באושוויץ 1.
כיום משמש מתקן אושוויץ 1 כמוזיאון להנצחת הקורבנות ולתיעוד ותיאור "חיי" האסירים במקום.
אושוויץ-בירקנאו
במרץ 1941 מגיע הימלר, מפקד ה- SS, לביקור באושוויץ, על מנת לאתר מקום לרצח יהודי אירופה. הוא ושותפיו מאתרים את הכפר בז'יז'ינקה ואת הכפרים בודי, וראיסקו (הממוקם על אדמת ביצה), ומחליטים שזה המקום. הם מגרשים את התושבים מבתיהם ועל אדמת הכפר מקימים את מתקן הריכוז והרצח הגדול ביותר שידע המין האנושי, אושוויץ-בירקנאו. המתקן מרוחק כ- 3 ק"מ ממחנה האם אושוויץ I.
באוק' 41 החלה העבודה להקמת המתקן. בשלב הסופי היתה אושוויץ II מורכבת מ- 9 תת-מתקנים נפרדים זה מזה בגדר תיל מחושמלת. היחידות כונו בשם שדות. זאת על מנת למנוע אפשרות של מרידת אסירי המחנה מול המשמר הגרמני שמנה בסה"כ 500 שומרים, שאליו נוסף גיבוי של בין 2500 – 6000 שומרי SS.
בשיאו יכיל המתקן כ- 150,000 אסירים בו זמנית, רובם יהודים, מדובר על בית הכלא הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.
המשלוח הראשון שיועד לרצח הגיע משלזיה. לקראת סוף מרץ 42' הגיעו משלוחים מסלובקיה וצרפת.
בחודש יולי 42' הגיעו משלוחים מהולנד. באוגוסט מבלגיה ומיגוסלביה, באוקטובר הגיעו המשלוחים הראשונים מטרזינשטאט, בנובמבר הגיעו משלוחים ראשונים מיוון ואחריהם משלוחים מאזור צ'אחנוב וביאליסטוק בפולין. בינואר 43' הגיע משלוח ראשון מברלין.
במהלך שנת 43' מגיעים משלוחים מכל רחבי אירופה.
בראשית מאי 44' הגיעו משלוחים ראשונים מהונגריה. לקראת המשלוחים הללו מתחו את מסילת הברזל אל תוך המחנה, כפי שהיא בימינו. עד אז התבצעה הסלקציה מחוץ למחנה במרחק של כמה דקות הליכה.
400,000 יהודי הונגריה הושמדו בין ה- 16/5 ל- 17/7 1944 – תוך חודשיים.
באוגוסט הגיעו משלוחים מלודז' – הגטו האחרון שחוסל בפולין.
כ-20,000 צוענים נשלחו לכאן, רובם נרצחו.