לא נותקה עוד השלשלת

 בינואר 1942 יצאו 46 מחברי תנועת הנוער העובד בהובלת שמריהו גוטמן, איש קיבוץ נען, לפרוץ דרך למצדה. המסע להר המבודד במדבר יהודה היה באותה עת קשה ומסוכן. לא היתה זו המשלחת הראשונה שהעפילה לפסגת ההר עליו התרחש סיפור הגבורה- אך היא היתה משלחת ייחודית. מטרתם של אנשי הנוער העובד לא היתה רק להגיע לפסגת ההר- כי אם לפרוץ אליו דרך לרבים.
כשבוע נמשך ה"סמינר", ובמהלכו עסקו חברי התנועה במחקר ארכיאולוגי וסיירות בסביבה. בין לבין, שרו ורקדו מסביב למדורה כמיטב המסורת בתנועת הנוער. הסמינר השאיר אחריו יתדות נעוצים בסלע אשר היוו את הבסיס לשביל העלייה למצדה במשך שנים רבות לאחר מכן. במהלך השיטוטים בסביבת ההר גם אותר תוואי "שביל הנחש" המפורסם העולה למצדה ממזרח. במפגש ההוקרה שנערך הבוקר, סיפר נשיא המדינה כי במהלך חשיפת השביל כמעט ונפל לתהום- ורק עוז רוחו ותושייתם של חבריו מנעה את האסון.

מאז 1942 עולים חניכי תנועת הנוער העובד והלומד למצדה מדי שנה (מלבד הפסקה של שנתיים במהלך מלחמת העצמאות) ומצטרפים אל מאות אלפי המבקרים באתר הפופולרי ביותר במדינת ישראל. במובן זה טבע סמינר מצדה חותם אשר ניכר היטב בתרבות הישראלית עד היום. השנה ציינו בתנועת הנוער העובד והלומד 70 שנים לסמינר מצדה בטקס רב רושם שהתקיים על פסגת המצדה במהלך טיולי התנועה בחג החנוכה.
במעמד חלוקת התעודה שהתקיים סמוך למושב צופר שבערבה השתתפו גם חניכים לובשי חולצה כחולה ושרוך אדום ממושבי הערבה. עם קבלת תעודת ההוקרה ברך את הנשיא הוד לייש, רכז תנועת הנוער של הנוער העובד והלומד, והזכיר כי "לא בשם ההתאבדות על פסגת ההר אנו זוכרים את מגיני מצדה- אלא בשם מאבקם על החירות". הנשיא מצדו ביקש להדגיש שני ערכים שעמדו בבסיס תפישת עולמם של פורצי הדרך כחברי תנועת הנוער העובד- קיבוץ גלויות וכלליות. קיבוץ גלויות התבטא לדברי הנשיא בקליטתם לתנועה של העולים מתימן. ערך הכלליות ביטא את האמונה כי כל נער ונערה, יהיה אשר יהיה מוצאם, מעמדם הכלכלי, או השתייכותם המפלגתית, יכולים וצריכים להשתתף בבניין הארץ והחברה בישראל.

"העיסוק בתכנים שמעלה מצדה עם בני נוער היום הוא מרתק" אומרים בתנועת הנוער העובד והלומד. "חניכי התנועה העולים למצדה בכיתה י', רבים מהם מדריכים צעירים, יודעים לזהות בדילמות שמעלה סיפור מצדה הרבה מהדילמות של חיים בישראל היום. מדי שנה לומדים החניכים את סיפור מצדה כסיפור גבורה של מאבק על חירות ומתעמתים עם הדילמות הקשות שמעלה סופו הטראגי. עובדת היותה של מצדה רלוונטית כל כך עבור בני נוער גם היום מדגישה את החזון מרחיק הראות שנשאו עמם פורצי הדרך להר- אשר כחלוצים ציונים ביקשו להבקיע דרך אל עתידו של העם היהודי בארצו בין השאר ע"י פריצת שבילים אל עברו".
אכן, כפי שכתוב בפואמה "מסדה" מאת יצחק למדן, אשר היתה שגורה על שפתותיהם של פורצי הדרך למצדה- "לא נותקה עוד השלשלת".

כתב: יואב רימר