הפורימון התנועתי – מה שעושה את הפורימון שלנו למי שאנחנו

הפורימון התנועתי הוא לא סתם עוד אירוע שאנחנו עושים, הוא גם לא הפנינג או יריד של המתנ"ס או חב"ד. יש לעמוד על כמה דברים שהופכים את הפורימון שלנו להיות צבוע באמת בצבעי כחול אדום:

1. השמירה על החיים ועל שלום חניכינו:
חניכינו ייכנסו לפורימון שלמים ובריאים וכך יש לדאוג שייצאו ממנו. פיזית ונפשית. בעניין התחנות אם יש ספק אז אין ספק ויש לבטל את התחנה, עלינו לוודא זאת כל הזמן במהלך הפורימון. אנו אחראים שחניכנו לא יושפלו או יפגעו. לתחנות המפחידות יותר יש לסמן גבולות ולדאוג שהחניכים לא מתקרבים אליהם.
הפורימון התנועתי הוא זה שבו המדריך דואג לכל החניכים, גם לאלו המתקשים בו מסיבה כלשהי: קושי פיסי, אלימות או כל מקרה אחר בו קיים קושי חברתי לחניך.

2. הפורימון התנועתי – פורימון מודרך:
הדבר שהופך את הפורימון התנועתי לפורימון הטוב ביותר שיכול להיות לחניכים שלנו הוא זה שנדריך אותם בו. הוא זה שאנחנו אוהבים את החניכים שלנו ודואגים להם ומבקשים עבורם את הטוב. נמצא את הזמן בין כל הבלאגן השמח לשאול לשלומו של החניך, לחייך אליו, לעזור לו, לאתגר אותו. זהו הסוד הקטן-ענק שלנו.
ההכנות לפורימון גם הן צריכות להיות מודרכות: ברף שתציבו, בהעצמת החברים, בחלוקה חברתית של העבודה, בהתנסויות שבידיים, בדמיון היכול להתפרץ, במחויבות החברים.

3. הפורימון כתהליך יצירה משותפת:
הפורימון התנועתי והכנותיו הם המקום לתת ביטוי לאינטיליגנציות השונות שלנו ושל חניכינו. הוא דרך מיוחדת להעצים את חניכינו. זהו מקום לצייר, לצבוע, לשיר, לבנות, לכתוב, לשחק ולעזור לחניכנו להבין דברים על עצמם ולמצוא עוד תחומים בהם הם טובים. היצירה למען האחר,למען מטרה משותפת, לא לבד היא היצירה המשותפת ואין טקסט שיסביר זאת טוב מהחוויה בידיים, בראש או במיתרי הקול.

4. התחנות הטומנות בתוכן ערך חינוכי:
יש הפעלות הטומנות בתוכן ערך חינוכי עצום. העתיד של החניך מונח לרגע באמת אצל מפעיל התחנה. ההתגברות על הפחד, היצירה, האתגר , החוויה המקיפה טמונות בכל ההפעלות והתחנות שאנו עושים. נכון, יש גם תחנות שלא, נבקש השנה לדרוש מעצמנו יותר ולצמצם פער זה.

לסיכום, הפורימון התנועתי הוא חוויה ייחודית שאפשר לחוות רק אצלנו. יש לעשות הכל כדי שחוויה זו תהיה פתוחה השנה לכל נערה ונער ולעשות הכל כדי לקיים פורימונים גדולים יותר ובעיקר איכותיים יותר.

לעבודה, להגנה ולשלום

עלו והגשימו

צוות הפורימונים תשע"ג

 האירוע של השנה!

תחנות, תחפושות, מתקנים מחנאיים, פרסים והכל במקום אחד:

ה פ ו ר י מ ו ן !

לפרטים:

באר שבע- קרן 054-9747246

אשדוד סיטי- גל 054-9747576

אשדוד דרום- מור 054-9732401

מיתר- שיר 054-4946654

מצפה רמון- אביב 054-9732790

***צמיד מתנה לנרשמים מוקדם!***

אנחנו אוהבים להסתכל על תמונות דהויות מ- 1900 ומשהו, להסתכל על הקוקו והסרפן, על הנופים הרומנטיים של הקמת המדינה היפה שלנו, ולהגיד "איזה יופי שהיתה פעם ציונות". הציונות הפכה חלום מתוק ורחוק, כזה שמדברים עליו בשישי בצהריים אצל סבתא בקיבוץ. "המאבקים כבר לא שייכים לנו, אנחנו יכולים עכשיו להתרווח בכיסאנו ולשתות מיץ תפוזים על הדשא- לראות את הארץ שקמה 'בזכות' האנטישמיות והשנאה, והוגשה לנו על מגש של כסף משגשגת.. כמה נחת אנחנו מביאים לאבות אבותינו החלוצים."
הציונות קמה מתוך משבר? אולי לאו דווקא. אולי המשבר לא היה כזה "משבר", אלא פשוט התנוונות – של הדעות, של הערכים, של העצמאות והחופש. כן, היו בגולה פוגרומים. כן, היו בגולה פרעות, ואנטישמיות, וטבח. אבל האם לא מה שהניח את הקרקע לכל אלו, היה ההתרחקות שלנו מעצמנו?
מהי הציונות – אם כך? הציונות שמה פס בטוש מדגיש על המילים השחוקות והבלויות מספרי ההיסטוריה, מהמצבות ומהעפר שאומרות "אנחנו כאן! אתה אחי! את אחותי!", והפיחה חיים בלבנו המשותק כמעט – הזכירה לנו את אהבת האדם, את האחדות וקירוב הלבבות שתמיד היו חרוטים על דגלה של היהדות.
הציונות היא יהדות מתחדשת. היא המתווה לחוויה של יהדות רלוונטית, שאותם ערכים ואותן אידאות עומדות במרכזה, אך נותנת לה, ליהדות, לגיטימציה להתקיים בעולם המודרני. שכונת הפועלים "בורוכוב", בנק הפועלים, המשביר.. כל אלה באו כדי לתת קרקע ליהדות, ולעם היהודי בפרט להתקיים; וכדי להכריז שיש מקום לערכים אלה בעולמנו אנו, וכי היהדות לא איבדה את עצמה, היא לא מיועדת ליחידי סגולה היכולים לשבת שעות ולחקור תלמוד ולקרוא כתבי קודש- אלא היא בלבו של הפועל, של מייבש הביצות ושל מקים הקיבוצים.
והיא גם בלבנו היום – היא משנתנו החינוכית והיא אלפיים שנות הגלות שאנו נושאים על גבנו בשליחות שלנו – המשימה החינוכית בקנים ובחברה הישראלית בכלל.
וזה מרגש. מרגשת ההבנה שאתה חלק ממשהו ענק, שעליך יש לא רק את מספר השנים שאתה חי, אלא יש עוד כל כך הרבה. יש עליך 2000 שנות גלות, 100 שנות ציונות, ואתה לא רק עצם היותך, אלא גם ובעיקר עצם בחירתך – ושהיא, הבחירה, זו שממשיכה את הדבר הזה שנקרא "יהדות". הרבה פעמים כשאנחנו אומרים שבאנו לשנות את העולם, לתקן את הקשיים והכשלים בחברה, ליצור פה עולם חדש, אנחנו חושבים שצריך לזנוח את העולם הישן, לשרוף אותו ולשכוח ממנו לחלוטין. אך זה לא המעשה היהודי והציוני שאנחנו מאמינים בו ורוצים להגשימו. כדי ליצור חברה טובה יותר עלינו ללמוד, לזכור ולהכיר את העולם הישן, לדעת מהיכן הגענו ולמה היום אנחנו כאן, ובתוך זה לקחת את האחריות ולשנות דווקא מתוך זה. וזה- זה מה שמעצים אותך, זה מה שמראה לך שהחלק שלך בעולם הוא גדול, שהבחירה הכל כך לא מובנת הזו ביהדות ובציונות היא הבחירה שעושה אותך גדול ומעצב אמיתי של החברה.
הציונות קמה על הרעיון של חברה צודקת. של להיות אור לגויים – מודל לחיקוי של חברה טובה ושוויונית – של לקחת את יהדות הגולה ולהגיד "לא עוד!". לא עוד לחכות למשיח, לא עוד רק להתפלל ל"שנה הבאה בירושלים הבנוייה", לא עוד לשבת בחיבוק ידיים מול עוולות המציאות בגולה. אלא- לעשות! למרוד בעולם הישן, וליצור- כאן- במדינת ישראל- עולם יהודי חדש.
"לכן תהווה מדינת ישראל לאורך ימים את מרכזו של העם היהודי בתפוצותיו, רק אם תהיה שונה רדיקאלית וקיצונית מתפוצות אלו עצמן." כי אם יהודי מרגיש כי אין לו במדינת ישראל בית אמיתי, כזה שהוא חי בו בצדק, בכבוד ובביטחון – נכשלנו.
הציונות היא- היא ההתעוררות! הציונות קמה כמו עוף החול מן האפר, פורשת כנפיים ומוכיחה שהיא קיימת עוד, ורלוונטית מתמיד.
"כי לעוררך אני בא, אחי!"

תום מיטב ורותם בין לבני
גרעין גופר
שכבת החוות

אמיל גרינצווייג, פעיל מרכזי בתנועת "שלום עכשיו", נרצח ב- 10 בפברואר 1983, בעת שהשתתף בצעדת מחאה שיצאה מכיכר ציון למשרד ראש הממשלה בירושלים.
בהפגנה דרשה "שלום עכשיו" מראש הממשלה דאז, מנחם בגין, לקבל את המלצות ועדת כהן. הועדה, אשר חקרה את אירועי סברה ושתילה, ביקרה את ראש הממשלה, את שר החוץ ואת הרמטכ"ל, אך לא הטילה עליהם אחריות מלאה למעשה. מאידך, היא תבעה לפטר את שר הביטחון (אריק שרון) ושני קצינים שהיו אחראים לטבח.
מאחר שבגין לא הודיע מיד על קבלת ההמלצות – החליטו ב"שלום עכשיו" לצאת להפגנה.
ההפגנה, שהיתה מוקפת בקהל ימין עויין ואלים, התקדמה לעבר משרד ראש הממשלה תוך שהיא חוטפת צעקות, קללות, דחיפות ומכות.
אמיל גרינצווייג נרצח מרימון שהושלך ע"י יונה אברושמי, פעיל ימין.
הדמוקרטיה בישראל נתונה כבר עשרות בשנים תחת מתקפה, כתנועה מחנכת שמנו לעצמנו כמטרה לשמור על הדמוקרטיה ולהאבק במי שמנסים לפגוע בה. תנועת הנוער העובד והלומד מגנה אז והיום מעשה עוולה זה ודורשת כי אזרחי מדינת ישראל יקיימו את חוקיה וישמרו על המסגרת בדמוקרטית והאנושית – כמדינה דמוקרטית החותרת לשיווין ערך האדם, כבודו ובטחונו האישי. זה מוסר הנביאים היהודי העמוק והניצחי שלנו.

למה נחנך במרחב ההתיישבותי?

"אין זו מליצה ריקה, כשאנו אומרים ליהודי המתיישב מול הסכנות האורבות לקיומנו כעם, שעליו לשמור על ביתו. אבל הזדהות האדם עם ביתו כוללת הזדהות עם סביבתו הלאומית, האנושית והתרבותית, עד כדי כך שאין הוא מרגיש את עצמו בה זר, נתון לשלטון חיצוני, מכני. כל הזדהות אחרת, המצמצמת את המושג "בית" לדירתו של החבר בלבד, ואפילו לכפרו, היא "יישוביזם" צר. אין כל אמת ב"ביתיות" זו, שכן פינה בודדת בארץ לחלק קטן של העם אין בה ביטחון וקיום של ממש, ואין לטפח את ההכרה ואת החוויה הנפשית כי אכן זהו "בית" (יצחק טבנקין, לחידוש ההגשמה החלוצית בהתיישבות, 1958).

תנועת הנוער העובד והלומד היא תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית. התנועה מדגישה בראש ערכיה את שוויון ערך האדם ומחנכת לסולידריות ושוויון, לציונות, לחתירה לשלום ולדמוקרטיה. לאור ערכים אלו אנו נחנך במרחב ההתיישבותי לדברים הבאים:

1.       נחנך לקיום קהילה חזקה, סולידרית ופתוחה. לקהילה חזקה ומלוכדת כבסיס לקיום במרחב ההתיישבותי; לערבות ואחריות של הקהילה לכל חבריה; לקבלת השונה ולקיום קהילה רב-גונית ופלורליסטית; לעיצוב וקידום תרבות משותפת; לאחריות של הנוער לבניית הקהילה ואחריות הקהילה לכל ילדיה.

2.       נחנך לצדק שיתוף ושוויון. לבחירה בצדק, בשיתוף ובשוויון בהלכה ובמעשה במעגלים מתרחבים: חברות בקבוצה, עיצוב חברת הנעורים ברוח השיתוף והשוויון, בחירה בערבות הדדית כתנאי בסיס לקיום של קהילה ביישוב, חתירה למדינת רווחה והשתתפות במאבקים של צדק חברתי באזור ובחברה הישראלית כולה.

3.       נחנך לסולידריות ושותפות עם כל חלקי האוכלוסייה והארץ. לקיום קהילה מקומית אשר מחוברת למעגלי זהות והשתייכות רחבים; להיכרות ומפגש עם האוכלוסיות השונות בארץ; לסולידריות עם יישובי האזור, עם עיירת הפיתוח הקרובה, עם הכפרים הערביים והדרוזים, והערים.

4.       נחנך להתיישבות עובדת וחקלאית בישראל. לעבודה עצמית ויצרנית כמרכיב חשוב בעיצוב האישיות של האדם; להכרת הערך של ההתיישבות והחקלאות לקיום הציונות; לבחירה בהמשך קיומה של התיישבות עובדת חקלאית בישראל.

5.       נחנך לזהות יהודית-ציונית. לחיבור למורשת ישראל כמקור השראה; לאהבת הארץ וחיזוק הזיקה לארץ; לבחירה בציונות ובחלוציות כדרך חיים.

6.       נחנך לאורח חיים דמוקרטי. לבחירה באורח חיים דמוקרטי של אחריות אישית, קבלת החלטות משותפות ושל קבלת האחר; ליצירת וחיזוק התארגנויות דמוקרטיות; להתייצבות בחזית כל מאבק נגד גזענות ופגיעה בדמוקרטיה ביישוב, במועצה ובישראל.

7.       נחנך לקיום משותף עם ערביי ישראל ועם הדרוזים ולהגברת המפגש עימם. לבחירה בשלום ובשותפות בין העמים בארץ, במיוחד של מי שחי בגבולות ובנקודות החיכוך. לקיום מפגשים משותפים של אמון וכבוד הדדי.

8.       נחנך לשלום. לחתירה מתמדת לשלום עם המדינות והעמים השכנים, גם בתקופות של סכסוך מתמשך. להצבת השלום כיעד מוסרי וקיומי למדינת ישראל.

9.       נחנך להגשמה אישית וקבוצתית. ליצירת מסגרות מתאימות למימוש הערכים האישיים, הקבוצתיים והתנועתיים: התנדבות, הדרכה, מעורבות פוליטית וחברתית ביישוב, במועצה ובמדינה, חברות בארגונים פוליטיים ובתנועות נוער, יציאה לשנת שירות ושירות צבאי; לבחירה בהגשמת ערכים כחלק מאורח חיים בוגר.

10.   נחנך לקדושת החיים. לקדושת חייו של כל אדם באשר הוא אדם; לבחירה בחיים ושמירה עליהם.

מהנעשה במרחב ההתיישבותי

ינואר 2013

החורף קר ופעילות התנועה לא עוצרת לרגע החודש היו לנו השתלמויות מדצים, פעילות לקראת הבחירות, טו בשבט, טיולי חורף,וגם- גרעין ש.ש חדש למועצות האזוריות יוצא לדרך

» השתלמות מד"צים של המועצות האזוריות  השתלמות המד"צים של המרחב ההתיישבותי התקיימה בתחילת החודש. לקחו בה חלק מעל ל-200 מהמדריכים הצעירים של המרחב.  בהשתלמות קיבלו המד"צים כלים נוספים להדרכת החניכים בישוב ושוחחו על דמות המדריך.     לאלבום התמונות המלא בפייסבוק       » פעילות לקראת הבחירות לקראת הבחירות לכנסת ה-19 עברו פעולות לחברי השכבה הבוגרת ביישובים.  מטרת הפעילות הייתה לתת כלים לבני הנוער לגבש עמדה ערכית ביחס לבחירות. בעקבות הפעולות יצאו חניכים רבים למבצעי צמתים בהם קראו להתחשב בנושא הכלכלי חברתי בהצבעתם ודרשו מכולם לצאת להצביע.     » גיוס גרעין שחר מהמועצות האזוריות כחלק מתהליך היציאה לשנת שירות ,נפגשו חברי גרעין שחר וגרעין "בני הקיבוצים" בשכבה יב לכנס יב בתאריכים 11-12/1. במהלך הכנס ערכנו סיור צדק חברתי וזכויות אדם בתחנה המרכזית החדשה ובשכונת התקווה לחץ כאן לתמונות נוספות מהכנס   » פעילות במועצות במהלך ינואר התקיימה פעילות שיא לשכבה הצעירה במועצות השונות, ברוב המועצות יצאו חניכי השכבה הצעירה לטיולי חורף, במשגב התקיים סמינר צוותים מובילים ביישובים   לחץ כאן לתמונות נוספות מטיול עמק הירדן לחץ כאן לתמונות נוספות מסמינר צוותים מובילים משגב

זהו לבינתיים, ניפגש בחודש הבא

שאלה:
שלום רב,
רציתי לשאול האם נוער (גילאי 15-16) רשאי לעבוד בקלפיות ביום הבחירות? האם דבר כזה קרה/קורה בעבר ובהווה?
בברכה,
אירית.
תשובה:

שלום,

חוק עבודת הנוער קובע כי מותר להעסיק בני נוער מעל גיל 16 כל עוד הם לא עובדים בשעות הלימודים או בלילה. בני נוער בגילאי 14-16 מותר להעסיק רק בחופשות רשמיות מהלימודים.

בני נוער רבים מנצלים את תקופת הבחירות ויום הבחירות עצמו כדי לצאת לעבוד ולהרוויח כסף. יש כמה דברים שחשוב לדעת מראש:

אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 18 במשך למעלה מ-8 שעות עבודה ביום. על כל שעה מעל השעה השמינית חייבים לשלם תוספת עבור עבודה בשעות נוספות. 125% עבור השעתיים הראשונות ו-150% על כל שאר השעות.

בנוסף יש חוק מיוחד שעוסק בעבודות בבחירות ונקרא "חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות". החוק הזה קובע שעבור עבודה בבחירות כולם משלמים 25% מס באופן אוטומטי אבל מבני נוער לא אמורים לקחת מס של 25% אלא רק אם הם מרוויחים מעל 6,300 ש"ח בחודש וגם אז לפי המדרגות הרגילות (פחות מ25%).

בנוסף, הוראות התקשי"ר (ההוראות החלות על עובדי המדינה) קובעות שלעובד מגיע לקבל 200% או יום חופשה בתשלום. ההסבר לחישוב – לעובד מגיע לקבל יום שבתון בתשלום (100%) ועוד תשלום עבור העבודה שעבר באותו היום (100%). בהרבה מקומות יש הסכמים בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים שקובעים את אותו דבר. בנוסף – גם בתי הדין נוטים לתמוך בהסדר הזה ולחייב מעסיקים לשלם 200% ביום הבחירות.

בהצלחה.

באתר שלנו ניתן למצוא תקציר של זכויות העובד שלך, חוקי העבודה ודיני העבודה, שאלות ותשובות וכן אפשרות לרשום את שעות העבודה ב"כספומטר" ולהגיש תלונה דרך האתר.

הורים ושותפים יקרים,
בימים אלו אנו פותחים עבורכם את האפשרות לקחת חלק ולהשתתף בעלות יציאתם של כל חניכינו לפעילות התנועה – ללא קשר למצב הכלכלי של משפחותיהן.
תנועת הנוער העובד והלומד חרתה על דגלה את הסיסמא "ביתנו פתוח לכל נער ונערה". בשנים האחרונות, כחלק מהתהליכים הכלכליים- חברתיים המתרחשים במדינת ישראל, מתרבים חניכי התנועה שיד הוריהם אינה משגת לאפשר להם להשתתף בכל מפעלי וטיולי התנועה. זאת על אף שמחירם של המפעלים והטיולים הוא מחיר עלות ובמקרים רבים מסובסד על ידי התנועה.
ההחלטה לפתוח אפיק המאפשר להורי החניכים להשתתף בעלות יציאתם של חניכים שידם אינה משגת, היא חלק ממגוון מהלכים שמקיימת התנועה במטרה ליצור את החברות בתנועה כזכות הפתוחה בפני כל ילד וילדה בישראל ללא הבדלה או אפליה מכל סוג שהוא.
אפשרות ההשתתפות בעלות פתוחה לציבור ההורים באתר ההרשמה האינטרנטי שלנו. כרגע מתאפשרת השתתפות על סך 10 ₪ או 30 ₪. בהמשך יעלה לאוויר ממשק ייחודי שיאפשר להשתתף בסכומים נוספים.
נשמח אם גם אתם תבחרו לקחת חלק במענה על מטרה חשובה זו!
בברכה,
מדריכי ורכזי התנועה