שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    למה נחנך במרחב ההתיישבותי

    30 שנה לרצח אמיל גרינצוויג ז"ל

    מהנעשה במרחב ההתיישבותי - ינואר

    6 בפברואר 2013

    מסמך "למה נחנך במרחב ההתיישבותי?" הוא מסמך החזון החינוכי של תנועת הנוער העובד והלומד במועצות האיזוריות.

     

     

    למה נחנך במרחב ההתיישבותי?

     

    "אין זו מליצה ריקה, כשאנו אומרים ליהודי המתיישב מול הסכנות האורבות לקיומנו כעם, שעליו לשמור על ביתו. אבל הזדהות האדם עם ביתו כוללת הזדהות עם סביבתו הלאומית, האנושית והתרבותית, עד כדי כך שאין הוא מרגיש את עצמו בה זר, נתון לשלטון חיצוני, מכני. כל הזדהות אחרת, המצמצמת את המושג "בית" לדירתו של החבר בלבד, ואפילו לכפרו, היא "יישוביזם" צר. אין כל אמת ב"ביתיות" זו, שכן פינה בודדת בארץ לחלק קטן של העם אין בה ביטחון וקיום של ממש, ואין לטפח את ההכרה ואת החוויה הנפשית כי אכן זהו "בית" (יצחק טבנקין, לחידוש ההגשמה החלוצית בהתיישבות, 1958).

     

    תנועת הנוער העובד והלומד היא תנועת נוער ציונית-סוציאליסטית. התנועה מדגישה בראש ערכיה את שוויון ערך האדם ומחנכת לסולידריות ושוויון, לציונות, לחתירה לשלום ולדמוקרטיה. לאור ערכים אלו אנו נחנך במרחב ההתיישבותי לדברים הבאים:

    1.       נחנך לקיום קהילה חזקה, סולידרית ופתוחה. לקהילה חזקה ומלוכדת כבסיס לקיום במרחב ההתיישבותי; לערבות ואחריות של הקהילה לכל חבריה; לקבלת השונה ולקיום קהילה רב-גונית ופלורליסטית; לעיצוב וקידום תרבות משותפת; לאחריות של הנוער לבניית הקהילה ואחריות הקהילה לכל ילדיה.

    2.       נחנך לצדק שיתוף ושוויון. לבחירה בצדק, בשיתוף ובשוויון בהלכה ובמעשה במעגלים מתרחבים: חברות בקבוצה, עיצוב חברת הנעורים ברוח השיתוף והשוויון, בחירה בערבות הדדית כתנאי בסיס לקיום של קהילה ביישוב, חתירה למדינת רווחה והשתתפות במאבקים של צדק חברתי באזור ובחברה הישראלית כולה.

    3.       נחנך לסולידריות ושותפות עם כל חלקי האוכלוסייה והארץ. לקיום קהילה מקומית אשר מחוברת למעגלי זהות והשתייכות רחבים; להיכרות ומפגש עם האוכלוסיות השונות בארץ; לסולידריות עם יישובי האזור, עם עיירת הפיתוח הקרובה, עם הכפרים הערביים והדרוזים, והערים.

    4.       נחנך להתיישבות עובדת וחקלאית בישראל. לעבודה עצמית ויצרנית כמרכיב חשוב בעיצוב האישיות של האדם; להכרת הערך של ההתיישבות והחקלאות לקיום הציונות; לבחירה בהמשך קיומה של התיישבות עובדת חקלאית בישראל.

    5.       נחנך לזהות יהודית-ציונית. לחיבור למורשת ישראל כמקור השראה; לאהבת הארץ וחיזוק הזיקה לארץ; לבחירה בציונות ובחלוציות כדרך חיים.

    6.       נחנך לאורח חיים דמוקרטי. לבחירה באורח חיים דמוקרטי של אחריות אישית, קבלת החלטות משותפות ושל קבלת האחר; ליצירת וחיזוק התארגנויות דמוקרטיות; להתייצבות בחזית כל מאבק נגד גזענות ופגיעה בדמוקרטיה ביישוב, במועצה ובישראל.

    7.       נחנך לקיום משותף עם ערביי ישראל ועם הדרוזים ולהגברת המפגש עימם. לבחירה בשלום ובשותפות בין העמים בארץ, במיוחד של מי שחי בגבולות ובנקודות החיכוך. לקיום מפגשים משותפים של אמון וכבוד הדדי.

    8.       נחנך לשלום. לחתירה מתמדת לשלום עם המדינות והעמים השכנים, גם בתקופות של סכסוך מתמשך. להצבת השלום כיעד מוסרי וקיומי למדינת ישראל.

    9.       נחנך להגשמה אישית וקבוצתית. ליצירת מסגרות מתאימות למימוש הערכים האישיים, הקבוצתיים והתנועתיים: התנדבות, הדרכה, מעורבות פוליטית וחברתית ביישוב, במועצה ובמדינה, חברות בארגונים פוליטיים ובתנועות נוער, יציאה לשנת שירות ושירות צבאי; לבחירה בהגשמת ערכים כחלק מאורח חיים בוגר.

    10.   נחנך לקדושת החיים. לקדושת חייו של כל אדם באשר הוא אדם; לבחירה בחיים ושמירה עליהם.

    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!