ביום רביעי קיימנו מפגש ראשון של חניכי קבוצת "החלוצים" מכיתה י' בקן ערד עם חניכי וחניכות כיתה י' בקן כסייפה. יש הרבה לכתוב על המפגש, על פערי התרבויות, על המבוכה וההתרגשות. אבל אני רוצה להתמקד בעניין אחד שהתבהר לי במפגש הזה –
אני לא יודע לכמה חברי תנועה הביטוי "הקן הערבי" אומר משהו מעבר לחניכים עם תופים באחד במאי. לא יודע כמה חברות תנועה נפגשו עם חניכי ומדריכי הקן הערבי ונוכחנו לדעת שמדובר באותה תנועה. ואני לא מדבר על אותה תנועה במובן הפשוט של הידיעה, אלא ההרגשה כשאתה פוגש חניכים ומדריכים לבושים בחולצות תנועה, משחקים את אותם משחקים, מאמינים (בגדול) באותם דברים.. ומאוד מאוד אוהבים את התנועה ורוצים להיפגש עם חניכי תנועת הנוער.
היה מפגש מחנך לנו ולהם. אני למדתי מהחניכים שלי ביום הזה שיכול להיות מפגש עם ערבים שהוא לגמרי נטול ציניות וגזענות. מפגש חברתי, מהנה, מרגש, מצחיק.. מפגש של חניכים בתנועה. שאיסמעיל ושאדיה, המדריכים של כסייפה, הם מדריכים מדהימים ושותפים גדולים ליצירת התנועה. החניכים שלי למדו (ולא ממני) קצת יותר על מהי התנועה.
גילוי נאות – בלי נעמה ינוב וחוסר הנעימות שלי ממנה המפגש המדהים הזה לא היה קורה. אז אני מציע בחום לרכזי ורכזות הקנים בתנועת הנוער ליזום מפגשים כאלה בלי שרכזי ורכזות קיום משותף יצטרכו לדחוף לזה ולתאם מפגשים בעצמם. זאת התנועה שלנו, שווה להכיר אותה.
ועוד משהו אחד – רק ככה מדריכים חניכים לוועידה עשירית. מבטיח לכם.