היום בבוקר יצאנו לכיוון גן יבנה 12 קומונרים (מתנדבי שנת שירות) מקרית עקרון חברים בגרעין עתה, כדי להזמין את החניכים לפורימון, פעילות השיא התנועתית בפורים. התפצלנו לצוות של חמישה מדריכים לבית הספר היסודי אילן רמון ושבעה מדריכים ליסודי בן גוריון.
אנחנו נסענו לבבית הספר אילן רמון.
בשעה תשע וחצי הגענו לבית הספר והתחלנו בגיוסים חילקנו כיפים ופלייארים, שיחקנו עם החניכים בהפסקה (היה גשם בחוץ אז שמו מזרונים בפנים ועשינו איתם גלגלונים, צחוקים ושטויות). כשנגמרה ההפסקה נכנסנו לכיתות להודיע על הפורימון. בעשר ורבע סיימנו את הסבב והתכוננו לחזור לקן לקראת פעילות אחר הצהריים שלנו – ופתאום אחד הקומונרים נתקל בכיתה שרצה ושאל אותם, מה קרה, הוא גילה שיש אזעקה והעביר לשאר הקומונרים.
האזעקה הייתה חלשה מאוד ועברנו בעצמנו בין הכיתות להודיע למורות להכנס למקלטים. עמדנו במסדרונות והכוונו את התלמידים והמורים, הרגענו ועודדנו. בסבב אזעקות הראשון עמדנו עם התלמידים במרחבים הממוגנים והרגענו מורים ותלמידים כאחד. כעבור עשרים דקות במקלט התחלנו ללוות תלמידים לכיתה והמורים התחילו לארגן את התלמידים שההורים שלהם הגיעו לאסוף אותם.
בשלב הזה פנינו למנהלת ושאלנו איך אנחנו יכולים לעזור, בהתחלה היא אמרה שהצוות יסתדר ובאמת כך היה. היה בלאגן עם תלמידים שהסתובבו בין הכיתות וכיתות התערבבו, ביוזמה פרטית התחלנו לקבץ כיתות אל תוך המרחבים המוגנים ולהעביר הפעלות. שיחקנו בספריה עם ילדים מכיתה ב"פרה חולבת" ו"חתול ועכבר" והעברנו הפעלות לוח בכיתה ממוגנת. פעלנו בו זמנית בארבעה מוקדים בבית הספר במשך שלוש שעות: שיחות הרגעה עם תלמידים, ארגון בכיתות הממוגנות, העברת פעילויות, פטרולים בכיתות לוודא שאף אחד לא נשאר לבד. בפיזור, עזרנו להורים שהגיעו למצוא את ילדיהם ברחבי בית הספר ולמורים ברישום הילדים שיוצאים, ולילדים כדי שיתקשרו להורים.
נשארנו בבית הספר עד שפינו את כל התלמידים, על אף שהיינו אמורים להגיע ליום צוות עם המלוה המשימתי שלנו. זה פשוט היה יותר חושב היום.
סיכמנו את היום עם המנהלת וסגניתה, הודנו להן והן הודו לנו, השארנו שמות במזכירות ושמחנו לשמח.
