שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    מרד של תקווה

    הפרהוד: ליל הבדולח של יהודי עיראק

    הזמן שלי לשנות?

    30 במאי 2014

    בחודשים האחרונים יצאנו למסע בעקבות המילים והמשפטים מהמחזה. מסע בעקבות אותם בני נוער, על מערכות היחסים, היחס למשימה, לאהבה ולמוות. למסע בעקבות הבחירה במרד.

    המסע לגילוי שורשי המפכה הציונית ומרד תנועות הנוער שואה וגבורה גורס כי האדם הוא אדם – אז והיום. היו אלה אנשים, בני אדם, אשר לבשו את מדי הצורר הנאצי, ולמולם היו אלה בני אדם אשר יצאו למרד גטו ורשה.
    כפי שעליית הנאצים צריכה להיות עבורנו נורת אזהרה היסטורית כך פעולתם של המורדים צריכה להיות לנו נר השראה הסטורי. אך מה להם ולנו?
    נועה רוטשטיין, חניכה בתאטרון התנועה שחזרה מהמסע לפולין לפני חודשיים כותבת:

    "אפילו עכשיו כשחזרנו ארצה ואני מביטה אחורה על המסע וחושבת מה היה, אני דואגת- מה אם המסע לא היה משמעותי עבורי? מה אם לא השתנתי? מה אם הכל היה סתם? האם אכזבתי את ההורים, את המדריכים בכך שלא חזרתי עם תובנות על עצמי?"

    ההצגה "מרד של תקווה" נכתבה על ידי שקד פלדמן חברת תנועת דרור ישראל ומספרת את סיפורם של חברי תנועת דרור בגטו ורשה, בקומונה ברחוב דז'לנה 34. זהו סיפורם של נערים ונערות שבתוך המציאות הבלתי אנושית בגטו בחרו לחנך, להדריך, להאכיל, לצחוק, לשיר, לאהוב ולבסוף למרוד בצורר הנאצי. מקומונה זו יצאו לוחמי מרד גטו ורשה.

    בחודשים האחרונים יצאנו חניכי קבוצת התאטרון של הנוער העובד והלומד למסע בעקבות המילים והמשפטים מהמחזה "מרד של תקווה". למסע בעקבות אותם בני נוער- מערכות היחסים, הכוחות המניעים, היחס למשימה, לאהבה, לייאוש, להתבגרות ולמוות, למסע בעקבות הבחירה למרוד.

    והמסע הזה – הוא המחזה בו אתם עומדים לצפות.- עיבוד חדש למחזה "מרד של תקווה".
    השחקנים, חניכי התנועה, משחקים ומציבים את עצמם בנעליהם של חברי קומונת דזלנה 34 – מורדי גטו וורשה. בדמותו של אנטק צוקרמן נפגוש את רועי, לנעליה של צביה לובטקין תכנס נועה, חווקה פולמן רבן תהיה מור, את סיפורו של שלמק שוסטר יגלם מתן, אל דמותה של אניה גז'נדה תכנס יערה, את דמויותיהם של חנוך גוטמן וזכריה ארטשטיין יגלם אורי, מעלה תהיה חנצ'ה פלוטינצקה, ואת פאניה – מי שמייצגת נערים ונערות שהגיעו לדלתות הקומונה בגטו – תגלם נגה.

    מה לאותה קומונת דז'לנה 34 בגטו ווארשה ולצעירים הפוקדים את המסע לפולין, את קיני וסניפי התנועה היום? זו השאלה עימה יוצאים החניכים למסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית וזו משימת המחקר של ההצגה "מרד של תקווה."
    ואסיים בציטוט אחרון של נועה.

    "ומתוך כל הרוע הזה, שהיה הנקודה הכי נמוכה של האנושות עד כה, היינו עדים גם לרגעים הכי יפים בה. סוף- סוף ראיתי הכל בעייניים שלי, ולא דרך ספרי הסטוריה ב' לבגרות. פגשנו בדמיות הכי חכמות, הכי אמיצות שאי פעם אוכל לדמיין"


    נשמח לראותכם מחר ולהצטרף למסע.

    רגב שדמי,  מדריך קבוצת תיאטרון הנוער העובד והלומד

    שליחת כתבה
    השארו מעודכנים!