עמדתנו לעת הזו – חטיפת שלושת הנערים

סיון תשע"ד

יוני 2014

גיל-עד שאער מטלמון, נפתלי פרנקל מנוף איילון, ואייל יפרח תושב אלעד, טרם חזרו לביתם. נפתלי וגיל-עד, בני ה 16, חברי תנועת הנוער "בני עקיבא", לומדים יחד בישיבת "מקור חיים". אייל יפרח בן ה19, היה חבר תנועת "עזרא" ומתנדב במסגרת גרעין של"פ של התנועה ביפו, הוא הבן הבכור מבין 6 אחים, תלמיד הישיבה הגבוהה "שבי חברון".

בליל חמישי, סמוך לשעה 22:00, יצאו השלושה ברגל מהישיבה שבכפר עציון לצומת אלון שבות, משם יידעו את משפחותיהן באמצעות הודעות טקסט כי הם בדרך. לאחר שגיל-עד איחר ולא הצליחו ליצור עמו קשר, בני המשפחה החלו לדאוג, הבינו שמשהו קרה ודיווחו על היעדרותו. נפתלי, השני מבין 7 אחים, אינו גר בבית, על כן המשפחה לא ידעה על שאירע, עד שהגיעה השיחה מכוחות הביטחון.

לא נוכל לשער את תהומות החרדה והכאב שעוברים הנערים והמשפחות בימים ולילות אלו. כולנו תקווה שנזכה במהרה לראות את הנערים, בריאים ושלמים, בחיק משפחותיהם וחבריהם. ליבנו עם המשפחות שטרם קיבלו אות חיים מיקיריהן.

אלו ימים קשים גם לאחיותנו, תנועות הנוער "עזרא" ו"בני עקיבא", שהחטופים היו והינם חניכים ומדריכים בהן.
חטיפת הנערים, שכל רצונם להגיע לבתיהם, הינה מעשה נפשע של אלימות וטרור. ביצעו אותו אנשים אשר עבורם חיי אדם הם אין ואפס.

איננו יודעים את שמותיהם, לא ראינו את פניהם, אך מכירים אנו את מטרתם. מטרתם הינה להמשיך ולחזק את מעגל הרצח והאלימות. לעיתים יטענו שהם רוצחים בשם המולדת והאדמה, לעיתים ירצחו בשם האלוהים, לעיתים אף ירצחו בטענה שהם עושים זאת למען עמם. אך אנו מכירים היטב אנשים חסרי אלוהים, חסרי מצפון, חסרי אמונה וחסרי לב אלו. אנו יודעים כי הם רוצחים, חוטפים ופוגעים בבני אדם בשם אל אחד בלבד – ארס, אל המלחמה. כל מטרתם הינה להטביע את ארצנו בסבב נוסף של מרחץ דמים, מעגל נוסף של אלימות.

תנועת הנוער העובד והלומד, על כלל מדריכיה וחניכיה – היהודים, הערבים והדרוזים, מאמינה כי הדרך היחידה לחיות בארצנו היא דרך האמונה בשוויון ערכו של כל אדם. בדרך המאמינה כי קדושים חייו של כל אדם, כי חד פעמיים ונדירים הם.

דרך המתינות תובעת מאתנו לשמור על צלמנו דווקא בעת הזו. הדבר נכון במיוחד ביחס לשיח הציבורי (בתקשורת, ברשתות, בהפגנות) לנוכח האירוע. בימים אלו, בהם שעות השידור הן רבות אך המידע הממשי הוא מועט מאד, כלי התקשורת נותנים במה לדוברים מימין ומשמאל, וחלקם עוסקים בליבוי דעת הקהל והקצנתה. איננו מקבלים זאת. עלינו לזכור כי רוב רובנו, יהודים וערבים כאחד, אוהבים את החיים ואיננו מקדשים את המוות. גם בחברה הערבית והפלסטינאית ישנם רבים אשר כואבים את כאב המלחמה והסכסוך ושואפים לצמצם את האלימות של הקיצוניים.
אנו פוגשים ברחוב הישראלי קריאות שונות כנגד "הערבים". החטיפות הן פעולות טרור כנגד השלום והאשמים הם אותם פושעים המחוללים אותם. לא "הערבים", לא "היהודים" אלא אותם קיצונים, רדיקלים, אלימים, פושעים אשר משחיתים את סביבתם.

תנועתנו בעת הזו מבקשת להבהיר כי "האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", האלימות היא כרסום הסיכוי לשלום, האלימות היא כרסום החברה הישראלית, האלימות היא רמיסת חיי אדם. תנועת הנוער העובד והלומד, כתנועה כללית וגדולה, תמשיך לעשות כל שביכולתה כדי לקדם את השלום בחברה הישראלית ולמגר את האלימות. להיאבק בחושך ולהגביר את האור של השלום, הצדק, השוויון והאנושיות.

אנו מגנים את פשע טרור זה וקוראים לחברה הישראלית להיאבק בקיצוניות דרך מתינות. מתינות פירושה לנהל מלחמה בלתי מתפשרת נגד הרוצחים, החוטפים, מחרחרי המלחמה באשר הם. מתינות בעת הזו, פירושה לפעול – מדינית וצבאית – כדי להגיע במהרה אל הנערים וכדי לפגוע בתשתיות של ארגוני טרור. מתינות, בעת זו, משמעותה לחוש חמלה ורוך כלפי קורבנותיו- נערים צעירים שכל רצונם היה לחזור לביתם.

בימים קשים אלו, אנו מבקשים להזדהות ולחזק את משפחות החטופים, את חבריהן וחברותיהן, ואת חניכי ומדריכי תנועות הנוער "עזרא" ו"בני עקיבא" ומשתתפים אתכם בתפילה מעומק הלב שישובו הביתה בשלום.

מרכז התנועה, מדריכי וחניכי התנועה

חניכים מהשכבה הצעירה בקן ראש העין