"האלימות על רקע גזעני היא מחלה"

^{בשבוע שעבר בסמוך לתחנה המרכזית בפתח תקווה, תקפו שני גברים את דסה גטה בן ה-74 ועוד גבר בן-35, שניהם תושבי העיר. חטאם היחיד היה ששניהם בני העדה האתיופית, כאשר שני התוקפים חושבים שבפתח תקווה אין מקום לכולם. בחקירתם הסבירו את המניע המכוער: "אנחנו לא אוהבים שחורים".
"מי הביא את האתיופים לפתח תקווה ולמה הם מסתובבים שם חופשי?", אמרו בחקירתם החשודים, שגם הודו במיוחס להם.
חניכי סניף המחדשים בעיר החליטו לא לשתוק מול הגזענות הזו והגיעו היום לעודד ולאחל שנה טובה וצודקת לטסה ומשפחתו.
הגענו מתוך תחושה ואמונה שפתח תקווה, כמו כל מדינת ישראל שייכת לכל האנשים שחיים בה. אי אפשר לעבור לסדר היום על אירועים כאלה וחייבים לגנות ולהוקיע בכל תוקף מעשים גזעניים מכל סוג שהם. הגענו לבית של דסה גטה ונפגשנו איתו ועם אשתו. הם עלו לפני ארבע שנים מאתיופיה, וגטה השאיר עלינו רושם עז בתור אדם חזק שגם בגיל 70 עוד הולך לעבוד כדי לפרנס בכבוד את המשפחה שלו. הוא היה מאוד נחמד והוא ואישתו אירחו אותנו בנדיבות.
למרות שלא הבנו את השפה אחד של השניה היה ברור שמדובר באיש טוב ונעים, והיה קשה מאוד לראות איך אנשים יכולים לפגוע באדם כזה פשוט כי הוא מהעדה האתיופית.}

^{האלימות על רקע גזעני היא מחלה שאינה חשוכת מרפא בחברה שלנו. ככל שנכיר ונתקרב אל אלו שאנו מפחדים מהם, נגלה את עצמנו ואת השותפים שלנו לבניית החברה הישראלית הצודקת. בינתיים, אנחנו לא נשתוק מול אף גילוי של גזענות ולא ננוח עד שהחברה הישראלית כולה תהיה פתוחה לכל נער ונערה – כמו הסניפים והקנים שלנו.}

בר גולצמן – רכזת סניף המחדשים בפתח-תקווה