שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    איפה את היית כשראש הממשלה נרצח?

    אנחנו זוכרים עד היום את הימים שאחרי הרצח. את הנרות, את הבכי של נועה בהלוויה, את הבושה, את השאלה "איפה היית כשרבין…?" ואת הכעס. האמנו שהחברה הישראלית תזכור תמיד שהאלימות מחריבה את הדמוקרטיה. אבל כל זה היה לפני 19 שנים וכל כך קשה לזכור.

    היום בישראל ישנם 2.6 מיליון ילדים שנולדו אחרי הרצח. הנוער של היום לא מכיר את תחושות הפחד ואין לו זיכרונות אישיים מהאירוע.

     

    כל נער בישראל אם הוא ימני, שמאלני, דתי, חילוני, עולה או ותיק, יהודי, נוצרי, מוסלמי או דרוזי צריך לבוא לכיכר. להכיר את הרצח ולהבין שהדמוקרטיה שלנו שבירה ביותר.

     

    עזרו לנו להביא את בני הנוער שלא נולדו כשראש הממשלה נרצח לעצרת בה נזכור את הרצח ונגן על הדמוקרטיה. אנחנו רוצים להצליח להעמיד מערך הסעות ל5000 בני נוער – נצליח לעשות זאת רק בתמיכתכם.

    מביאים את הנוער לכיכר

    ———————————————————————-

    אנו, קואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה" המונה אישים ותנועות מכל הקשת החברתית והפוליטית, שמנו לעצמנו למטרה להזכיר את הרצח ולהפוך את העצרת המרכזית ב8/11/14 לאירוע אישי ומשמעותי עבור כל אזרחי ישראל – ללא הבדל גזע, דת ומין.

     

    אז כל מה שאנחנו צריכים זה את עזרתכם..

    תיכנסו ללינק הבא ותתמכו בנו בהבאת המוני בני הנוער לעצרת :

    http://m.headstart.co.il/#/main?id=11945

     

    ביום שלישי, ה-21/10, התקיים בבנייני האומה בירושלים טקס הוקרה להנצחת פועלם אסירי הציון והרוגי המלכות. באירוע הוצגו פועליהם של מי ששילמו בגופם או בחייהם למען מדינת ישראל והעם היהודי ולמען הרעיון הציוני.
    בטקס השתתפו מאות מאסירי ציון ובני משפחותיהם ובכללם פעילים ציוניים מארצות ערב, מברית המועצות לשעבר, אסירי ציון יוצאי אתיופיה, אשר פעלו למען עליית יהודי אתיופיה, נכלאו או הומתו במחנות בסודן, יוצאי מחתרות ישראל שלחמו להקמת המדינה וכמובן אסירי ציון מארצות האיסלם, אשר עסקו בפעילות מחתרתית בארצותיהם ולקחו חלק במבצעי עלייה להצלת היהודים תחת השלטונות הערביים.
    בטקס השתתפו חניכים רבים מהנוער העובד והלומד שהגיעו ממועדון גבים באר שבע ומועדון ספיר מנתניה.

    סיוון מוגוס, חניכת התנועה ממועדון גבים, עלתה לנאום את דבר התנועה ודבריה מובאים כאן במלואם:

    נאום לטקס אסירי ציון – בנייני האומה
    "מכובדים יקרים, שר החקלאות וחבר הכנסת יאיר שמיר, אסירי ציון:
    אנו, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד, נרגשים להיות אתכם ביום זה – לשמוע, להכיר ולכבד את סיפוריהם של הגיבורים והחלוצים מהתפוצות השונות אשר פתחו את שערי העלייה לארץ ישראל.
    כנערים ונערות צעירים הגדלים בתקופה בה המציאות מתווכת דרך מסכים, והמודלים לחיקוי הם גיבורי ריאליטי המתחלפים בקצב מסחרר קשה מאוד להיפגש ולהכיר דמויות משמעותיות וערכיות שאנו יכולים להזדהות איתן ולעצב דרכן את זהותנו.
    בתוך מציאות זו קשה לנו עוד יותר לתפוס את סיפורה של היהדות האתיופית במשך אלפיים וחמש מאות השנים שלפני העלייה לארץ, קשה לנו להבין איך הצליחו לשמור במסירות אין קץ על יהדותם ולהגן עליה אל מול קשיים רבים והתנכלויות חוזרות, והכי קשה לנו לדמיין איך הפכו הסיפורים שעברו בשרשרת הדורות מאב לבנו מאם לבתה על ירוסלם היפה מחלום למציאות, איך קמו אבותינו עזבו את כל אשר היה להם, המוכר והבטוח ויצאו למסע ארוך ומפרך. רבים מהם שילמו את המחיר הכבד מכל, מחיר החיים .
    את הסיפור של יהדות אתיופיה פגשתי בפעם הראשונה בפעולה בנוער העובד והלומד. שם למדתי גם על המנהיגים של העדה שלנו, וגם נפגשתי בפעם הראשונה במושג "אסירי ציון", הבנתי שאם היית עוסק בפעילות ציונית היו כולאים אותך ומענים אותך כדי שתסגיר יהודים אחרים, נפגשתי עם סיפוריהם של אסירי ציון מהעדה שלי: חרות טקלה, יוסף זבדיה, טדסה באיוך ועוד רבים אחרים.
    למדנו על תחושת השליחות, האומץ והגבורה של אותם אנשים. הבנתי כמה משמעות יכולה להיות לחזון, חזון הציונות והעלייה לארץ ישראל. לא תיארתי לעצמי שאנשים מהקהילה שלנו שילמו מחיר כל כך כבד, והיו מוכנים לעבור עינויים קשים מנשוא בעבור הגשמתו.
    הדבר המשמעותי ביותר בעבורי הוא שלמדתי להכיר מנהיגים שיכולים להוות בשבילי דוגמא – אנשים שאכפת להם ממה יקרה לעם היהודי. כאלה שמעזים להאמין ולהגשים את חלומותיהם, ושמוכנים ללכת בשביל החלומות שלהם הכי רחוק שאפשר.
    במפגש אתכם ועליכם נתנה לי הזכות ובהמשך גם החובה להפוך את הסיפורים שלכם להיות חלק מהסיפורים שלי, להפוך לחלק נוסף מסיפור התנועה שלי. אני מדריכה את חניכיי בשכונה שלי בבאר שבע, לאור הערכים שבחרתם לקיים – שוויון, מנהיגות, דמוקרטיה וחברות.
    ההורים שלי חלמו על ארץ זבת חלב ודבש, על חברה טובה שיש בה מקום לכולם – אני אשתדל בצניעותי לשמור על החלום, להמשיך את דרככם כאן בחברתנו, בישראל.
    תודה.
    לעבודה להגנה ולשלום"

       

     אני עומר רונן, חניך בקבוצת סטלה, שכבת י"א, קן גיל עמל.

    ביומיים האחרונים לקחתי חלק בסמינר דמוקרטיה אשר בו נפגשו נציגים מתנועות הנוער השונות: בני עקיבא, הצופים, המחנות העולים, השומר הצעיר, האיחוד החקלאי, עזרא והנוער העובד והלומד.
    הסמינר עסק באידיאל של מדינה יהודית-דמוקרטית, הכרות עם רצח רבין והתקופה שקדמה לה, איומים על הדמוקרטיה הישראלית כיום, וחידוד תפקיד חניכי תנועות הנוער במאבק על הדמוקרטיה.
    בסמינר פגשנו בני נוער מתנועות נוער בעלות ערכים ודעות שונות ונחשפנו לעולמות שאיננו מכירים ופוגשים ביום יום שלנו.
    מתחילת הסמינר הייתה בקבוצות השיח המעורבבות בהן היו חניכים מכל תנועות הנוער אווירה של פתיחות ורצון לשמוע את דעת הצד השני תוך כדי השמעת הדעה שלך.
    כבר בפעולות הראשונות אצל רבים מאתנו התנפצו הדעות הקדומות על הדעות והערכים בהם דוגלות תנועות אחרות והתחלנו לראות ולהבין את המכנים המשותפים לכולנו.
    עקב כך הבנו שאם ממבט ראשון ההינו תנועות ואנשים שונים מאוד אך בכל זאת הצלחנו למצוא מכנים משותפים וליצור שיח משותף ניתן ליישם זאת במדינת ישראל וליצור שיח נרחב של מגזרים שונים באוכלוסיה ולהגיע להבנת הצדדים השונים בחברה.
    השיח המשותף הזה יגרום להיכרות עם חלקי החברה השונים ויקרב אותם אחד אל השני ויתרום ביצירת עולם מושגים משותף בנוגע לנושאים חשובים וקריטיים לחברה ולמציאות בה אנו נמצאים כיום.
    הבנו גם שהשיח הזה לא יקרה אם לא נעשה משהו בנוגע אליו, שהסמינר הזה הוא רק ההתחלה , ושתפקידנו עכשיו הוא להפיץ את מה שלמדנו בסמינר ואת ההבנות שהגענו אליהן ולגרום לקירוב של כל חלקי החברה במדינת ישראל.
    אני קורא לכל תנועות הנוער אשר מאמינות בדמוקרטיה וערכיה ומאמינות בעתיד משותף ובחברה צודקת לתרום למען יצירת שיח כזה במקומות השונים בארץ ולקרב בין תנועות הנוער השונות, אני קורא ליצור עוד מפגשים משותפים בערים וביישובים השונים בארץ ולקרב את חלקי החברה השונים ולפתוח את העיניים למכנים המשותפים שיש בין כולנו.

    אני מאמין שאם כולנו, כיחידים, כסניפים, כתנועות וכחברה כוללת אחת נפעל למען השגת המטרה המשותפת הזאת אנו נצליח להשיג אותה ובכך ליצור מקום טוב יותר בארץ לנו ולדורות אחרינו.
    בסמינר הזה עברתי את אחת מהחוויות המשמעותיות ביותר בחיי בתנועה והתחברתי לאנשים מהקצוות השונים של החברה הישראלית, התחברתי לאנשים שאם הייתי פוגש אותם במסגרות אחרות לרוב לא הייתי מגיע איתם לדיונים מעמיקים ולפתיחות כזאת.

    בתום הסמינר הזה אני מרגיש שהכרתי נקודות מבט שונות לנושאים חשובים במדינה ולמדתי שלמרות שהתנועות מהן הגענו שונות אנחנו עדיין נוער בעל בסיס ערכים דומה ומאמין שצריך להפוך את המדינה למקום טוב יותר.

    תודה לכל מי שלקח חלק בסמינר הזה על חוויה מדהימה ומגבשת.
    ומקווה לראות את כולם בעצרת.

     


    "תחילה היו התארגנויות נפרדות, אך עם הזמן נוצרו קשרים בין הקבוצות, ובסוכות תרפ"ה (אוקטובר 1924) נערכה בת"א פגישה של 150 נציגי נערות ונערים עובדים. פגישה זו נחשבת למועד ייסודה של הסתדרות הנוער העובד."

    בנימין חכלילי

    השנה אנחנו גאים לציין את שנת ה-90 של הנוער העובד והלומד. איך מציינים 90 שנה לתנועה שהספיקה לעשות כלכך הרבה ועוד הרבה עבודה לפניה? שאלה טובה. בינתיים נסתפק בלהציג לכן את הלוגו המרשים שעוצב ע"י חבורת "אידאה" וילווה את פעילות התנועה לאורך כל השנה. בעבודה היו שותפים חברים וחברות רבין מכלל מעגלית התנועה.

     

    קצת על הלוגו והסיסמא:

    הסיסמא של שנת ה-90: "90 שנה בפעולה".
    בערבית –
    "90 عاماً من الحركة"

    החלטנו על הסיסמא הזו כדי להדגיש את אחד המרכיבים המרכזיים של התנועה – פעולה בלתי פוסקת בתוך החברה הישראלית, בשאיפה להגיע לכלל בני הנוער. חברי התנועה בחרו לאורך השנים לפעול בשלל אופנים מקטן ועד גדול, בעיקר להמשיך לפעול והמשיך לעבוד על שינוי החברה הישראלית לטובה ולבנות את קני וסניפי התנועה כך שישקפו את סיסמתנו – "ביתנו פתוח לכל נערה ונער". הבחירה במילה "פעולה" משקפת את כל הפעולות השונות והרבות שעושים חניכים ומדריכים בתנועה וגם את אחד המפגשים המרכזיים שלנו – "הפעולה".
    הלוגו – הספרה "90" מורכבת מחפצים שונים ויומיומיים אשר מבטאים בעיננו את הפעולות השונות והמגוונות שמרכיבות את המעשה התנועתי היום. אלה הדברים שאנחנו משתמשים בהם (מספריים, כדורגל, כפפות עבודה, דרבוקה, ספר, כובע) וגם הדברים שמייצגים אותנו (סמל הנח"ל, חולצת תנועה, מרכיבים של סמל התנועה, דגל אדום).

     

    איך משתמשים בלוגו?

    אפשר להוריד כאן את הגרסאות השונות של הלוגו ולהשתמש בו באופן חפשי, בכל מסמך או פלייר תנועתי. החלטנו להוסיף כאן מספר הנחיות שיעזרו לכם להשתמש בלוגו בצורה הכי נכונה.

    עשי ואל תעשי:

    הלוגו הצבעוני – מתאים לרקע לבן בלבד. לא לשימוש עם רקע צבעוני, תמונה או מרקם.


    לוגו לבן – מתאים לשימוש על רקע בצבע אחיד ועז. על רקע צבע בהיר מדי לא רואים את האלמנטים. על רקע כהה מדי לא רואים את הצל. על רקע תמונה או מרקם זה נבלע.

    אין למתוח ולעוות את הפרופורציות של הלוגו. אין להחיל עליו אפקטים.

    ריפוד – יש להשאיר ללוגו ״מרווח נשימה״ ביחס לאלמנטים אחרים בגרפיקה.

    "(יג) חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". דברים טז


    בסיפור יציאת מצרים יצאו בני ישראל מעבדות לחרות ונדדו במדבר 40 שנה בדרכם לארץ המובטחת. בזמן הזה עמד בפניהם אתגר גדול – להפוך מבני ישראל (יעקב) לעם. במסגרת הנדודים בני ישראל, על כל המעמדות, ישנו בסוכות, ועברו הרבה קשיים ואתגרים עד לקבלת לוחות הברית והגעה לארץ כנען.
    בחג הסוכות אנחנו באים להזכיר לעצמנו, לעם היהודי, את תקופת הנדודים שלנו במדבר. את התקופה בה לא היה לנו בית קבוע אלא רק מבנים ארעיים. אז לא היו לנו בתים גדולים וקטנים שהפרידו בין המעמדות החברתיים בעם – במדבר כולם היו שווים. במסע במדבר למדנו ביחד מה זה אומר להיות עם ולבנות חברה אחת עם ערכים משותפים. הבסיס לחברה הזו היא לא הבתים והנכסים שלנו, אלא המנהגים והתרבות המשותפת שלנו. מה שמחזיק אותנו זה ההבנה שכולנו חלק מאותו עם ושאנחנו אחראיים אחד לשני. מכאן מגיע המנהג של אושפיזין, אירוח משותף בסוכתך וחלוקה של כל הטוב שיש בביתך. בסוכות אנחנו מזכירים לעצמנו את המקום של הצדק החברתי בהיסטוריה של העם היהודי. רק חברה שיש בה צדק חברתי, שוויון חלוקתי וצמצום פערים חברתיים יכולה לבנות חברה משותפת עם חזון וייעוד, חברה שלא מופרדת ע"י מעמדות ומחולקת לכאלה שיש להם הרבה וכאלה שלא נשאר להם כלום. צדק חברתי זה אומר לצאת מהבתים שלנו ולהיזכר בתקופה הארעית במדבר, שסמכנו אחד על השני והיה שוויון חברתי.


    השנה החלטנו להביא לנהריה פרויקט ארצי חשוב של התנועה ולהחזיר אותו, לראשונה מזה הרבה שנים, לשכונות המזרחיות של העיר (יוספטל-רגום). הפרויקט הוא "סוכת הצדק החברתי".
    הרעיון של "סוכת הצדק החברתי" זה ליצור מוקד חברתי חינוכי ערכי, שפועל במשך שלושה ימים בחול המועד סוכות. המתחם הוא למעשה סוכה גדולה במרכז השכונה אליה מוזמנים אושפיזין (אורחים) מכל הסוגים והצורות למגוון רחב של פעילויות שעוסקות בצדק חברתי. באים אלינו לסוכה ילדים בני נוער והורים רבים. אצלנו תמצאו חברים מכל הגוונים – יהודים, וערבים, דתיים וחילונים, מזרחיים ואשכנזים. המוטו של "סוכת הצדק החברתי" הוא #כולםמוזמנים. לא מדובר רק במשפט שנכתב על הפלאייר. החניכים בסניף גם מגשימים אותו ברגליים! בשבועות האחרונים הסתובבו פעילי הסניף בשכונות שלהם ובבית הספר הטכנולוגי של העיר (מח"ט פסגות) והזמינו את כ-ו-ל-ם! עם דגש על תושבי השכונה! הפעילויות בסוכה הינן מגוונות – למשל פעילויות משחקים ויצירה שמותאמים לילדי השכונה הצעירים. לבני הנוער (מרכז הפעילות שלנו בשכונה) אנחנו עורכים טורניר "כדורגל מהנשמה ולא מהכסף", מסיבת היפ הופ (כולל הופעות של הפעילים) ומעגלי שיח של נציגי תנועות הנוער בעיר סביב נושא "הצדק החברתי". אפילו עשינו ארוחת ערב ישראלית שבה כל חניך מביא אוכל של העדה שלו מהבית.
    בנוסף, הקמנו בסוכה תערוכה בנושא "צדק חברתי בישראל 2014". התערוכה עסקה במה זה אומר לעשות היום צדק חברתי בישראל וחושפת תהליכים רבים שקיימים היום שפוגעים במעמדות החלשים בחברה ומרחיבים את הפערים החברתיים. הסוכה גם מהווה מקום שבו כל הנערים העובדים והנערות העובדות בעיר יכולים לקבל מידע על זכויותיהם במקום העבודה ולקבל הדרכה וסיוע לכל בקשה שעולה. הפעילים בסניף (שכבות י'-יב') החליטו ליזום מפגש שכונתי מיוחד בסוכה וארגנו מפגש מרתק של חניכי הסניף ביחד עם אבא של אחד החניכים על עלייתו לארץ מאורוגואי כמדריך בתנועת הבונים דרור. בנוסף ארגנו החניכים שיחה חשובה עם הרב הראשי של עכו, הרב יוסף ישר, על חשיבות האושפיזין ושוויון ערך האדם.
    "סוכת הצדק החברתי" היא מבחינתנו היא רק פעילות אחת מני רבות שאנחנו מתכננים השנה בסניף נהריה במטרה להצמיח תרבות נוער פעילה והנהגה חזקה של בני הנוער בשכונות המזרחיות של נהריה. בני נוער מובילים שלוקחים על עצמם לעשות גם בימינו צדק חברתי, ממש כמו בני ישראל במדבר.

    אלמוג גל, מדריך בוגר סניף נהריה, המחדשים.

     

     

    שאלה:
    אם אני עובדת במשרה חלקית (אני מגישה את המשמרות ולפי זה שמים אותי 4-5ימים בשבוע) והחג נפל על יום חול המעביד מחויב לשלם לי שכר על יום זה? אני עובדת ברשת חנות בגדים.
    תשובה:

    שלום,

    לפי צו הרחבה בנושא חגים מי שעובד למעלה משלושה חודשים ולא נעדר יום לפני ויום אחרי – או נעדר בהסכמת המעסיק – זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות.

    כלומר, אם עבדת יום לפני ויום אחרי (גם אם לא היתה קבועה לך משמרת ליום עצמו) תהיי זכאית לתשלום עבור החג.

    מצד שני, יש פרשנות לפיה אם עבדת את אותו מספר משמרות שאת עובדת בד"כ – לא תהיי זכאית כי הובטחו לך מספר השעות הרגילות וגם הובטח לך יום חופש.

    המילה האחרונה תהיה של בית הדין לעבודה.

    בהצלחה וחג שמח.

    באתר שלנו ניתן למצוא תקציר של זכויות העובד שלך, חוקי העבודה ודיני העבודה, שאלות ותשובות וכן אפשרות לרשום את שעות העבודה ב"כספומטר" ולהגיש תלונה דרך האתר.

     

    רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!