מיליון ילדים בדרך לקלפי

 נועם פרי

 קן רמת גן עילית

 מדינת ישראל מובילה בעוני ילדים במדינות המערביות. 35.1% מאוכלוסיית הילדים הוא עני, ואחד מכל שלושה ילדים הולך לישון רעב. הפוליטיקאים זורקים הבטחות לאוויר, אבל בפועל שום דבר לא משתנה. אז על מי אנחנו אמורים לסמוך?  

בשנת 2013 הוצג דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. הוא הציג נתונים שהיו אמורים להראות לנו שהנה, המלחמה בעוני- משתלמת. 377,000 פחות אזרחים עניים לעומת 2012! רק 1.6 מיליון עדיין מתחת לקו העוני, מתוכם 756,00 ילדים. קראו לזה ירידה, אמרו שזה בזכות השיפור בשכר בקרב העובדים בשכר נמוך, אבל אף אחד לא הסתכל מאחורי המספרים היבשים. שם התמונה נראית לגמרי אחרת.

ב-2014, ארגון "לתת" ביצע בדיקה משלו – "דוח העוני האלטרנטיבי". אם בביטוח לאומי תוצאות הדוח הושגו ע"י סקר הכנסות בקרב האזרחים, כאן ביססו את הבדיקה ע"י מדד הבוחן מחסור בצרכים חיוניים, כמו דיור, השכלה, בריאות וביטחון תזונתי. הדוח הזה משקף את ההשלכות של יוקר המחיה והגזרות הכלכליות- העלאת המע"מ וקיצוץ קצבאות הילדים. ע"פ הדוח האלטרנטיבי ישנם 2.5 מיליון אזרחים עניים! וילדים? המספר עלה ל932,000! מה המשמעות של הפער הזה?

מדוח מבקר המדינה ב-2014 שעסק בביטחון תזונתי עולה ש-360,000 אזרחים סבלו מרעב בשנה האחרונה בגלל מצוקה כלכלית. הוא מוסיף שאין למשרד הרווחה מדיניות בנושא הסיוע לילדים רעבים, ומשאיר הכול לעמותות המזון, שאמורות לעשות את העבודה בשבילם. המקומות שאמורים לעזור ל-2.5 מיליון האזרחים שזקוקים להם נופלים על המשמר. 36% מהילדים נאצלים לעבוד כדי לעזור בפרנסה בבית. 27% נאלצו לנשור מבית הספר, וליותר מחצי בכלל אין ציוד לימודי בסיסי או ספרים. אבל נראה שזה לא ממש מזיז לאף אחד. האם המפלגות שרצות לכנסת פועלות כדי לעצור את המחדל הזה? לטעמי, מעט מידי ומאוחר מידי.

אז מה כן? יש עתיד הקימה פרויקט השאלת ספרים ב-1,500 בתי ספר בארץ כדי להקל על ההורים, אבל מה עם שאר תשלומי ההורים הגבוהים שיש במערכת החינוך? במחנה הציוני רוצים לתעדף בתי ספר בשכונות חלשות ולהוריד את ההוצאות על בריאות, חינוך ושירותים ציבוריים. בבית היהודי מקשרים בין אי הצלחה של ילד בפסיכומטרי לבין המצב הכלכלי שלו בבית ורוצים להוריד מיסים למעמד הביניים. כרגע, המפלגות בכלל לא מדברות על האזרחים החיים תחת קו העוני! בש"ס נזכרו רק עכשיו לדבר על ה"שקופים", בכולנו ומרצ מתחילים להזכיר את השכבות החלשות, בישראל ביתנו בכלל מדברים על הגדלת הצהרונים לילדי הגן ודירות לצעירים, ובכלל לא מזכירים את השכבות החלשות. (את המצע של הליכוד לא מצאתי, כנראה שהם לא חושבים שאולי כדאי לפרסם אותו, סתם ככה בשביל הציבור).

ב-2014 אישרו שרי הממשלה קיצוץ של כחצי מיליארד שקל מתקציב החינוך, לאחר מבצע צוק איתן. עוד 62 מיליון קוצצו ממשרד הרווחה ו43 מיליון מתקציב הבריאות. בישראל צריך תקציב ביטחון חזק, אבל אנחנו מוציאים יותר כסף על מלחמה מאשר על אזרחים. הגיע זמן להתאים את התקציב לצרכים של האזרחים ולהתחיל להרחיב אותו במקום לצמצם ולקצץ. לכל אזרח במדינת ישראל יש זכות לחיות בכבוד, הזכות לרמת חיים היא אחת מהזכויות החברתיות המוענקות לאדם במדינת ישראל! הגיע הזמן שנראה את הזכויות האלה מתקיימות, ולא מודפסות בספרי אזרחות.

לכן החלטתי להוביל את הקמפיין "מיליון ילדים בדרך לקלפי". במסגרת הקמפיין כתבנו עצומה שדורשת מהממשלה הבאה לטפל באופן מיידי בעוני וברעב של כמעט מיליון ילדים וגם מציעים פתרון ישים וריאלי שמורכב ממספר סעיפים. מטרתנו היא להחתים על עצומה אינטרנטית עשרות אלפי בני נוער ולהראות לנבחרי הציבור העתידיים שאנחנו דורשים לתת לכל נערה ונער את התנאים הבסיסיים – בריאות, חינוך ומזון לכל ילדי ישראל.

כשסיפרתי לאנשים על התוכנית שלנו, הם אמרו לי "מי אמר שזה ריאלי? מאיפה בא הכסף?" אז ככה – עלות התוכנית היא 9.2 מיליארד. פחות מאחוז מהתוצר הלאומי, שהוא סך הסחורות והשירותים בישראל. כרגע, חלקה של הממשלה בתוצר הוא 40%, הבדל של 100 מיליארד שקל משנים קודמות (50% ב-2003). התוכנית דורשת מהפוליטיקאים שמתמודדים בבחירות להתחייב לתקן ולהעלות את חלקה של הממשלה בפחות מאחוז. לסגור פערים ע"י הוספה של 1.3 מיליארד לתקציב משרד החינוך. עוד כ6 מיליארד כדי שיינתנו ארוחות חינם בבית הספר. עוד 800 מיליון כדי שלכולם יהיו ספרים בחינם. ועוד.
האמת שבהתחלה חשבתי שאולי התוכנית הזאת בכלל לא ריאלית. אבל ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שאת העוני בקרב ילדים אפשר פשוט לסיים. איך המנהיגים שלנו יכולים לישון בשקט כשיש פתרון לעוני? עד כמה המדינה אטומה למצב שהיא צריכה שבני הנוער יעשו בשבילה את שיעורי הבית?

אז כנראה שהשינוי תלוי רק בנו. העצומה היא ציבורית, היא מעוררת עניין והפוליטיקאים צריך להתחייב אליה. אנחנו עומדים על הרצון שלנו שכולם יחיו במדינת ישראל בלי פערים חברתיים וכלכליים. שלא יהיה ילד שלא יוצא לטיול השנתי כי אין לו כסף, שצריך לתמרן בין העבודה בקייטרינג או ניקוי חדרי מדרגות לשיעורי בית בבית הספר. ככל שיותר ויותר אזרחים יחתמו על העצומה, נוכיח שאנחנו לא שותקים יותר. המצב לא יכול להישאר כמו שהוא, הוא חייב להשתנות. והוא יכול.

קחו שתי דקות וחתמו על העצומה ותוכיחו שאתם לא עובדים על אוטומט, שאתם מריחים שמשהו לא בסדר. לכל אחד יש זכות לחיות בכבוד. ילדים לא פחות חשובים מטנקים למלחמה הבאה.

 רוצה להצטרף ל"מערכת הכתבים התנועתית"? השאר/י את פרטיך כאן