גדוד העבודה רציתי להודות לך על תשעה ימים מדהימים שבחיים לא אשכח…
לפני כמה ימים חזרתי הביתה אחרי תשעה ימים ביער כפר החורש, היער של הנוער העובד והלומד. קשה לי עדיין לעכל שאני לא נמצאת ביער וישנה תחת הכוכבים, שאני לא נמצאת עם הקבוצה שלי ביער.
אני מתגעגעת לקוקו אני מתגעגעת לשמירות וגם למתחם המדהים שלנו שבעצם לא היה לנו זמן לעשות איתו כלום . הגעתי ליער בתור גדודעית מבולבלת, מאוד פחדתי ממה שהולך לקרות למרות, פחדתי שאני לא אתחבר לקבוצה או למדריכים פחדתי שאני לא אהנה ושאני לא אצליח להסתדר עם העבודה הפיזית. התשעה ימים האלו לא היו קלים, היו ימים שבהם חזרנו מותשים ואז גם בשלוש לפנות בוקר היינו צריכים לעלות לשמירה במגדל. אני יכולה להגיד שבאמת זה היה שווה את זה.
לפני שלושה ימים היה טקס הסיום לסמינר מובילים, אני זוכרת את הטקס בו הייתי חניכה כאילו הוא היה אתמול, מאוד התרגשתי… כשבאתי לטקס השנה בתור גדודעית ראיתי את הכל מהצד, את ההתרגשות של החניכים ואת הציפייה שלהם לקראת הטקס. זה היה אפילו יותר מרגש כי בעצם ידעתי שזה בזכותנו , אני בעצם עזרתי לחניכים בסמינר לחוות "חוויה של פעם בחיים". הרגע הזה שמדריך אחד מלמד את הקבוצה שלו שכל פעם שהם רואים כובע כתום להגיד "תודה גדודע" זה מרגש, ואם אותו מדריך עכשיו רואה את זה אז תודה אתה עשית לי את היום!
באתי לגדודע עם מטרות רבות, להרגיש עבודה, להרגיש חלק מהסמינר, לחוות חוויה וחזרתי עם הרבה יותר… חזרתי עם הרגשה שלמדתי על עצמי דברים חדשים, שאני ועבודה פיזית דווקא מסתדרים בסדר ( אבל כרגע אנחנו ננתק קשר לכמה זמן חחח)… הייתה לי קבוצה מדהימה עם מדריכים פשוט מושלמים ואני לא יכולה לבקש יותר מזה.
החופש שלי לא יכול היה להתחיל יותר טוב… אחרי חוויה כזו מוצלחת אין דבר אחר להגיד חוץ מזה שהתאהבתי ואני לא יכולה לחכות לשנה הבאה
לעבודה להגנה ולשלום – עלו והגשימו!
