תנועת הנוער העובד והלומד השתתפה השנה לראשונה באופן מאורגן במצעד הגאווה בתל אביב. מאות חניכות וחניכים צעדו ביחד עם עשרות אלפי הצועדים כנציגי התנועה בחולצה כחולה ושרוך אדום, כאשר הם מחזיקים בידיהם דגלי גאווה שהופקו במיוחד לטובת הצעדה, עליהם מוטבע סמל התנועה.
בשנה האחרונה הקימה התנועה את מרכז ההדרכה "גוונים" שעוסק בפיתוח תכניות הדרכה מותאמות לצרכיהם של בני נוער הנמצאים בתהליך יציאה מהארון ובחינוך מיני ומגדרי לכלל חניכי התנועה. אסף פרי, מצוות גוונים, מספר על ההיערכות לשבוע הגאווה.
"לפני המצעד קיימנו שיחה על ההיסטוריה של המצעדים ועל המסרים שנכון לצעוד איתם. מצעדי הגאווה התחילו לפני יותר מארבעים שנה אחרי אירועים הומופובים אלימים מאוד בניו יורק, בהם שוטרים היו נוהגים להשפיל ולהכות להט"בים. אחרי אירוע קשה במיוחד שכזה, בפאב 'סטונוול-אין', פרצה מחאה גדולה שלמעשה הולידה את המצעדים ואת תנועת השחרור הלהט"בית. אותה אלימות והומופוביה בצורותיה השונות, מתקיימת גם היום פה בישראל וברחבי העולם: קללות הנשמעות מדי יום ברחוב ובבתי הספר, השפלות במרחב האינטרנטי, התבטאויות גסות ומדירות של אנשי תקשורת וחברי כנסת ואפילו אלימות פיזית קשה כפי שראינו רק לפני שלושה חודשים כאשר שלוש נשים טרנסיות הוכו באכזריות ועד זוב-דם בקריות. תופעת ההומופוביה עוד קיימת ואף מתגברת בשנים האחרונות. נראה שככל שהנראות הלהט"בית בתרבות ובתקשורת גדלה, כך גם האלימות כלפינו גוברת. המאבק בהומופוביה לא תמיד ניצב בראש סדר העדיפויות של השיח הציבורי. הדיווחים על מקרי ההומופוביה לא זוכים לסיקורים מעמיקים ובטח שלא לטיפול שורשי כפי שראוי שיהיה. לעומת זאת כשזוכים לחוקים המאפשרים להומואים ולסביות להיות לכאורה 'חלק מהנורמה', התקשורת והשיח הציבורי חוגגים ללא הרף. החודש הכריז בית המשפט העליון בארה"ב שהחל מעכשיו נישואים גאים תקפים בחוק בכל מדינות ארה"ב. זה הישג גדול ומרגש עבור מיליונים של זוגות הומואים ולסביות. הרשת געשה ורעשה גם בישראל כתגובה להישג ההסטורי ואלפי משתמשי פייסבוק צבעו את תמונת הפרופיל שלהם לאות הזדהות. גם מרכז התנועה שלנו נצבע בצבעי הקשת. אך האם חוקי הנישואין עוזרים במאבק נגד ההומופוביה?"
"תנועת הנוער העובד והלומד חרטה על דגלה את המאבק לשוויון ערך האדם ולחברה צודקת ודמוקרטית. הבחירה לצעוד במצעדי הגאווה היא ביטוי נוסף של מאבק זה, כמו גם מאבקים נוספים בהם אנו משתתפים כמו מחאת יוצאי אתיופה, המאבק להתאגדות של עובדי מקדונלדס ועוד. הנוער העובד והלומד היא התנועה של כל בני הנוער מכל חלקי החברה הישראלית ואנו נאבקים בכל מקום בו קיים דיכוי".
עוד חניכים וחברי תנועה מספרים על חוויותיהם:
לי פז, חניכה משכבת י"ב: "השנה השתתפתי לראשונה במצעד הגאווה. צעדתי כחלק מתנועת הנוער העובד והלומד בתחושה שהתנועה היא חלק מהקהילה הגאה ונאבקת את מאבקה. בחרתי לצעוד עם התנועה כי רציתי להיות שייכת לקבוצה שבה הכוח להשפיע ולשנות גדול יותר".
חניך בשכבת י"ב, ביקש להישאר בעילום שם: "במצעד הגאווה הרגשתי שייך, שווה, בעל ערך. שלהיות הומו זה בסדר, מקובל ולגיטימי. פתאום הרגשתי תקווה שאני יכול להיות מאה אחוז אני עם החברים שלי. התחזקה בי ההבנה שלהיות הומו זו לא בושה וזה לא דבר שצריך להצניע או להסתיר.
רומיה בן ארי, מדריכה בעפולה: "המאבק בהומופוביה יצמח מהחינוך של הדור הצעיר. רק נוער גאה שיש לו מקום אמיתי להוביל יכול לחולל מהפכה בכל הנוגע לבורות המובילה לאלימות קשה. הנערות והנערים יודעים שיש להם כוח, ושבתנועת הנוער יש להם במה להשתמש בו."
מאות חברי וחברות התנועה השתתפו גם במצעד הגאווה בחיפה שהיה הגדול ביותר בתולדות העיר.
דין אשכולי, ממארגני המצעד וחבר בתנועת דרור-ישראל, מספר: "הנוכחות של תנועות הנוער הייתה מרשימה. המסר המרכזי של המצעד היה 'סולידריות ושוויון' ולכן פנינו להרבה קבוצות שיבואו לצעוד איתנו: מועדוני נוער, בתי ספר ואפילו קבוצות כדורגל. אנחנו חושבים שלכל מי שמתנגד להומופוביה ולאלימות כלפי נשים יש מקום במצעד.
לצד פעילויות הקיץ הרבות וחגיגות ה-90 לתנועה, יצוינו גם שאר אירועי הגאווה ברחבי הארץ:
ב-30.7 במצעד הגאווה בירושלים, ב-1.8 טקס תנועות הנוער לציון יום השנה לרצח בברנוער,
וב-20.8 באירוע הגאווה לנוער בכרמיאל.
