קיץ 1987 – הוועידה השמינית של הנוער העובד והלומד. השתתפתי כציר מטעם קבוצת מעין, קן חולון מאוחד. מיד בסיום הוועידה יצאנו מירושלים, כל אלפי החניכים, להפגין מול מעשי פורענות של תושבי גני תקווה בפועלים ערבים שעבדו באזור.
אביב 1994 – הוועידה התשיעית. השתתפתי כרכז מחוז שרון. מיד בסופה, כמעט בחצות הליל, נסענו, רכזים ומדריכים, עם הסובארו טנדר, מלא בציוד, לחלוץ טיולי פסח בצפון הארץ.
קיץ 2015 – הועידה העשירית. השתתפתי כאורח. איך שהועידה הסתיימה כולם רצים רק למקום אחד: לעדכן סטטוס בפייסבוק. אז הנה גם אני מצטרף לחגיגה הפייסבוק התנועתית. מישהו כבר אמר פעם: התנועה בתנועה. מדורת השבט משנה פניה…
לכבוד יום הולדת 90 לנוער העובד, התנועה שלי, העליתי גם אני שתי תמונות מצעירותי בתנועה (אמנם לאחר הצבא, אבל זה היה מזמן….) ועוד תמונה אחת מתקופת ה"מסגרת" –לקראת תחילת המסלול של גרעין טובל לכפר רופין. גרעין שהורכב בעיקר מחניכי חולון מאוחד, רמת יוסף, קרית אונו וקדימה.
אין הזדמנות טובה מזו להגיד תודה לתנועה על שנים רבות שהיא איפשרה לי לעשות כל כך הרבה דברים.
זו התנועה שהגעתי אליה בשלהי כיתה ז'. בחלוקה העירונית בין תנועות הנוער, ביה"ס היסודי שלי (א'-ח') היה משוייך לצופים. ובאמת כל שנה מחדש נרשמנו הרבה מהכיתה לצופים. שילמנו את התשלום השנתי ועזבנו. לא הלך. בסוף כיתה ז' הלכנו לחפש תנועה אחרת. באחד ממוצאי השבת של אותה שנה הלכנו לקן תל גיבורים, אח"כ לחולון איחוד, אח"כ לקן השומר הצעיר. בסוף הערב הגענו למאוחד. ושם נשארנו. הרגשנו שזה המקום הנכון. עם השנים גדלתי בקן.
זו התנועה שלימדה אותי מה המשמעות של להיות בעל תפקיד. מתפקיד של רכז ניקיון בקן, עבור בכל תפקידי החניכים בתנועה ועד ריכוז מחוזי וארצי בכל מיני נושאים. התנועה שלימדה אותי מהי אחריות. למדתי באמצעותה את החריצות ואת הרצינות הנדרשות בכל תפקיד עד ימים אלו.
זו התנועה ששלחה אותי לקורס מד"צים (מחנה אורן כמובן) וברבות השנים נתנה לי את ההזדמנות להדריך בקורס, לפקד על המחנה (מחנה אורן כמובן) ועל הניווטים. לימדה אותי את רזי ההדרכה וחשיבותו של המעשה החינוכי.
זו התנועה שאפשרה לי להשתתף בקיץ 1988 בסמינר דו לשוני ייחודי של החטיבה החינוכית והמגזר הערבי, בקיבוץ תמוז בבית שמש. שם רכשתי את הכמיהה לשלום ולאחוות עמים ואת ההבנה כי רק קיום משותף בחלקת הארץ הקטנה הזו יבריא את כאבנו המשותף מהמלחמה הלא נגמרת.
זו התנועה אשר בנערותי, כיהנתי כחבר בנשיאות המועצה החינוכית שלה, במזכיריות החניכים, במוסדות הקן והמחוז. זו התנועה שנטעה בי את הדמוקרטיה כערך ואת חיוניותה לבניין החברה בישראל ובעולם.
זו התנועה, אשר תחת כנפיה, עשינו בנערותינו המון מעשי קונדס, חלקם, יש להודות מסוכנים, אך זהו הארגון הראשון בישראל שידע להילחם בשטותניקיות הישראלית שהיתה נהוגה במדינתנו בעבר ולמגר אותה. זוהי התנועה שחרטה על דגלה את ערך שמירת החיים בהתנהגות היומיומית ויישמה הלכה למעשה את קריאתו המפורסמת של יצחק רבין בנאום ה"יהיה בסדר".
זו התנועה אשר יצאתי לטיוליה בכל רחבי הארץ מתל-חי ועד הר שלמה והיא שגרמה לי להתאהב בנופיה של ארצנו.
זו התנועה שהקבוצה בבסיסה ודרכה למדתי חברות מהי, אהבת רעים ושותפות.
זו התנועה שדרך עיניה ראיתי את מאות אלפי אביוניה של הארץ הזו, האנשים קשיי היום המוחלשים והמדוכאים והיא שהיתה לי עמוד הענן החברתי וסימנה לי את דרכי המקצועית ברבות השנים.
זו התנועה ששלחה אותי להגשמה ודרכה הבנתי כי חשיבותו של המעשה בחיינו.
זו התנועה שליוותה אותי בצמתים החשובים של החיים.
זו התנועה אשר סמליה רבים: חולצות, המנונים, טקסים. אבל זו התנועה שכל כולה הם אנשים. מאות אלפי האנשים שהיו בה ומאות אלפי האנשים שיהיו בה. לכולם ברכה.
יואב בוקעי
לאלבומי התמונות בפייסבוק של #חוגגים90 – סיפוריהם של בוגרי הנוער העובד והלומד משנות חניכותם בתנועה:
http://noal.me/90album1
http://noal.me/90album2
