בשבועות האחרונים אנו שומעות על מקרים מרובים של התעללות, רצח, אונס ואפליה כנגד נשים.
מקרה האונס האחרון שהתרחש במועדון ״אלנבי 40״ הוא מהדוגמאות המתוקשרות והבולטות שמייצגות מציאות קשה על החיים של נשים בתוך החברה הישראלית ותרבות האונס בפרט.
התגובות לפרשה האחרונה מביאות לידי ביטוי את עומקה של תפיסת תרבות האונס בחברה, ומביטוייה האשמת הקורבן, נתינת לגיטימציה למעשי אונס ואדישות כלפיהם וזילות חייה של האישה.
הכתבות שפורסמו על המעשה הגדירו את האירוע ״כיחסי מין״ מכיוון שהנפגעת לא סירבה מילולית או פיזית למעשיהם של הגברים.
הסכמה תחת השפעה של אלכוהול איננה הסכמה.
קיום של יחסי מין עם מספר גברים באמצע מועדון תחת השפעה של אלכוהול לא יכול להיות מוגדר אחרת מאשר כאונס – על פי החוק ועל פי ערכי המוסר האנושי.
חוסר היכולת של הנפגעת להגדיר את המקרה כפגיעה וכאונס מוכיחה לנו עד כמה שורשית תרבות האונס בחיינו. רוב הנשים שנפגעות בכלל לא יודעות שהן נפגעו, ותגובות החברה לא נותנות להן מקום להתלונן.
המקרה הזה מייצג באופן ברור את כל הסימפטומים של תרבות האונס. למשל הטענות כי הנפגעת "ביקשה את זה", או השאלות: "למה היא שתתה?" ו-"למה היא לא שמרה על עצמה?". הביקורת העצומה שיש כלפי התנהגות הנשים לעומת הביקורת כלפי התנהגות הגברים שאינה נשמעת יוצרת מצב מעוות. עלינו כחברה לגנות את מעשה שכזה בכל דרך ואף פעם לא להצדיק את האונס בשל נסיבות המקרה.
עלינו להבין כי נשים לא צריכות לשמור על עצמן – אלא גברים צריכים לא לאנוס. צריך לשנות את הקונוטציה של המילה "גבר" מאדם אלים, מנצל נשים, "תוקף" ופוגע. אנו דורשות מהגברים בסביבתנו לעצב דמות של גבר חדש אשר לעולם לא פוגע באישה או מנצל את חולשתה!
הפחד מההגדרה וטשטוש המושג אונס נותן לגיטימציה למקרים נוראים ורבים אחרים להמשיך להתקיים.
הפנית האצבע המאשימה כלפיי הקורבן הוא ניסיון להסיר מאתנו כחברה וכפרטים אחריות על מעשה זה ומעשים נוספים ולהוריד מאתנו את תחושת האשמה.
כל איש ואישה אשר היה נוכח באירוע אשם במה שקרה בכך שבחר שלא לפעול לעצירתו ואף עודד ותיעד. כבני אדם יש לנו היכולת לבחור ולהבדיל בין טוב לרע ועל כן מונחת על כתפינו האחריות הכבדה לפעול על פי המוסר. על כל אחד ואחת מן הנוכחים באירוע הייתה מחויבות למנוע אונס זה. כל אדם ואישה שצפה בסרטון והעביר אותו הלאה שותפ.ה למעשה האונס. כל אותם האנשים שהגיבו על המקרה בהצדקה, האשמת הקורבן, תקיפה וזלזול יוצרים את תרבות האונס וגורמים לכך שעוד ועוד מקרים כמקרה הזה יתרחשו.
החוק מגדיר אונס כיחסי מין שלא היו בהסכמה. מחובתנו המוסרית לא להסתפק בהגדרה זו אלא לדרוש ולפעול אך ורק בתוך רצון חופשי והדדי. אם ניתנה הסכמה ליחסי מין ממניעים אחרים- השפעת אלכוהול, לחץ חברתי או פחד אסור לנו לנצל זאת.
אנו קוראות לכלל מדריכי וחניכי תנועת הנוער העובד והלומד ולכל החברה הישראלית לנקוט עמדה ברורה ואיתנה אל מול המקרה הזה ומקרים אחרים, לפעול לשינוי המצב בחברה דרך הגדלת המודעות, חינוך, שמירה על הקוד המוסרי ולהיאבק כנגד תרבות האונס שפושה בחברה הישראלית.
חברות גרעין אשכול, חוות ההכשרה חיפה.
