20 שנה חלפו מאותו לילה בוא התכנסו מאות אלפי אנשים ונשים בכיכר מלכי ישראל לעצרת "כן לשלום ולא לאלימות" . 20 שנה חלפו מאותו לילה נורא בו נרצח יצחק רבין ז"ל ע"י אזרח ישראלי, יהודי בן עמנו.
אני הייתי בת שלוש בזמן הרצח והחניכים והחניכות שלי עדיין לא נולדו.
זיכרון הרצח השתרש אצלנו מתמונות, סרטים, מסיפורים על האווירה שהייתה בארץ.
בשנים האחרונות, כמדריכה ומחנכת, אני בוחרת להתמודד על מה זה אומר לזכור את רצח יצחק רבין, את מה צריך להדגיש? את הדרך המדינית? את השאיפה לשלום? את ההסתה? את גבולות הדמוקרטיה?
ואיפה זה בכלל פוגש אותנו היום? האם יש בכלל צורך עוד להזכיר עשרים שנה אחרי?
לצערי, אני נתקלת גם בהרבה גורמים שפשוט רוצים לשכוח. אם זה בבתי הספר, בישובים וברחובות הערים. רוצים לגרום לנו לשכוח שמדובר פה על סה"כ על מחלוקת קטנה, רוצים להגיד לנו שזה היה רק מפגע בודד, ושאין סיכוי שרצח פוליטי יחזור שנית.
אך את זה אני לא מוכנה לקבל, ואני נאבקת יחד עם חברי מתנועת דרור ישראל וחניכי מהנוער העובד והלומד – על הזיכרון. לזכור.
לזכור ולא לשכוח את מה שהיה בשנת 95, את הפילוג הגדול בין המחנות, המחלוקת על גבולות הדמוקרטיה, הפיגועים והאלימות מצד הפלשתינאי וכן מהצד היהודי, על ההסתה הפרועה והאלימה שהובילה בדרך ישירה לרצח.
בנאומו האחרון אמר רבין: "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה, זו לא דרכה של מדינת ישראל".
במשפט קצר זה אני רואה את הקישור למה שקרה לפני 20 שנה להיום, למאבק שצריך להתבצע בימים אלו בחברה הישראלית .
מאבק שדורש מאיתנו – לא לשתוק. לא לשתוק אל מול האלימות המתפרצת ברחובות, אל מול הטרור המציף אותנו, אל מול אלימות מתוכנו אל כל מי ששונה מאיתנו, אל מול הגזענות והשפה האלימה ברשת.
זה תפקידינו כמחנכים ומחנכות, כאנשים האוהבים את הארץ, שמוכנים להיאבק יחד עם עוד שותפים מכל המחנות על מהי הדמוקרטיה הישראלית.
המאבק הזה רחוק מסיומו ואם אנחנו לא נמשיך לשאת אותו הוא ידעך ויעלם. לא רק בגלל השונאים, אלא בעיקר בגלל השוכחים.
לסיום הייתי רוצה להזמין את כל מי ששמירה על הדמוקרטיה שלנו חשובה לו, לעצרת ה-20 לציון רצח יצחק רבין ז"ל שתתקיים בכיכר רבין ב-31/10, תחת הסיסמא "זוכרים את הרצח ונאבקים לדמוקרטיה". העצרת משותפת לתנועות נוער וארגונים חברתיים מכל הקצוות ודורשת מכל מי שהארץ חשובה לו להגיע ולהשמיע קול חזק וברור –
זאת לא דרכה של מדינת ישראל. אנחנו הרוב הדמוקרטיה ואנחנו כאן להישאר. עברו 20 שנה, ועברנו הרבה אבל אנחנו נמשיך להיאבק ביחד.
עצרת הזיכרון המרכזית לציון רצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל.
מוצאי שבת, 31/10/15, י"ח בחשוון, 20:00 כיכר רבין תל אביב.
אור נעמתי
מדריכה בקן רגבה, הנוער העובד והלומד.
בת קיבוץ רעים