שלום לכולם,
שמי יעל מלסה, מדריכה וחניכה בקן רמב"ם של הנוער העובד והלומד. זאת השנה השלישית בה אני מציינת עם חברי את חג הסיגד יחד עם התנועה.
למדתי שחג הסיגד הוא חג של חשבון נפש חברתי שחל 50 יום אחרי יום כיפור. החג מצין חשבון נפש נוסף שעל האדם לעשות במשותף עם סביבתו, קהילתו גם לאחר חשבון הנפש של יום הכיפורים. זה בגלל שחשבון נפש אישי מוביל רק את האדם עצמו תיקון. אבל, הדרישה לחשבון נפש קהילתי, בדומה לתנועה, שואפת להגיע לחברה מתוקנת ע"י כך שעוצרים ושואלים: מה אנחנו רוצים שיהיה כאן בחברה הישראלית?
בתנועתנו ובתנועות השונות אנחנו משנים את המציאות בסביבה בה אנו חיים, במדינה בה אנו חיים.
בהזדמנות זו, אני רוצה לבקש מכם הוביל, להנהיג, לבחור להתנגד ולמציאות ולא לקבל אותה רק כי זה קל יותר. לאהוב אחד את השנייה ולעשות את חשבון הנפש הקהילתי שלשמו התכנסנו היום בצורה הטובה ביותר, במטרה לתקן את החברה שלנו.
אסיים בברכת התנועה,
לעבודה, להגנה ולשלום,
עלו והגשימו!
צילום: אורן כחלון