שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    בשנים האחרונות אנחנו עושים מאמצים כבירים בכדי לשפר את האוכל ולאפשר לכלל חניכינו ליהנות ככל הניתן מאוכל מתאים, מזין וטוב. הן במפעלי הקיץ השונים והן באירועים נוספים לאורך השנה, מתקיימת מחשבה על התפריט, על סוגי "האוכלים השונים", החל מ"הפשוטים" יותר כגון הצמחוניים ועבור באלו הנמנעים מגלוטן ובטבעוניים.
    נראה שבמפעלי הקיץ המצב "לא רע". המטבח הקבוע בכפר החורש, הניסיון הרב שנצבר והיכולת לתקן מ"היום למחר", כל אלו מביאים תוצאות טובות ושביעות רצון של החניכים, המדריכים וההורים.
    הקושי בהקשר זה מתגלה בטיולים, בעיקר בטיולים הארציים הארוכים יותר , אלו שבהם "הרעב והחוסר מצטברים".
    עוד טרם קבלת מכתבה החשוב של החניכה ממסע מצדה (טיול חנוכה י') אשר נגע להיעדר מענה הולם לאוכל טבעוני בטיול, ביקשתי לכנס ישיבת סיכום לטיולי חנוכה עם ספק המזון ולדון איך מצליחים לשפר את התחום במפעלינו הבאים.
    אנו מחלקים את האוכלים למספר קבוצות:

    נשמח לקבל תגובות , רעיונות ותפריטים שהיו אולי משפרים את שביעות הרצון, יתכן שלא הגענו עד היום אל המקסימום, צריך לחשוב מעשי ולהציע הצעות מעשיות הן כלכלית והן תפעולית.

    לתגובות, רעיונות והצעות: bbb@noal.co.il

    כתב: יוני בן דור, הנוער העובד והלומד.

    התפריט בטיול טרם השדרוג

    השכמה

    שוקו, סוכר, תה

    חלב עמיד

    ביסקוויטים, וופלים

    ארוחת בוקר גבינה צהובה, ביצים, זיתים, ממרח שוקולד, ירקות, לחם
    צהריים (על גב התרמיל) פסטרמה, תירס, טחינה, מלפפון חמוץ, גבינה צהובה לצמחוניים, רטבים שונים, חלווה
    ארוחת ערב המבורגר, נקניקיות, תחליף צמחוני, טחינה, ירק חם, קטשופ, פסטה/פירה, פיתות, מרק ירקות, מיץ


    הסתדרות הנוער העובד והלומד, בתור הארגון היציג של הילדים ובני הנוער בעולם העבודה, מתנגדת להצעת החוק להורדת גיל העסקת הילדים בחופש הגדול לגיל 13, מכיוון שזו תהיה טעות חמורה אשר בפועל תעמיק את הניצול בשוק העבודה של בני הנוער.
    הכנסת עשרות אלפי ילדים נוספים לשוק עבודת הנוערשגם ככה סובל מניצול מחפיר, אבטלה (26%) והיעדר אכיפה = העמקת הניצול של ילדי ישראל!
    פתרון לילדים משוטטים ברחובות = השקעה בחינוך ולא כניסה לשוק העבודה!

    בני הנוער הם המגזר המוחלש בשוק העבודה וכבר היום הם חשופים לפגיעות וניצול אדיר לצד קושי גדול באכיפת החוקים הקיימים.
    עולם העבודה אינו קייטנה ובני הנוער העובדים אינם מועסקים בו כבילוי! באם יוזמי החוק מחפשים תעסוקה לבני הנוער, ראוי שהפתרון יגיע מפעילות חינוכית, ולא מכניסה בלתי מבוקרת לשוק העבודה. הוספת שכבת גיל בת עשרות אלפי בני נוער, לשוק בו יש 26% אבטלה תגרום להורדת הסטנדרטים של בני הנוער עצמם אשר יסכימו לעבוד, בכל מחיר, תרתי משמע.
    מסקר שערכה הסתדרות הנוער העובד והלומד, בשיתוף קרן אברט, ובאמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, בשנת 2014 עולה כי כיום 62% (כ-380,000) מבני הנוער בגילאי 14-18 לוקחים חלק בשוק העבודה, אך חלק גדול מהם (26%) מדווחים כי אינם מצליחים למצוא עבודה הולמת!
    בנוסף, בקרב בני נוער ישנה בעיה של חוסר הכרות עם חוקי העבודה, רבים מהעובדים הצעירים כלל לא מודעים לזכויותיהם. למשל, עלה מהסקר כי פחות מ10% ידעו מהו שכר המינימום לגילם! מאותו הסקר גם עולה כי בני הנוער עצמם מתנגדים להצעה שכזו (72% מבני הנוער מתנגדים להורדת גיל העבודה)
    בנוסף, החלטה כזו תגדיל את הפערים בחברה בין אלו שיעבדו זמן קצר "בשביל החוויה" לבין ילדים שישלחו לעבוד לפרנסת משפחתם.
    עבודת ילדים אין לה מקום בחברה מתוקנת!
    זה אינו השינוי הדרוש לשוק עבודת הנוער ולמי שרואה את טובת ילדי ישראל לנגד עיניו.
    בתמונה: ילדים שעובדים בכבוד, אז והיום. (תמונה ממכון לבון)

    רוצים לדעת את הזכויות שלכם במקום העבודה – כנסו לאתר האיגוד המקצועי לנוער – http://www.minimum.org.il

    לכלל הנתונים בסקר עבודת הנוער של 2014 – http://minimum.org.il/9905/articles/1320




    ביום שישי נשב לצפות ב'כוכב הבא'. אחרי הסערה בעקבות התכנית הקודמת, הרייטינג צפוי להיות בשמיים. בהפקה יראו לנו כמה הם אוהבים ומחבקים את הקהילה הגאה. השופטים והמנחים יתנצלו ועורכי התכנית יבליטו את הדמויות הלהט"ביות שכבר יש בתכנית. חלק מהם יגידו לנו שהם רצו לפרוש מהתכנית בעקבות השיר "מושיקו" אבל בשבוע האחרון הם גילו "כמה אנשים מדהימים יש בהפקה הזאת ושהשיח ברשתות החברתיות עשה להם עוול". הראל סקעת וקרן פלס ממש יגיעו לדמעות של צער. יימסר לנו שהם רוצים לתקן, ללמוד מהטעויות, והזמר ההומופוב יעלה לשיר שיר עם מסר מקבל. כולנו נתרגש ונזכר כמה 'קשת' ו'הכוכב הבא', ממש כמו הצופים בבית והילדים בבתי הספר – ממש אוהבים ומקבלים את הקהילה הגאה. נלך לישון בהתלהבות חמימה ומזויפת.
    אבל משהו בפנים עדיין יציק, איזה זיכרון מעורפל של משהו שחשבנו שקרה השבוע.. מה זה היה? אה, נכון.. חשבנו שאנחנו נאבקים בהומופוביה.
    רבים מילאו את הרשת בגינויים וקריאה להתנצל, ביקשו מאנשים להתפטר והדגישו עד כמה מסכן הנוער הגאה שסובל מבריונות בבתי הספר. ומהצד השני, ערימות של טוקבקים הומופוביים שרק מדברים על כך שהשיר תכלס מצחיק ויאללה חפרתם ושככה זה באמת הומואים. לכאורה מאבק אמיתי. אבל אל דאגה, הכל חלק מהתכנית. מסתבר שהחיים שלנו הם בכלל תכנית ריאליטי אחת גדולה שמתאים לה דווקא השם 'הישרדות'.
    אז שלא נתבלבל, הנה כמה תזכורות: המטרה של הפקת "הכוכב הבא", היא רייטינג, פרסום וכסף. ערכים כמו שוויון, חברות, ציונות, איכות הסביבה, משפחה ועוד, מקבלים מקום בתכניות האלה רק על מנת להגדיל את הרייטינג (פרסום וכסף) שלהם. הפקת התכנית מורכבת מאנשים אינטליגנטיים במיוחד שמתכננים היטב כל צעד וכל שלב. לא במקרה שודר השיר בסוף השבוע האחרון של השידורים הערוכים מראש, שבוע לפני שעוברים לשידורים חיים, בדיוק הזמן הדרוש על מנת לייצר את הבאז בציבור, לגרום לכולנו להשתפך למקלדת (על הדרך לפרסם את התכנית) ואז להתנצל. וכך הזעם האמיתי שלנו נוצל בשביל עוד כמה דקות פרסומת.
    אז עם כל הציניות הזו, מה בכל זאת אמיתי?
    הרצון של הרבה מאוד אנשים להיאבק בהומופוביה. רצון שפעמים רבות הוא מנוצל לתככי מסחר ופוליטיקה.
    דוגמה טובה לכך היא העצרת שהתקיימה בקיץ, לאחר הרצח של שירה בנקי במצעד בירושלים. אל העצרת הגיעו אלפים מתוך רצון כנה להיות יחד ולהתנגד להומופוביה והאלימות שהתפרצו במלוא עוזם רק יומיים קודם לכן. עוצמת האלימות גררה גם הד ציבורי אדיר ומהר מאד גם פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים הביעו לפתע רצון להתייחס לאירועים, או יותר נכון, לנצל את הבמה כדי להגדיל את הרייטינג שלהם. רובם לא מתעניינים בכלל במאבק בהומופוביה, ופתאום ראינו אותם מספרים לנו כמה שהם אוהבים את הקהילה ומתנגדים להומופוביה. בסוף העצרת, כשקיפלו את המחסומים, כך התקפלו גם הבטחותיהם.
    מה הקשר בין הדברים? דווקא אחרי שההומופוביה מרימה את ראשה בבוטות, ברצח במצעד או בשידור בפריים-טיים (להבדיל אלפי הבדלות) וכשהכוחות המעוניינים להיאבק בה נמלאים במוטיבציה ועוצמה רבה לפעול – דווקא אז הם מנוצלים כדי לקדם מטרות זרות. פעם אחת לטובת האינטרסים של הפוליטיקאים ובפעם השנייה לטובת אנשי הרייטינג (יש הבדל ביניהם?(. ושוב, מי שסובל מהומופוביה ונאבק בה ביומיום מפנה את הבמה לטובת אותם זייפנים.
    אבל יש גם מאבק אמיתי בהומופוביה שאיננו חלק מתכנית ריאליטי מבוימת. המאבק הזה מכיר בכך שהומופוביה קיימת כל הזמן ובכל מקום. הוא מאבק על יצירת מרחב בטוח ופתוח לצד מלחמה עיקשת נגד שנאת להט"בים.
    מרחב בטוח ופתוח זה סביבה חברתית שבה אין אלימות או כפייה של נורמות. מותר להיות מי שאני רוצה בלי לחשוש מאפליה או אי-שוויון, כשכולם יכולים להיות חלק. זה סביבה שמקבלת את כל הזהויות המיניות ומתייחסת בשוויון לכל הדתות, המגזרים, הצבעים, המגדרים והשונויות שבין בני האדם.
    מלחמה עיקשת נגד שנאת להט"בים מתחילה בלהצביע באומץ על להט"בופוביה כשנתקלים בה. לתקן את החניך שמשתמש ב'הומו' כקללה, לעצור שירים שיש בהם גנאי, להתנגד לאמירות נגד המצעדים. וממשיכה בהגנה מפני בריונות, במאבק נגד אלימות כלפי נשים וכלפי נשיות, היא בלהפגין נגד אפליה על רקע להט"בופובי בכנסת, בתקשורת ובמקומות העבודה, לחגוג את האפשרות להיות שונים זה מזה, לצעוד לכבודה, לרקוד לכבודה.
    בוועידת הנוער העובד והלומד בקיץ האחרון הועלו שתי הצעות להחלטת התנועה: האחת לייצר מרחב בטוח ופתוח לנוער גאה, והשנייה להלחם בלהט"בפוביה. שתי ההחלטות עברו ברוב מוחץ במליאת ההצבעה שבה השתתפו 1,500 נציגי התנועה מכל קצוות החברה הישראלית. מבחינתנו זוהי רק ההתחלה. המאבק על חברה שוויונית לצד המאבק בעוני ולשינוי הסדר הכלכלי-חברתי, מהווה אפשרות אמיתית לשינוי החברה.
    אנו מקווים שבעתיד נראה מאבקים אמיתיים בהומופוביה – כאלה שקורים במפגש בין אנשים, בעמידה איתנה נגד האלימות. זה מתחיל בנו, בתנועות הנוער, בקינים שלנו, במפגש בין חניך ומדריכה. שנדע להתייצב יחד מאוחדים נגד הכוחות שמנסים לנצל את המאבקים שלנו ולא להוות עוד כלי משחק בידיהם.

     

    אסף פרי, מרכז הדרכה גוונים של הנוער העובד והלומד וחבר תנועת דרור ישראל

    יפית שפירא, רכז הדרכה של פעילות נוער דובר רוסית בנוער העובד והלומד, מספרת על ההיערכות לציון הנובי גוד בתנועה:

    השנה, כמו בקודמותיה, בחרנו לציין את חג הנוביי גוד יחד עם חניכינו דוברי הרוסית בתנועה.
    הדילמות שעמדנו בפניהן:

    כשניגשנו לדילמות הללו, עמדה בפנינו הנחת עבודה אחת: נכון להיום, אחרי 25 שנים בארץ חלק גדול מחניכי התנועה דוברי הרוסית חוגגים את הנובי גוד בבית משפחותיהם ב-31.12.

    בנוסף, בועידת התנועה העשירית התקבלה החלטה חשובה על לוח השנה התנועתי שמתייחס בין היתר גם לנובי גוד.

    מתוך 'החלטות הועידה העשירית' – לוח השנה התנועתי
    ועידת התנועה קוראת לעצב לוח שנה תנועתי שיכיל חגים ומועדים של מגוון העמים,
    הדתות והקבוצות בחברה הישראלית וכן מועדים המשותפים לכלל החברה הישראלית.
    התנועה תפעל להיכרות של חניכות התנועה ומדריכותיה עם מועדים אלו ולהשתתפותן
    באירועים התנועתיים לציון המועדים.

    החלטנו להפגיש שני מוסדות חניכים לקראת לצורך קבלת החלטות:

    1. צוות חניכים ממשפחות דוברי רוסית מאיזור המרכז – שני נציגים מכל קן או סניף, מנתניה ועד אשדוד.
    2. צוות חניכים ממשפחות דוברי רוסית מהעיר חיפה

    בצוותי החניכים העלנו את הדילמה על האופן בו נכון לציין את הנובי גוד בתנועה. החניכים החליטו לחגוג אותו בקנים יחד עם חבריהם והתחלקו לקבוצות עבודה לכתיבת תכני הפעילויות. בעיר חיפה, החניכים הכריעו על אירוע עירוני בהפקתם ובהובלתם.

    הפעילות מתקיימת בפריסה ארצית בכל המוקדים בהם יש קבוצה גדולה של חניכים דוברי רוסית או בקנים שבהם היו חניכים שהביעו עניין וסקרנות במסורות של החג.

    בעקבות ההחלטות של מוסדות החניכים, יקיימו אירועים קניים וסניפיים ביישובים הבאים: כרמיאל, מגדל העמק, נצרת עילית, חיפה, נתניה, רמת גן, תל אביב, חולון, ראשון לציון, אשדוד, ערד, באר שבע, רמלה, אשדוד, ירושלים ובית שמש.

    לכתבה מצורפת קובץ פעילויות להורדה ולשימוש חפשי.

    סנובם גודם!

    החברה הדרוזית מובילה בחברה הישראלית בכל הקשור לגיוס לצה"ל : 80% מהבנים הדרוזים מתגייסים לצבא (75% בקרב בנים יהודים) ומובילים את אחוזי הגיוס. אך מהי תמונת המצב בכל הקשור להשתתפות בפעילות של תנועות הנוער?

    לקראת שנת הפעילות הקודמת, הזמינה תנועת הנוער העובד והלומד סקר אשר נערך ע"י מכון "דיאלוג" בקרב החברה הדרוזית במטרה לבדוק את מידת ההשתתפות של הציבור הדרוזי בפעילות של תנועות הנוער.
    תוצאות הסקר העלו תמונה מדאיגה ביותר. רק 27% מבני הנוער הדרוזים (7,000 בלבד!) משתתפים בפעילות תנועות הנוער השונות, כלומר 3/4 מהילדים ובני הנוער לא משתתפים בפועל בתנועות הנוער. מתוך אלה שאינם פעילים, 61% לא השתתפו מעולם (!) בפעילות של תנועות הנוער.
    ביישובי רמת הגולן נתגלתה תמונת מצב קשה אף יותר, מבחינת אי השתתפות בתנועות הנוער. 79% מהילדים ובני הנוער מעולם לא השתתפו בפעילות של תנועת נוער!
    בעקבות הנתונים, החליטו בתנועת הנוער העובד והלומד, תנועת הנוער היחידה אשר משותפת ליהודים, ערבים ודרוזים, להשיק תכנית מידית לרפורמה בקרב פעילות הנוער העובד והלומד עם הנוער הדרוזי. התכנית כללה כתיבת תכנית רב שנתית, חילופי תפקידים וגיוס רכזים חדשים בעלי יכולות גבוהות אשר מגיעים מתחום החינוך, פיתוח תכניות חינוכיות, הרחבת גיוס המדריכים הצעירים ופתיחת קנים חדשים.

    גרעין חלוץ, הגרעין הנח"ל הדרוזי הראשון – הגרעין הוקם לאחר פירוק גדוד חרב כדי לאפשר לחיילים הדרוזיים להשתלב בכלל היחידות בצה"ל, כולל 5 חברי גרעין בשנת שירות בחורפיש. החברים גרים יחד בקומונה ומנהלים משק בית עצמאי בליווי צמוד של רכזים מהתנועה. בשנה זו הם מעבירים פעילות בקן חורפיש, כמו כן הם נמצאים בחוד החנית של פעילויות השיא של התנועה בקן הדרוזי כמו צעדת שיח אמין טריף. כמו כן הם מתנדבים בבתי הספר בכפר ובכפר הילדים. "גרעין חלוץ" עתיד להצטרף בסוף השנה לגרעין יהודי שנמצא היום בחוות ההכשרה באזור, במהלך שנת השירות מתקיימים מספר מפגשים בין הגרעין היהודי לדרוזי ובסוף השנה שני הגרעינים מתחברים זה לזה ומתגייסים יחד למסלול הנח"ל, כאשר השאיפה היא לקיים פרק משימה בצפון בו חברי הגרעין יבצעו משימות חינוכיות על מדים, הן בכפרים הדרוזים והן בישובים היהודיים. בסיום שנת השירות יתגייסו לגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. בשנה הבאה מתכננים להרחיב את הפרויקט ולהקים 2 גרעינים נח"ל.

    גיוס מאות מדריכים צעירים – כיום, לאחר שנה וחצי של רפורמה, פעילים בנוער העובד והלומד כ-3,000 חניכים ומאות מדריכים צעירים אשר הוכשרו ב-15 יישובים שונים ברחבי החברה הדרוזית.

     

    הר מצדה וסיפור המרד היהודי שם נזכרים בכתביו של יוסף פלביוס "מלחמות היהודים". לאחר המרד היה ההר במשך מאות בשנים "שכוח אל" כפי שהיה לפני פרוץ המרד, מטבע מיקומו במדבר. היו שנים שנזירים חיו במקום. חוקרי טבע בודדים הגיעו למקום עד שבשנת 1933 סייר במקום שמריה גוטמן איש קיבוץ נען, מדריך תנועת הנוער העובד בירושלים. (בתמונה: שמריה גוטמן מעביר הדרכה על המצדה.)

    בטיול זה הצליח שמריה וחבר נוסף למצוא את מצוק מצדה. הם חיפשו דרך לעלות להר. הם קראו בספרו של פלויוס על שביל נסתר העולה להר אבל לא ידעו את מיקומו ולכן טיפסו להר בדרך הקשה בואדי מצפון למצדה, כך גם נתקלו לראשונה בבריכות המים של מצדה ולבסוף הגיעו לסוללה הרומית ממערב למצדה. הסוללה הייתה חסומה בסלע גדול שניתק מההר ברעידת האדמה של שנת 1926. סיור ראשוני זה של שמריה נתן לו את הדחיפה הראשונית. אבל רק בשנת 1940 כאשר היה מזכיר תנועת הנוער העובד החליט שמריה להפוך את מצדה ליעד לטיולי תנועת הנוער וסמל לדבקות במטרה.

    למרות הקשיים מצא שמריה תקציב קטן ובסוכות שנת 1941 יצאה קבוצה של 10 מטיילים לסיור מכין, בהם היה הזואולוג מנדלסון וחברי תנועת הנוער העובד. הם יצאו מירושלים באוטובוס לחברון תקוע ומשם ברגל לכיוון מצדה. הפעם היו מצוידים במפות במזון ובחוברת הדרכה של מורה הדרך ברסלבסקי. המשלחת הגיע עד לסוללה ממנה עלו להר. במשך 3 ימים רשמו ותיעדו את השבילים הכשירו עם יתדות וחבלים מקומות קשים ומִפו את המבנים והשרידים על ההר.
    בינואר 1942, התארגן "סמינר מצדה" תפקידו היה להכשיר צוות מדריכים לטיולי תנועות הנוער למצדה, ללמוד ולהכיר את האזור, לסמן שבילים ולהכשירם למטיילים בעקבותיהם. הסמינר נמשך כשבועיים והשתתפו בו 45 חברים, ביניהם חניכי הנוער העובד.

    (צילומים וטקסט מתוך מסע אל העבר – ישראל היום, נדב מן, 28/3/14)

    73 שנים אחרי סמינר מצדה ההיסטורי בהובלת שמריה גוטמן, חניכי הנוער העובד והלומד עדיין עולים מדי שנה להר מצדה. השנה, עלו חניכי שכבת י', הבונים, מכל רחבי הארץ. ביניהם הייתה גם עמית אנוך וליהי לייפר, חניכות ומדריכות מקן נען מקבוצת ורד, ונינותיו של שמריהו גוטמן.

    בסיום ארבעת ימי הטיול התקיים טקס מרגש על פסגת ההר. עמית, נשאה שם דברים אל מול כל השכבה בשם שתי הנינות. הנה הם מובאים במלואם:

    "שלום, קוראים לי עמית אנוך ואני מדריכה בקן נען של הנוער העובד והלומד.
    מצדה, המקום בו אנו נמצאים, נבנה 100 שנה לפני הספירה ע"י יוחנן המכבי. 160 לאחר מכן כובשים היהודים חזרה את המקום מידי הרומאים.
    ב-73 לאחר הספירה הרומאים מטילים מצור על מצדה בכוונה להורג את היהודים או לשעבד אותם. 3 נמשך המצור כאן במצדה ובמהלכו היהודים מגנים ונלחמים. ערב לפני שהרומאים פורצים למצדה דרך הסוללה הם מבינים שיש להם שתי אופציות: ביטול יהדותם ועבדות או התאבדות. אנשי מצדה בוחרים באפשרות השנייה.
    לא באתי לכאן כדי לספר על מצדה. באתי לכאן לדבר על האיש שהיווה ועדיין מהווה בשבילי מודל לחיקוי. קוראים לו שמריה גוטמן. שמריה גוטמן היה חבר, חניך ומדריך בנוער העובד. שמריה גוטמן היה מהראשונים לעלות למצדה ומהדמויות המרכזיות ביותר בחשיפת ההיסטוריה של המקום הזה.
    את הבן אדם הזה אני מכירה בתור סבא שמריה.
    הוא היה סבא רבה שלי והוא תרם רבות לחשיפה ולשחזור של מצדה ובסופו של דבר להפיכתה לסמל.
    אני לא בטוחה שהיינו מקיימים את המסע אם סבא שלי לא היה מתחיל את המסורת של העלייה למצדה של הנוער העובד. סבא שלי עמד ב-1942 בראש משלחת שסללה את שביל הנחש בו עלינו היום.
    זה מאד מרגש אותי לראות אתכם פה. לראות את התנועה שאני חברה בה ואחת העקרונות שאני מאמינה בהם משתלבים עם המשפחה שלי.
    אני גאה להמשיך את המסורת של סבא רבה שלי ולשמור על מצדה כסמל של העם היהודי. אני שמחה שאני לא לבד, אתם פה איתי, חניכים וחניכות שכבת י', הבונים, מכל קצוות הארץ.
    אני רוצה להגיד לכם תודה שיצאתם איתי למסע.
    חברי וחברות שכבת הבונים,
    לעבודה, להגנה ולשלום, עלו והגשימו."


    מימין: קבוצת ורד מקן נען, הקבוצה של עמית (שורה תחתונה, מצד שמאל) וליהי (שורה תחתונה, מצד ימין). 

    משמאל: חניכי הנוער העובד והלומד בסמינר מצדה בשנת 42', בהובלת שמריה גוטמן (שורה שנייה למעלה, מצד שמאל).

    בכל ערב, במהלך חג החנוכה, חניכי התנועה היהודים בכל רחבי הארץ ידליקו את נרות החנוכיה, כל יום עוד נר אחד קטן. כל אחד מאיתנו הוא אותו נר קטן בחנוכייה. לכאורה נראה כאילו עוד אדם אחד לא מוסיף הרבה לעולם הגדול. אבל האמת היא שכל אחד מאיתנו, כאותו הנר שבחנוכייה, הוא זה שעושה את ההבדל בין האתמול להיום. כל אדם הוא מיוחד במינו, ואין לו תחליף. כל אדם צריך לגלות את אותם הכוחות הטמונים בו, ולנצל אותם בכדי שהיום יהיה שונה מאתמול. זוהי הקריאה של חג החנוכה לכל אחד מאיתנו. כאשר כל אחד מאיתנו יודע את משמעותו כאותו אור קטן, הוא יכול להצטרף עם אורות אחרים, וליצור אור אחד גדול.

    לכן, במהלך חנוכה, נעלה כל יום את הסיפור של אחד המדריכים בתנועה והקן או הסניף שלו. כל יום נכיר אור אחד קטן שביחד עושה את האור הגדול של כולנו. כי אותה מדריכה או רכז, עושים הם אלה שעושים אור קטן בסביבתם. הם מאירים את החושך מסביב, וכשהחושך מסביבי יותר מואר, יותר קל לאחרים להצטרף ולהדליק נרות נוספים.

     

     

    נר ראשון – רביע בחסאס, רכז קן בוקעאתא 


    תכירו את רביע בחסאס, רכז קן בוקעאתא, אחד מארבעת הקנים הדרוזיים ברמת הגולן.
    רביע הקים את הקן לפני 8 חודשים ויש בו כבר מעל 300 חניכים, מתוכם מעל 40 מדריכים מוכשרים שעברו קורסי הדרכה ומדריכים 12 קבוצות שונות. לפני הקמת הקן של הנוער העובד והלומד בכפר, כמעט ולא היו בה מסגרות לבני נוער. 20151202_161953

    "בחרתי לרכז את הקן בתנועה, כי ראיתי בה הזדמנות לעשות שינוי ניכר בכפר, ע"י הקמת מסגרת חינוכית דינאמית שבה יעסקו בני הנוער למען עצמם, למען הכפר ולמען החברה הישראלית בכלל."
    כפר בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן ויש בו קצת יותר מ-6,000 תושבים. היישוב ממוקם בצפון רמת הגולן, בגובה של 1,090 מטרים מעל פני הים, בין הר חרמונית והר ורדה.
    בקן בוקעאתא מדגישים את החינוך למציאות החותרת לשלום ודמוקרטיה, לעזרה לזולת ומדגישים את המעורבות החברתית והפעילות למען הקהילה. למשל, רק לא מזמן החליטו בקן לשפץ את פארק החורש של הכפר ע"י ניקיון שוטף ובניית עמדות ישיבה אקולוגיות. הקן פעיל חמישה ימים בשבוע ובאים אליו ילדים ובני נוער מכל הגילאים.
    "אני שואף שבוגרי התנועה בקן שלנו יהיו אחראיים, פעילים ומעורבים בתהליכי שינוי חברתיים, וגם בעלי שאיפה להגשמת עצמם במדינת ישראל."

     

    נר שני – יונתן יפתח, מד"צ קן באר יעקב
    תכירו את יונתן יפתח, חניך ומדריך צעיר בשכבה י', בקן באר יעקב.
    מאז תחילת שנת הפעילות הקודמת נפתחו כ-30 קנים וסניפים חדשים בנוער העובד והלומד. אחד מהם, הצטרף למשפחה התנועתית רק השנה – קן באר יעקב! הקן פועל רק 4 חודשים וכבר משתתפים בפעילות כ-130 חניכים בשכבות ד'-י'.
    לפני שבוע היה אירוע מרגש מאד בעבור הקן הצעיר – טקס פתיחת שנה הראשון של הקן.
    "הייתה המון התרגשות לפני הטקס. בימי פעילות שלפני הכנו את החניכים, בחרנו סמל לקבוצה, הכנו דגלים ענקיים והכנו סרטון לטקס עצמו."
    "ביום הטקס נפגשנו לפעילות א"ש לילה מיוחדת שחניכי כיתה ח' ארגנו לכבוד החניכים בצעירה ולאחר מכן הלכנו לטקס בבית-ספר צאלון, שם אנחנו פועלים כרגע. כל ההורים חיכו לנו כבר שם, עם העוגות הקבוצתיות שהכינו עבורנו. זה היה טקס מרגש מאוד ואפילו ראש המועצה הגיע לברך את הקן החדש הצומח"
    יונתן, שמדריך ביחד את קבוצת "הדביבונים" בשכבה ה', הוא גם חבר בקבוצת "בריסטול". כי כל מדריך הוא קודם כל חניך.
    "הדבר שאני הכי אוהב לעשות עם החניכים שלי זה לשמוע מה יש להם להגיד על דברים שקורים, חשוב לי לשמוע מה להם יש להגיד, כי כמובן שלא תמיד שואלים לדעתם, אז אני שמח שיש מקום שבו הם יכולים להרגיש חופשיים להביע את דעתם."

     

    נר שלישי – סי בן דוד, מדריכה בוגרת באורט תל נוף

    תכירו את סי בן דוד, חברה בגרעין מזור, גרה באשקלון ומדריכה שנתיים בבית הספר המקצועי אורט תל נוף, ביחד עם גלעד ושי.
    "בית ספר תל נוף זה ה-מוקד פעילות! חברת נעורים. מסורות. פעילים. צוות של מחנכים שהוא שותף גדול שלנו וביחד אנחנו יוצרים פעולה חינוכית שלמה ומקיפה. כל הנערים והנערות בבית הספר שלנו מאוגדים, והתאגדות זה כוח גדול.."
    בבית ספר תל נוף יש פעילות של הנוער העובד והלומד יותר מ-30 שנה. לומדים שם מקצועות כמו מכטרוניקה, מגמת חשמל, מכונות ועוד. בקיצור – מטוסי הקרב ששומרים עליכם עברו תחת הידיים של בוגרי בית הספר. היום יש 200 חניכים בקרן ההבראה ופעילים בנוער העובד והלומד, בית הספר הגדול ביותר בקרן ההבראה. בכל שכבה בבית ספר יש קבוצת הנהגה תנועתית.
    "פעילות התנועה בבית ספר מיוחדת ועשירה, ויש בה אתגרים רבים שדורשים מאתנו להיות בפעולה מתמדת: לדאוג לחניכים בעבודה ובחונכות, פעילויות ומפעלים כחלק מסל הפעילות של קרן ההבראה, להעביר פעולות, ליצור תרבות, חגים, הפסקות פעילות."
    "בבית ספר שלנו יש 'פעילים' – פעילים קבוצת הנהגה, והם מדריכים את שכבה ט' בבית ספר. למשל לפני שבוע הם העבירו פעולה ל-80 ט'ניקים על הנוער העובד והלומד בבית ספר והייתה חוויה מטורפת- התרגשות, כיף, משחקים…מה שמיוחד בבית הספר המקצועי, הוא שכפעיל, אתה גם מדריך את הכיתה שלך וגם מדריך שכבות צעירות יותר. בשבילי יותר מהכל, להדריך בבית ספר מקצועי זה לאהוב את החניכים ולעשות עם הפעילים את התנועה."

     

     

    נר רביעי – נבו דרורי, מדריך בוגר בקיבוץ כנרת, קן עמק הירדן

    תכירו את נבו דרורי, מדריך בוגר בקן עמק הירדן זו השנה הרביעית (!). בחודשיים האחרונים התחיל לרכז את פעילות התנועה בקיבוץ כנרת. בנוסף, נבו מדריך חברתי בבית הספר היסודי "נופי ארבל" בגינוסר, מדריך את קבוצת "חב"ב" בשכבות ז-ח בקיבוץ ואת קבוצת "קוטקס" שהיא קבוצה אזורית בשכבה יב. שכחנו משהו??..
    "להדריך היום בקיבוץ זה דורש ללמוד המון, כל הזמן להשתנות ולהתאים את הפעילות לחניכים, ולחשוב גם דרך הקהילה ומה היא צריכה, ומה אני מציע כחבר תנועה."
    קן עמק הירדן הוא אחד הקנים האזוריים הוותיקים במרחב ההתיישבותי. מדי יום שלישי משעות הצהריים ועד שבע בערב נפגשים כ-320 חניכים משכבות ד-ח לפעילות קבוצתית בקיבוצים השונים, ולאחר מכן משעה שבע מתאספים חניכי השכבה הבוגרת לפעילות בקבוצות האזוריות בקן האזורי בצמח. היום יש כ-60 חניכים שעוברים פעילות בשכבה ט' בשתי קבוצות ומעל 70 מדריכים מי'-יב' בכל המועצה. במועצה שותפות ארוכת שנים עם מרכז עידן – החינוך הבלתי פורמלי של המועצה. ביחד הם מובילים פרויקטים משותפים, לדוגמא פרויקט "מעברים" שבמסגרתו מדריכים תלמידים מכיתה ח' לקראת מעבר לתיכון האזורי.
    "אני אמנם מדריך רק חודשיים בקבוצת כנרת, אבל זכיתי להכיר קהילה חמה וחניכים שלא מפחדים מעשייה ועבודה קשה. כבר לכבוד טקס חג החנוכה בקיבוץ, הכנו יחד בקבוצת חב"ב משכבה ז-ח שאני מדריך את כתובות האש."
    "כחניך בקיבוץ, היומיום שלך יכול להיות סביב אותם אנשים כל הזמן. אני חושב שהדבר הכי טוב וחשוב שהקן נותן לחניכים, הוא מקום להיפגש עם חניכים מכל רחבי המועצה למפגש שבו גם מתמודדים עם הסטיגמות, שבו כל אחת יכולה להיות מי שהיא וכל אחד יכול להרגיש בטוח. להיות חניך בקבוצה הבוגרת, זה המקום הכי טוב להיות מי שאתה ומי שאתה יכול ורוצה להיות."

     

    נר חמישי – נועה, יעל וכליל – מדריכות בישוב אלוני אבא בבני המושבים

    תכירו את נועה ארד, יעל קרן וכליל שמי משכבה יא' בישוב אלוני אבא שבעמק יזרעאל.
    במועדון באלוני אבא של בני המושבים יש 150 חניכים מד'-יב'. למעלה מ-90% מהילדים בישוב לוקחים חלק בפעילות התנועה! הפעילות כוללת פעולות, אירועים קהילתיים, טיולים, סמינרים צוות הדרכה ועוד הרבה. 
    "הצטרפנו לתנועה במושב כשהיינו בכיתה ד וכבר אז אהבנו מאוד את התנועה ובאנו לכל הפעילויות. הפעילויות עזרו לנו להתגבש כשכבה. אנחנו מרגישות שבבני המושבים מגיעים כדאי ללמוד ועושים את זה בכיף."
    "התנועה היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו בין עם זה בפעולות, בהדרכה או בכלל הפעילויות המושביות. בכיתה ט' בחרנו לצאת לתהליך בסופו הפכנו למדריכות של השכבות הצעירות. הדרכנו במשך שנה והחוויה הזו הייתה משמעותית גם לנו וגם לנוער שהדרכנו אנחנו מרגישות שהשנה הזו לימדה אותנו המון על עצמנו ועל הסביבה שלנו."
    "השנה בתור מד"מיות (מדריכות מתקדמות) אנחנו עדיין חלק פעיל בנוער ואנחנו יוזמות ומארגנות פעילויות מושביות. מקוות להמשיך בעשייה ביחד."

     

     

    נר שישי – סחר אבו ג'נב, רכזת קן מג'אר

    תכירו את סחר אבו ג'נב, רכזת קן מג'אר, כפר מעורב עם מעל 20,000 תושבים משלושת הדתות: דרוזים, נוצרים ומוסלמים, כאשר מחצית הכפר דרוזים. סחר מרכזת את הקן זו השנה השנייה. הקן פועל במקלט ענק ומטופח בשכונת מנסורה.
    קן מג'אר הוא אחד הגדולים במעגלי הקנים הדרוזים. יש בו היום מעל 450 חניכות וחניכים אשר מודרכים ע"י מעל 40 מד"צים במסגרת 13 קבוצות מד'-יב'.
    "לקן יש תפקיד חושב מאד בקהילה וברמה הישובית. למשל, החלטנו לאמץ את אזור התעשייה ע"י קיום ימי ניקיון, הובלת אירועים וטיפוח קבוע של השטחים הציבוריים. בנוסף, חניכי הקן משתתפים באופן קבוע באירועים השונים ביישוב כמו צעדת אביב השנתית."
    "בקן אנחנו שמים דגש על שיתוף פעולה ומפגש בין 3 העדות שמהוות את הרקמה האנושית בישוב. למשל השתתפות במסיבת ראש השנה הגרגוריאנית כאות הזדהות עם העדה הנוצרית שהיא חלק חשוב ובלתי נפרד בישוב, או השתתפות כמובן בצעדת יתרו, נבי שועייב. הרעיון הוא לבנות קן אשר מתאים לצרכים ולרצונות של תושבי מג'אר, על כל הגוונים שבהם."
    "קן מג'אר בשבילי זה – כן לשינוי! זה מקום שעוברים בו מיאוש לתקווה, מאנונימיות לדומיננטיות. מבחינתנו, זה מה שזה אומר להיות בית חם לכל הילדים והנוער במג'אר.

     

    נר שביעי – הבוצ'ות, קבוצות הבנות של קן בורוכוב

    תכירו את קבוצת הבוצ'ות, קבוצת הבנות הראשונה של קן בורוכוב! מדובר בקבוצה שמיועדת לכל חניכה בשכבה ט' בקן, מעל 80 בנות. הרעיון הוא שמעבר לפעילות הרגילה, כל חניכה עוברת פעולה נוספת וחברה גם בקבוצת הבנות.
    קן בורוכוב הוא אחד הקנים הוותיקים והגדולים בתנועה. מעל 1000 חניכים שמודרכים ע"י 150 מד"צים, מש"צים, צוות פיתוח הדרכה, מדריכי ט'.. עם 40 קבוצות משכבה ד'-ח'.
    עומר שלגי, שמיניסטית בקן, מדריכה את הקבוצה:
    "המטרה שבגללה פתחנו את הקבוצה היא להצליח להפגיש בנות, ולעבור תוכן משותף סביב נושאים שמעניינים אותן. בעצם ליצור שיחה אינטימית וכנה יותר על כל מה שמטריד אותנו, ואנחנו כמעט ולא מדברות עליו. עברנו בינתיים פעולות על אידיאל היופי, אלנבי 40, זהות מינית, לאהוב את עצמך ועוד.."
    "אז למה בעצם קוראים לנו הבוצ׳ות? כאשר בחרנו שם קיבלנו תגובות מהוססות לגבי השם, חלק מהאנשים אפילו קראו לשם פרובוקטיבי או לא במקום. יש הרבה דעות קדומות. בוצ'ה נתפסת כביכול כאישה גדולה, לא ממש מטופחת או ׳נשית׳. סביר להניח שגם סטתה ממסלול המיניות ׳הלגיטימי׳ ובוודאי תהיה גם לסבית, ובדיוק בגלל זה אנחנו מאמצות את השם הזה. לומר באופן הכי בוטה שאנחנו יכולות לומר – לא משנה באיזה גודל הגוף שלך, לא משנה מה הנטייה המינית שלך, לא משנה מה את לובשת או באיזה תדירות את מורידה שיערות ברגליים – את מדהימה, את עוצמתית, את יפה, את אישה. ואף אחד לא יכול לערער את זה."
    "זה התחיל כפיילוט ניסיוני בקן, אבל ההדים שזה יוצר מוכיחים את הכל. אפשר לומר שלא צפינו לכזאת קבוצה. קבוצה בעלת עוצמות, שחווה חוויה אחרת, שלא מתביישת ולא מתנצלת. קבוצה שלא מפחדת לחפור במקומות הכי לא מוכרים. אין ספק שזכיתי בבנות האלה בכל מובן שיש. ובנוסף בעקבות השיח הפמיניסטי שאנחנו מקיימות בין עצמינו, עוד ועוד אנשים מתחילים להתעניין בחינוך מגדרי, עוד ועוד אנשים באים ללמוד ולהבין את האפליה שיש בין גברים לנשים."

     

    נר שמיני – עבד חמדאן, מד"צ במרכז לקיום משותף יפו

    תכירו את עבד חמדאן בן 16.5 מהמרכז לקיום משותף יפו, מדריך את כיתה ו' מבית ספר חסן ערפה ביפו.
    "אני חבר בתנועה מתוך רצון לשנות ביחד עם הנוער והילדים ביפו וליצור עתיד שונה וטוב. אני מאחל חג חנוכה שמח לכל חניכי ומדריכי התנועה ואמן שהאור יחדור לעולמנו ויסלק את החושך."
    انا عبد حمدان، 16.5 من يافا، انا عضو ومرشد في الحركة لانو بدي اغيير واعمل مستقيل منيح مع الشبيبة في يافا، بتمنى لكل اعداء وطلاب الحركة عيد الانوار سعيد ومبارك.
    "قول: ليتني شمعة في ظلام"
    במרכז לקיום משותף ביפו פעילים כ-350 חניכים, ערבים ויהודים כאחד. מדריכי המרכז, ביניהם גם 15 מד"צים, פועלים בשבעה בתי ספר בעיר – ערבים, יהודיים ומעורבים. במרכז יש הרבה מאד פעילות מגוונת: קבוצות מנהיגות ערביות-יהודיות בשכבות ז'-ט', קייטנה מעורבת בקיץ, סיורים בנושאי חיים משותפים ביפו וצוות מדריכים מעורב בשנת שירות ושירות לאומי-אזרחי. בנוסף, מדריכי המרכז מפעילים פרויקטים מיוחדים בבתי הספר. למשל, פרויקט לימודי שפה משותפת בבתי הספר הערביים ותכנית חיים משותפים ללימודי השפה הערבית בבתי הספר היהודיים.

     

    המנורה – בנימין זאב ברצל, 1987
    "בראשית דולק אור אחד, ועוד אחד
    ועוד אחד, ועוד אחרים.
    החושך יחלוף כליל.
    מתוך הצעירים, בני דלת העם,
    ייבקע האור בראשונה,
    ואחר ילוו עליהם האחרים, אוהבי הצדק והאמת,
    החופש והקידמה האנושית, היופי.
    ובהיות הנרות כולם דולקים,
    ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה.
    אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר
    מתפקיד השמש משרת האור."



    היום (2/12/15) בשעה 19:00 בערב יתקיים אירוע בהיכל התרבות בתל אביב בהובלתו של הרב יצחק גינזבורג. קיום האירוע בהיכל של תרבות, במרכזה של העיר העברית הראשונה, הוא בושה וסימן לחולשה לדמוקרטיה הישראלית.
    הרב גינזבורג הוא מחבר הספר "ברוך הגבר" ותומך באופן גלוי בטרור היהודי! בחיבורו על הטרוריסט היהודי שרצח 29 ערבים בטבח במערכת המכפלה, ברוך גולדשטיין, מהלל יצחק גינזבורג את מעשיו ומסביר כי גולדשטיין מהווה דוגמא ומופת לגבורה יהודית עכשווית ומכנה אותו "גיבור ישראל".
    הרב גינזבורג מתנגד לציונות ולדמוקרטיה הישראלית! בספרו "צו השעה – טיפול שורש" כתב: הייתה ציונות והיא מיצתה את עצמה- גם הציונות החילונית וגם הציונות הדתית- כעת היא רק גוועת. היה לה תפקיד בהיסטוריה של עם ישראל והיא מיצתה את עצמה לחלוטין.."
    הרב גינזבורג נתן אישור לתוכן ספר ההסתה "תורת המלך"! ספר חשוך המעודד רצח גוים, כולל תינוקות וחפים מפשע, שמחבריו נחקרו על הסתה, ועותקיו הוחרמו.
    חופש הביטוי הוא זכות מקודשת ויסודית בחברה דמוקרטית אבל אסור לתת חופש ביטוי לגילויי הסתה וגזענות! מותר ורצוי להשמיע דעות שונות בכל נושא, כל עוד אנחנו שומרים על גבולות הדמוקרטיה.
    אסור לאפשר במה ציבורית לאדם שמעודד רצח של ילדים חפים משפע! אסור לאפשר במה לאדם שתומך בטרור יהודי! אסור לאפשר במה לאדם שחותר כנגד קיומה של מדינת ישראל!
    היום, חניכי הנוער העובד והלומד ודרור ישראל יגיעו למחות כנגד קיום האירוע. עלינו כחברה דמוקרטית להוקיע ולבודד גורמים קיצוניים ואלימים. אנחנו הרוב והם המיעוט.

     

    יום המורה הוא חג ישראלי המצוין בתאריך כ"ג בכסלו.
    השנה יצויין יום המורה ב – 03.12.2015

    זהו יום הוקרה והערכה למורות ולמורים על עבודתם בחינוך דור העתיד והצדעה לכל העוסקים והעוסקות במלאכת ההוראה.

    מטרת יום המורה היא להביע את ההערכה והוקרת התודה שרוחש הציבור למוריו ומורותיו מתוך הבנה כי הם המפתח להצלחה. יום המורה הוא תוצר של שותפות הארגונים והגופים החינוכיים המובילים בישראל, לצד אנשי רוח ונבחרי ציבור אשר ביקשו לשים את המורות והמורים במרכז השיח הציבורי ולהודות להם/ן על המסירות והעבודה מלאת המשמעות. במסגרת אירועי יום המורה משולבת פעילות ענפה בבתי הספר, ברשויות המקומיות, בתקשורת המסורתית והדיגיטלית וכן בכנסת ישראל ובמשרדי הממשלה השונים.

    אז איך חוגגים? אפשר לעשות הרבה דברים כדי לשמח את המורות והמורים שלנו. כתיבת מכתב למורה, שלטים ומכתבי מעריצים, שליחת מסרון הערכה למורה, להפתיע את המורה עם מתנה ועוד..

    הקבוצה חוגגת

    לתנועות הנוער יש הזדמנות מיוחדת לחגוג את יום המורה במסגרת תחרות "התנועה חוגגת" – תחרות כלל ארצית בין הקבוצות בתנועות הנוער השונות.

    איך משתתפים?

    1. הכינו פעילות כייפית, מסקרנת ומעניינת באמצעות הלוגו של יום המורה
    2. צלמו את הפעילות בוידאו או סטילס
    3. העלו לאינסטגרם ותייגו #הקבוצהחוגגת

    לפרטים נוספים אתם מוזמנים להיכנס לאתר של יום המורה

    רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!